הדת כפטריאכלית

sravaka

New member
מעניין, בהידואיזם למשל לאל שיווה

יש בת זוג בשם שאקטי שהיא בעצם חלק ממנו ומהווה את הכוח המניע את הבריאה. בתמונה:
 
אכן מעניין

למעשה יש ריבוי אלים, אולם בראהמה הוא הבורא. ציטוט מיואב בן דוב, חביב הפורום
: " ...בניגוד לאל המונותאיסטי שאם הוא גבר אזי הוא בהחלט לא אשה, במקדש ההודי יש גם אלים וגם אלות, המבטאים את העובדה שלאלוהות יש גם פנים גבריות וגם נשיות. וכדי להדגיש עוד יותר את הריבוי המיני של הרוחניות, אפשר למצוא בהודו גם אלים דו-מיניים, כמו למשל דמות האל ארדנהארי, שהוא מיזוג של שיווה ושל בת-זוגו שאקטי ולפיכך חצי גופו הוא של גבר והחצי השני של אשה, או האל וישנו שבדרך כלל הוא גבר, אבל פעם אחת הוא לבש דמות נערה כדי לפתות את שיווה וללדת לו בן. התרבות המערבית היתה צריכה להמתין עד המאה העשרים, למשל לפסיכולוגיה של יונג, כדי להכיר במפורש בעובדה שבכל נפש אנושית יש גם צדדים גבריים וגם צדדים נשיים. בעולמם של האלים ההודיים, לעומת זאת, מיזוג של גבר ואשה בנפש אחת הוא טבעי וכמעט מובן מאליו... "
 

Dia Leoghann

New member
לא בדיוק...

אם ניקח את הוויקה שהיא דת ניאו-פגאנית אז יש לנו אל ואלה, ולא אל שהוא גם אלה. לעיתים האלה היא "חזקה" או משמעותית יותר עבורך מאשר האל אבל זה תלוי באישיות שלך ובזרם הוויקני אליו אתה משתייך. לעומת זאת אצל הדרואידים אין רק אל ואלה אלא יש הרבה אלים והרבה אלות. שוב, יש כאלו משמעותיים יותר ומשמעותיים פחות, אבל לא דווקא בגלל המין שלהם, אלא יותר תלוי בייצוג שלהם בכוחות הטבע והאנושות. דבר שיש לציין הוא שאכן לא נתקלתי במשהו בפילוסופיה\קוסמולוגיה הדרואידית שהוא רק זכר או רק נקבה. לדוגמה, בוויקה הלבנה היא סמל האלה והיא נחשבת ניקבית, לעומת השמש שהיא סמל האל והיא זכרית, אולם במיתולוגיה (הקלטית לפחות) אין זה כך כלל וכלל, נתחיל בכך שהמילה שמש היא מילה נקבית בכל השפות הגאליות ולכן קשה להניח שהיא תייצג דווקא את הזכר, ודבר שני ישנם שני אלים המייצגים את השמש, אחד מהם זכר ואחד נקבה, וכנ"ל לגבי הירח. כלומר גם השמש וגם הירח יכולים להיות גם זכר וגם נקבה. בקשר להתייחסות לנשים בדת הדרואידית (ואני מדבר כאן על הדרואידיות הקלאסית), לא רק שהן היו שוות זכויות, אלא היו מקומות שהן היו בעלות זכויות יתר. היו שבטים קלטים בבריטניה בהן אישה היתה יכולה לשאת יותר מבעל אחד. אישה היתה יכולה להיות בעלת רכוש, היתה יכולה לעסוק בכל מקצוע, ואף לאחוז בנשק ולצאת עירומה לקרב עם כל הגברים
אישה היתה יכולה להיות מלכה או צ´יפית, דרואידית, בארדית, פיליד, ברהון או כל מקצוע מכובד אחר. כל זה היה קבוע ומקובע בחוקי הברהון בעל פה ובכתב. ישנן גם דוגמאות רבות מן ההסטוריה והמיתולוגיה לנשים שהשפיעו על מהלך החיים בחברה הקלטית (בודיקה, מייב לבורקאם ועוד רבות וטובות...).
 
