הדרך לגיהנום משפחתי - רצופה בכוונות טובות

[איימי המתגעגעת]

הדרך לגיהנום משפחתי - רצופה בכוונות טובות

מי אמר לי לעשות את זה לעצמי... פשוט לקחת רובה ולירות לעצמי ברגל.... נחה עלי רוח החג.... והחלטתי לארגן טיול לכמה ימים לצפון עם הבן שלי והילדים של בעלי... (נכון פ'גרת??) שבועות ישבתי על תיכנונים... השקעתי בטלפונים למציאת צימר... יפה.. במקום שיהיה בסיס לטיולים... סיפרתי ושיתפתי את הילדים מראש והם שמחו מאוד... הוצאתי את כל הקופונים האפשריים... דאגתי להשיג כספים כדי לממן... אגרנו חטיפים שבועות לפני לטובת האירוע... הזמנתי מקומות במרכזי מבקרים כדי שיהיה מעניין לא רק כייף... (ים, כינרת בריכה...) ואיזה סטירת לחי אני מקבלת.... תוך כדי הטיול וביקור באתרים מסויימים פונה אלי בלי הקדמות הקטן (8) ב..."משעמם.. חבל שלא נשארתי בבית...." לאחר ביקור באטרקציה אחרת... אני מקבלת מהגדולה שלו (13)... "בשביל זה שילמנו 70 שקל?".... וזה מהילדים שחוץ מבריכה ואולי איזה על-האש ליד הבית לא מכירים... לא רוצה שיבינו כמה כסף הושקע בטיול.. לא מבקשת שינשקו את הרגליים מתוך הערכה לכמה מאמץ הושקע.... אבל כן מצפה לקצת הערכה..... חארות... פעם אחרונה שאני משקיעה ככה בילדים הללו!! זאת ההרגשה הכללית....

 

[אושרית 40]

מזמן אמרו לי.............

לא לצפות לקבל מהילדים יותר מידי, זה לא אומר שאם את משקיעה את מקבלת את ההשקעה, וגם לא קצת מההשקעה, אין מה לעשות זה טבע הילדים. ולא משנה אם הם שלך או של בן זוגך, תמיד יהיה מי שיגיד שמשעמם לו או שלא טוב לו והכי הכי כואב זה שהם אומרים, חבל שלא נשארנו בבית. למרות שאת משקיעה, חוסכת לבילוי כסף, קונה, מכינה, מתכננת אל תצפי יותר מידי, הפידבק יגיע בגדול עוד כמה זמן שהם יגידו אתם זוכרים שהיינו שם ושם ואז תראי שבסופו של דבר הם כן נהנו וכן הפנימו את הבילוי, אבל באותו רגע אין להם את הפירגון שלו את מצפה, שוב זה "י ל ד י ם". והכל מנסיון כלומר לא רק את נמצאת בקלחת הזו, לכן צרת רבים חצי נחמה (או נחמת טיפשים). חג שמח

 

[azaria]

כן, צודקת. זה לא משנה איזה ילדים אלה.

גם ילדים ביולוגיים יודעים להיות חסרי פירגון שכאלה. כנראה שאיימי המתגעגעת פשוט רגישה יותר בקטע הזה, משום שהם הילדים שלו ולא שלה.

 

[azaria]

לא לשפוט אותם מיד. אולי כך גדלו וכך למדו.

ראשית, אני מכיר ומבין את התחושה הזו של סתירה בפנים במקום הערכה על המאמץ שהשקעת. זה צורב וזה מעליב וזה כל כך לא מגיע וכל כך לא הוגן. ועם כל זה - לא בטוח שהם התכוונו לסתירת לחי. אמרת שהם לא מכירים הרבה מלבד בריכה ואיזה על האש ליד הבית. יתכן שהם שומעים כל הזמן כמה יקר וביזבוז זה לעשות כלמיני דברים אחרים. אם בגלל מצב כלכלי באמת קשה בבית ההוא, או בגלל "חסכנות יתר" של המבוגרים בבית ההוא. אבל בכל אופן, יתכן שכך התרגלו להגיב. וזה רפרטואר הבעת הרגשות שלהם. אולי זו הדרך שבה נראה להם ראוי להביע את הערכתם. על ידי הציון שהם מבינים כמה המון כסף בוזבז עליהם. וחוץ מזה, לא הרבה ילדים אוהבים לבקר במוזיאונים ובמרכזי מבקרים למיניהם. שיהיה מעניין ולא רק כייף? נשמע לי מתאים למורה שמתכננת טיול חינוכי לכיתה שלה. אני לא בטוח שזה שיקול נכון באירגון טיול משפחתי. לא שאין מקום לשום דבר מעניין, ושחייבים אך ורק לכייף... אבל אפשר לפחות להבין שלילדים הרבה יותר כיף בחלק של הכייף. ובכלל, לא תמיד מחיר הבילוי או המאמץ הכרוך באירגונו קובעים ישירות את כמות ההנאה ממנו. את הבוגרת בעניין. אז קחי את הבאסה באיזי, ותנסי להפיק את המיטב מכל הסיפור הזה. תוכלי להיזכר בדברים שמהם כן נהנו החבר'ה האלה. תוכלי לנסות להבין ביחד איתם מה היו רוצים. ואולי בחופשה הבאה תארגנו משהו שיהיה יותר כייף לכולם.

