יש לציין שבכל שיטות גידול מזון בצורה המונית
יש לציין שבכל שיטות גידול מזון בצורה המונית - יש גם מוות המוני של בעלי חיים, גם עם המזון צמחוני לחלוטין. יפה כתבה על זה קית' לייר, בסיפרה
המיתוס של הצמחונות: "אי-הבנה זו נובעת מבּוּרוּת, בורות לכל אורכו ורוחבו המיתוס הצמחוני, החל בתפיסתם לגבי הטבע והאופי של החקלאות וכלה בטבע ואופי החיים. אנחנו בני התעשייה העירונית, ואיננו מכירים מקורות מזוננו. זה כולל צמחוניים, למרות הצהרותיהם לידיעת האמת. זה כלל אותי, גם, במשך עשרים שנה. כל מי שאוכל בשר היה בהכחשה; רק אני התעמתתי עם העובדות. כמובן, רוב האנשים שצורכים בשר מהתעשייה החקלאית, מעולם לא שאלו את עצמם: מה מת וכיצד הוא מת. אבל אם נאמר בגילוי לב: גם לא רוב הצמחוניים. האמת היא, שהחקלאות היא הדבר ההרסני ביותר שבני אדם עשו לכדור הארץ, ולעשות את אותו דבר רק יותר, לא יושיע אותנו. האמת היא שחקלאות מצריכה הרס סיטונאי של מערכות אקולוגיות שלמות. האמת היא גם שחיים אינם אפשריים ללא מוות, לא משנה מה אתם אוכלים, מישהו חייב למות כדי להאכיל אֶתְכֶם. אני רוצה דין וחשבון מלא, דין וחשבון שהולך מעבר למה שמת על הצלחת שלכם. אני שואלת על כל דבר שמת בתהליך, כל דבר שנהרג כדי לספק את המזון הזה על צלחתכם. זו השאלה הבסיסית, ושזו השאלה היחידה שממנה תיוולד האמת. כמה נהרות נעצרו על ידי סכרים ויובשו, כמה ערבות עשב נחרשו ויערות נכרתו, כמה קרקעות פוריות הפכו לאבק ועפו ל"כל הרוחות" ? אני רוצה לדעת על כל המינים והזנים, לא רק על כמה פרטים, אלא כל המינים – שבט אינדיאני ייחודי, ביזונים, זן של ציפור דרור, זאבים אפורים. ואני רוצה יותר מאשר רק מספרם של אלו שמתו ועברו מהעולם. אני רוצה אותם חזרה. למרות מה שנאמר לכם, למרות רצינותם של הדוברים, אכילת פולי סויה לא תביאם חזרה. 98% מהערבות האמריקאיות אבדו, והפכו לגידול אחיד של דגנים עונתיים. יבול שעבורו עשו חריש, הרס בקנדה 99% מההומוס הטבעי שהיה שם.1 למעשה, ההיעלמות של שכבת הקרקע העליונה והעשירה לגידול, "מתחרה בהתחממות העולמית כאיום סביבתי"2. כשיערות הגשם נגדעים כדי לשמש מזון לבקר, אנשים אוהבי קידמה מזדעזעים, נעשים מודעים לבעיה, ומוכנים לעשות חרמות כלפי מי שקשור בזה. אבל הקשר החזק שלנו למיתוס הצמחוני משאיר אותנו במצב לא נוח, שקט ובסופו של דבר ללא פעולה כשהנאשמת היא חיטה, והקורבן הם מישורי הערבה. אימצנו את "ספרי הדת" לפיהם צמחונות היא דרך לגאולה, בשבילנו, בשביל העולם. איך יכול להיות שהוא יהרס בצורה אחרת ? אנחנו צריכים לרצות להתמודד עם השאלה. מה שמהדהד בין צללי הבורות וההכחשה שלנו, הוא נושא למאמר ביקורת בפני עצמו על החקלאות והתרבות שלנו. נקודת ההתחלה עשויה להיות, מה אנו אוכלים, אך נקודת הסיום צריכה להיות מה דרך החיים באופן שלם, הסדר עולמי של כוח וסמכות, ולא הצמדות לעניין אישי וקטן של זה, של מה אוכלים."