תיקון קל לגבי הגישה הוויקאנית

על הוויקה עצמה ארחיב במאמרון מאוחר יותר שאני מתכנן לשני הפורומים הקשורים בעניין
האל והאלה אינם נפרדים באופן מוחלט. נהפוך הוא, ישנה הכרה בהרבה מסורות שבהן האל והאלה הם בעצם שני פנים של האלוהות. במיתוס הבריאה שכתבה Starhawk (מרים סימוס, אחת מהאנשים אשר מהווים את עמודי התווך של הקהילה הוויקנית), האל הזכר הוא בעצם "נולד" מתוך האלה בתחילת הקיום. גם המיתוס הוויקני של החגים מספר על לידת האל מן האלה (חג הלידה הוא חג ה-Yule, הנחוג ב-21 בדצמבר, הלילה הארוך בשנה, שלאחריו הימים מתחילים להתארך), חתונתו עימה ואהבתו אליה, מותו ולידתו מחדש (מיתוס המבוסס על מיתוסי תמוז-איננה, איזיס-אוזיריס, פרספונה-האדס וכו´). כך שביסוד האמונה הוויקנית (עפ"י רוב, הדבר אינו "משוריין" וקבוע) ישנה הבנה ותפיסה של אחדות ביו האל והאלה. ההתייחסות אליהם היא עפ"י רוב נפרדת, אם כי בבסיס קיימת התפיסה הנ"ל. דבר זה מגיע מתוך הבנה של שני קטבים אשר ביניהם מתרחשת האינטראקציה. הרי גם בבני האדם קיימים זכר ונקבה - הם שונים, אך שייכים לאותו הגזע. הם נפרדים, אך רק ביחד הם מסוגלים ליצור והתוצר מכיל את שניהם בתוכו באותה המידה. אני מצטער אם איני מובן דיי, אני קצת חולה
 
החלמה מהירה ../images/Emo70.gif ../images/Emo184.gif

אתה מובן מאוד, גם אני זכרתי משהו דומה. אתה בטח זוכר שתה אזוביון מועיל מאוד להצטננויות...
 

Marinette

New member
ומה בדבר דתות המזרח הרחוק?

אני אזכיר שתיים, שנראה לי ממבט שטחי שיש בהן אולי פחות פטריאכליות: האם הבודהיזם נחשב בעינייך לדת, או להשקפת עולם? מכל מקום, עד כמה שאני מכירה את הבודהיזם, הרבה פחות מורגש בו עניין הפטריארכליות. (אם כי יש מי שיציין, אולי, את העובדה שבודהא הוא זכר...) וההינדואיזם? יש שם אלים גבריים-נשיים, אלים מרובי איברים וכפולי מיגדר, אלים שיכולים להפוך מגבר לאישה ולהיפך... האם הרקע של הודו והמזרח הרחוק כיוון את הדתות שם ליותר גמישות בעניין המיגדר?
 
גם על יחס ההינדואיזם לנשים

אנחנו כבר יודעים. אם כי כנראה שהיה דת נאורה יותר "אז" מאשר כיום. מעניין מה גרם לנסיגה זו. בבודהיזם, שלדעתי הוא דת (לא הגדרנו מה מבדיל דת מאמונה, או השקפה, אולם יש לו אב מייסד - בודהא - ותפילות שנישאות לשמו) הנשים נהנות משיוויון, וכך גם בזן בודהיזם. גם בפאגאניזם לנשים יש מעורבות רבה פולחנית וחברתית, אף כי נדמה לי שבמקור היו להן תפקידים מסורתיים שונים מאלה של גברים. המשותף: אלה דתות "מטריאכליות". המזרח "נשי" במושגיו, יותר מאשר המערב. אגב, גם במיטראיזם היחס לנשים היה מצויין
 

L e s t a t

New member
יש לי חדשות בשבילך, ההינדו

היא דת שנחשבת למונוטאיסטית. ההינדי מאמין שכל אחד מהאלים והאלות הוא פן של האלוהות הגדולה יותר, הוא בוחר לעצמו אל אישי שמשקף בשבילו את הפן החביב עליו. בכלל, גם אם זה לא בדיוק כך. האל שיווה לדוגמא, שרוב אסכולת מאמיניו רואים בו כאל העליון (עושים כך גם אסכולת אדוקיו של וישנו), מופיע בחלק מהמיתוסים כאנדרוגנוס.
 

אלי ו.