 

[א ש לי]

שהיית ילדה נהנית מכל הטיולים?

אני יכולה לספר לך שטיולים שאני ארגנתי בין כל הכייף והוואוווו ידעתי להגיד שמשעמם והיה גם יאללה מתה לחזור הבייתה, מבינה שביאסו אותך, חופשי מבינה אבל עד כדי להגיע הבייתה ועדיין לכעוס? ולכנות אותם במילת גנאי? האוווץ', וחייבת לשאול אותך כשתכננת את הטיול...האם האמנת שילד בין שמונה יהנה מביקור באתרים? או שהכנסת גם כייף שמכוון לילדים?

 

[azaria]

טוב די, לא צריך להגזים אשלי.

איימי באה לכאן כשי לשפוך קצת את הלב. לרוקן קצת את הזבל שמעיק על הנשמה. אחרים נותנים איזה אגרוף טוב לקיר. בכל מקרה אני מאמין שלא נאמרו שום מילות גנאי אל הילדים עצמם. אני לא רואה שום פסול במחשבות מאוד מאוד לא יפות בתוך הלב פנימה. ואני לא רואה שום פסול בהוצאת קיטור במקומות מבוקרים כמו למשל כאן בפורום הזה שבו כולנו מכירים ומבינים את הסיטואציות (פחות או יותר). הנה רק אתמול התרגזתי כל כך במקום מסויים על ידי מישהו - עד שנשבעתי בליבי שלעולם לא אדרוך יותר במקום ההוא, מלבד בלוויה של החנטריש ההוא!!! כמובן שלא אמרתי זאת לו או לאף אחד אחר (מלבד זוגתי שתחיה, כי הרי זו רק מחשבה שננצרת בלב, והרי הלבבות שלנו - חד המה

). אבל המחשבה היא טבעית ואנושית בעייני. היכולת לדעת להתטלת על הדחפים האלה ולשמור על טאקט - היא מה שמייחד אדם תרבותי ונעים מכולירות מגעילות. אז בקיצור - חופשי תשפכו כאן את כל הגועל נפש שמעיק לכם על הלב. אם זה מאפשר לכם להתמודד ביתר שלוות נפש עם העולם האמיתי של היום יום שלכם, מה רע?

 

[princess lis]

קצת נימוס לא מזיק לאף אחד../images/Emo3.gif

גם לי המשפט האחרון של איימי צרם... "חארות... פעם אחרונה שאני משקיעה ככה בילדים הללו!! " חג שמח גם לך

 

[azaria]

זה לא המשפט האחרון שלה.

"זו ההרגשה הכללית" - הוא המשפט האחרון. והוא שם את כל אמירת החארות בתוך סוגריים של - "ככה אני מרגישה כרגע למרות שאני יודעת שלא כך נכון לפעול ולנהוג, וכמובן שגם לא אעשה זאת". אז אני עדיין מחזיק בדעתי שמזמינה כל אחד לספר כאן גם את הדברים הפחות יפים שהוא חושב ומרגיש. במיוחד אם זה עוזר לו להתמודד ומאפשר לו לנהוג ביתר איפוק ותבונה בעולם האמיתי.

 

[princess lis]

הבנת הנקרא....

לדעתי איימי המתגעגעת בכל זאת כינתה את ילדי בעלה "חארות" וזה מיותר. גם בלי המילה הזו אפשר להבין את המסר שהתכוונה להעביר. אני מבינה ולא פוסלת את הרגשתה ואפילו מצדיקה את תחושתה. אפשר להוציא קיטור מבלי לנבל את הפה.

 

[שירלי6]

חמודה

גם את הילדים שלי ביני לבין עצמי אני מכנה לפעמים "חארות". חארות..אבל הכי שלי ואהובים בעולם. הכל בחיוך גדול גדול )

 

[princess lis]

הטון עושה את המוסיקה../images/Emo79.gif../images/Emo13.gif

 

[א ש לי]

למה חארות לעזאזל??