New member
המממ.. אני לא מומחה להינדואיזם

אבל היתה לי ידידה הינדואית ולפי תאוריה הינדו לא הצטירה בעיני כדת מונתואיסטית. ריבוי אלים שלדבריה הם שונים. (חלקם גלגולים של אלים אחרים אבל בכ"ז בעלי זהות שונה) מקדשים לאלים שונים, בעיני מראים שמדובר בישויות שונות. אם זכור לי לאלים שונים גם יש אחריות שונה. אשמח לקבל הסבר נוסף בנושא.
 

sravaka

New member
ריבוי אלים

בהינדואיזם כל האלים השונים הם צורה של אל גדול אחד - Ishwara . מעבר לדמויות החזותיות השונות של האל יש מה שנקרא Nirguna Brahman שהוא המוחלט חסר הצורה והתכונות או הנשמה האוניברסלית. בכל אופן לזרמים שונים יש דעות שונות בעניין הזה.
 
הינדו? מונותאיסטית?

תקרא קצת את עלילות שיווה, עם כל חצאי האלים ועם הגלגולים השונים והאווטרים שלהם. ההינדואיזם רחוקה מאוד ממונותאיזם
 

dharmax

New member
השאלה

היא מה זה בדיוק פוליתאיזם: אם ישנו ריבוי של איקונים בלי קשר להיותם רק סימבולים שמייצגים פנים שונות של תופעה או ישות מוחלטת יחידה זה הופך את התפיסה לפוליתאיסטית, או שלא. כלומר, או שמדובר רק על הישות הבאמת עליונה על פי התפיסה שבה עסקינן - האם ישנה אחת כזו או רבות כמוה, באותה דרגה עליונה. אני אישית, מאחר ואני מכיר את הבסיס הוודי של ההינדואיזם, חושב שההגדרה הזו ממש לא מעניינת משום בחינה, פרט לסמנטית גרידא, מכיוון שזו אך ורק סמנטיקה. ברכות אום
 
הרי ברור שאלו עניינים של סמנטיקה

בלבד. לא רק זה, אלא שהאחראים על הסמנטיקה הזו הם מאמיני הדתות המונותאיסטיות, שלרוב לא היו (ועדיין, לצערי) מעוניינים להבין יותר מדי את התפיסות הלא "מונותאיסטיות". בעיני "פשוטי העם" שלא מתעניינים (בין אם לא מסוגלים או לא רוצים) להעמיק את ההבנה הדתית שלהם, ההינדו תראה כמרובת אלים - שונים. אנשי הדת יתפסו זאת אחרת, עם בסיס של יחוד/איחוד, כחלק משלם.
 
אם הבינותי נכון כך גם ביהדות

משום שהאל בתנ"ך מופיע בשמות שונים, בהתאם לפן שאליו מתייחסים. למשל, לאלוהים בורא העולם מתייחסים בבראשית כ"אלוהים" ואילו אחרי בריאת העולם בשבעה ימים מתחילה ההתייחסות ל"יה´ או יה´ אלוהים" (ראה בראשית ב´ ג´). יה´ הוא זה שמדבר למשה, לנביאים וכן הלאה. וכמו כן שמות כמו: שדי, אדוניי, יושב בשמים, מלכי, אל עליון, אל קנא, ועוד.
 

masorti

New member
וראוי לציין שהשימוש בשם המפורש..

כ"שמו הפרטי" של האל היהודי מוכח ארכיאולוגית החל מהמאה ה-9 לפנה"ס לפחות. אפשר לראות זאת לדוגמא בשני מקומות: א. באוסטרקון (=חרס) המציין תרומה לבית המקדש, ומתוארך לשנת 900 לפנה"ס בערך. ראי המילה האחרונה בשורה 4 בתרגום. ב. במצבת_מישע המתוארכת לשנת 850 לפנה"ס בערך. ראי שורה 18 בתרגום. (אפשר לראות זאת גם כאן בפסקה המתחילה במילים And Kemos )
 

אלי ו.

New member
השאלה בהינדואיזם היא

האם כל אותם שמות ודמויות הם אלים נפרדים, או הם ישויות נפרדות. ביהדות, לאל יש שמות רבים אבל אין ספק שמדובר באותו אל.
 
על אותו משקל, אתה

יכול לומר שאנשי הקבלה אשר מתייחסים לשדים ומלאכים בשמות נפרדים ואף מזמנים אותם, אינם מונותיאיסטים. הגישה ההינדית לנושא שונה לחלוטין מהתפיסה המערבית, כפי שניסיתי להסביר בתשובתי.
 
למעלה