 

[שירלי6]

למה לא?

 

[azaria]

למה עזאזל?

 

[שירלי6]

סוג של אוקסימורון............

 

[א ש לי]

ממתי לעזאזל לאדם בוגר...

משמעו כמו לקלל את ילדייך? יופי עזריה. הקריצה של האייקון לא עזרה

סתם החזרתי לך אייקון נוסף דווקא לך

 

[azaria]

ההמשך... במקום מתאים יותר.

למשל כאן

 

[א ש לי]

../images/Emo163.gif

אין לי מושג מה רצית פתחתי, ניכנסתי, קראתי ו....? אוףף מה הייתי צריכה להבין?

 

[א ש לי]

עזריה די עם התייפיפות נפש

יש בי נימוסים יש בי אמפתיה לכותב יש בי רגישות למילים וכתבתי את דעתי בצורה מתורבתת ברור לי מלקרוא את איימי הרבה זמן שהיא לא הטיחה בהן את כעסה ולא כינתה אותן במילות גנאי הדגשתי שאני מבינה את הרגשתה גם ניסיתי להסביר שמיותר לנצור כעס זה כל כך הרבה זמן אחרי הטיול אני לא היחידה אני רואה שמילת הגנאי שהיא השתמשה בה מיותרת וצורמת המילה לבטח לא נתנה לה שלוות נפש כפי שהצלחתי להבין ממך, ויתכן שעוצמתה שצרמה לי תנווט, תסלול לה דרך חדשה, לא נכונה היות וזה לא רק בהרגשתה, בראשה לרגע כי אנחנו ממשיכים להתנהג ולדבר לפי איך שאנחנו מרגישים כשאני מאירה או מעירה לכותב אין זה אומר שאני יותר בסדר או טובה ממנו מהצד רואים טוב יותר וזאת הסיבה שגם אני פתחתי שרשורים במטרה לקרוא דיעותיכם ועל כן אמשיך להביע דיעותיי. מלבד זה...מישהי שבחרה ניק כמו איימי שמי האמיתי בחיים כבר נתן לה נקודת זכות אצלי

 

[inbary68]

כן, בדרך הזו כבר הלכתי

ואני יכולה לצרף לך מפה מפורטת של כל "הכוונות הטובות" באזור הצפון (יש גם מפה כזו ליתר האזורים)

. זוהי הדרך ה-"פולנית" שגורסת שאם טרחתי כל-כך על בישול הארוחה אז הילדים שלי ילקקו את האצבעות... ומה לעשות, שכמו ב-"חיים האמיתיים" אין קשר בין מידת ההשקעה לבין הציון שנקבל בסוף (נקודות על 'השקעה, סדר וניקיון' מפסיקים לקבל איפשהו לקראת סיום חטיבת הביניים). בקיצור איימי, אני לא חושבת שזה קשור להיותם "הילדים של"... אלא להיותם ילדים נקודה. זה אומר שהם מבטאים כל מני דברים שהם מרגישים באותו רגע, ומה באמת יקבע את הנאתם? אה כן, התגובה שלך, היכולת שלך לזכור איך זה להיות ילד ואיך זה לעבור הלאה מן המקום המבקש לקבל פרגון והבנה והזדהות ובעיקר הערכה. עוד דבר - משוכנעת שהם נהנו (זה בתנאי שלא אמרת להם מה את חושבת עליהם באותו זמן וששמרת את הקיטורים עבורנו) - כי תמיד הביחד והיציאה והחוויה הן כיפיות. ואת, אני בכלל זוכרת שאת טיילת מדופלמת - אז מה קרה? ומה שיפה בכל העניין זה שילדים יודעים לעבור הלאה והם גם מאוד נהנים וגם כשיש רק טענות ומענות, זה יסוכם כחווייה מוצלחת. אז מה יפה בזה? שגם מבוגרים יודעים לעשות זאת ולעבור הלאה אחרי שנשבעים שבחיים לא נעשה את זה ושזה לירות בעצמנו ברגל וכו' - הרי אם לא היתה לנו היכולת הזו כל אישה יודעת שהיו רק ילדים בכורים.... (אחרי לידה כולן נשבעות שזו הפעם האחרונה)...ובכל זאת.... אז אני שמחה שהיתה לכם חופשה משפחתית בצפון הרחוק והיפה (נורא עמוס לא?) - ומחכה כבר לשמוע חוויות מהחופשה הבאה. חג שמח