ההופעה של רונה בשבועות- חוויות, אבל באיחור
אני רוצה לספר לכן על ההופעה הראשונה של רונה שצפיתי בה, במסגרת "תיקון שבועות" במוזיאון ת"א לאומנות. אוקי.. אז אני פשוט התרגשתי כ"כ. הייתי הכי צעירה מכל הקהל. שמעתי 2 הרצאות שלא עיניינו במיוחד רק כדי לשמוע את ההופעה, וכדי שרונה תחתום לי על שלושת הדיסקים, כדי שאראה אותה, שתצטלם איתי ותגיד לי אפילו מילה אחת. חלום! כשהסתיימה ההרצאה האחרונה התחילו לי כאבי בטן איומים שאי אפשר לתאר ורעידות נוראיות בכל הגוף. הגיע למצב שפשוט פחדתי ליפול. הלכתי לקפיטריה והתלוננתי לאמא שלי שאנחנו בשורה האחרונה (שורה 15), ושאנשים באים להופעה רק כדי לסיים את התיקון הזה ושהם לא מכירים או אוהבים את רונה בכלל. לא שמתי לב, ועמדה לידי בחורה אחת, תל אביבית, שהתערבה בשיחה ואמרה שחברה שלה הבריזה לה מההופעה והציעה לי לשבת לצידה בשורה 6. כמובן שהסכמתי, זה היה הרגע המאושר בחיי. אז השארתי את ההורים שלי לסבול בשורה האחרונה! כשהשומרים פתחו את הדלת הגדולה של האולם, ראיתי את רונה ואת הגולגול החמוד שלה בשיער וצעקתי "אמא, אני מתעלפת" ואנשים הסתכלו עליי כמשוגעת. חחח לא נורא
ההופעה הייתה מדהימה פשוט, צילמתי מלא סרטונים.. ההופעה גם עברה ממש במהירות, (ההופעה התחילה ב-2 וחצי בלילה) ואז באיזהשהו רגע רונה סיימה את ההופעה, הציגה את הנגנים ויצאה. התבאסתי שלא אוכל לראות אותה עוד ושהיא לא תחתום לי וכל האלה, ואז למזלי היא חזרה להדרן. אז ירדתי לחכות לה בשורה הראשונה. היא סיימה עם השיר "הריקוד המוזר של הלב", ואז היא ישר ברחה למאחורי הקלעים. ידעתי שאני לא אצליח להיפגש איתה, אבל רצתי למאחורי הקלעים והמפיקה שלה הבטיחה לי שרונה לא עוזבת עד שהיא תדבר איתי, תטצלם ותחתום. ראיתי את רונה מדברת עם הלהקה מאחורי הקלעים וקצת מעשנת (חח), ואז היא רצתה לרדת וללכת, אבל ברגע האחרון צרחתי לה " רונההההההההההה..." והיא באה!! אז בואו נגיד שהיא הדבר הכי יפה שראיתי בכל החיים שלי ואני לא מגזימה. אבא שלי החמיא לה וללהקה על איך שניגנו, ודיברתי איתה ומרוב ההתרגשות אני בקושי זוכרת דבר. אז הצטלמתי איתה שתי תמונות, היא חתמה לי על שלושת הדיסקים ואמרה לי תודה רבה. חח גם אימא שלי הצטלמה איתה. הרגשתי באופוריה והייתי מאושרת. הגעתי הביתה ב-5 בבוקר ולא יכולתי לישון. יומיים אחר כך בקושי אכלתי וירדתי 3 קילו. (וואי, אני נראית כמו מעריצה בת 10 של ג'סטין ביבר), אבל היא ה"סלב" היחידי שאני הערצתי. וגם, ברמה כזאת. אה, ולא התקלחת כי היא נגעה בי .. חחח אם יורדים לפרטים.. - - - העלתי כמה סרטונים מההופעה ליוטיוב (מצטערת על האיכות): http://www.youtube.com/watch?v=TuzmWL-PlXI - המעיין הזוהר http://www.youtube.com/watch?v=vdqopu_kDUk - הבית האפור http://www.youtube.com/watch?v=eWzTsZ10bGs - מאי פריזון באי דה סי (סליחה שזה לא באנגלית, כי אז לא יצא טוב) http://www.youtube.com/watch?v=KsVRETo-qXM - אתה מתעורר http://www.youtube.com/watch?v=7Ge-GTMIjRs - לחיות נכון http://www.youtube.com/watch?v=YRVQRFPe5CI - גלויה. * להעלות תמונה שלי איתה, או שאתן רוצות לא להקיא?!
אני רוצה לספר לכן על ההופעה הראשונה של רונה שצפיתי בה, במסגרת "תיקון שבועות" במוזיאון ת"א לאומנות. אוקי.. אז אני פשוט התרגשתי כ"כ. הייתי הכי צעירה מכל הקהל. שמעתי 2 הרצאות שלא עיניינו במיוחד רק כדי לשמוע את ההופעה, וכדי שרונה תחתום לי על שלושת הדיסקים, כדי שאראה אותה, שתצטלם איתי ותגיד לי אפילו מילה אחת. חלום! כשהסתיימה ההרצאה האחרונה התחילו לי כאבי בטן איומים שאי אפשר לתאר ורעידות נוראיות בכל הגוף. הגיע למצב שפשוט פחדתי ליפול. הלכתי לקפיטריה והתלוננתי לאמא שלי שאנחנו בשורה האחרונה (שורה 15), ושאנשים באים להופעה רק כדי לסיים את התיקון הזה ושהם לא מכירים או אוהבים את רונה בכלל. לא שמתי לב, ועמדה לידי בחורה אחת, תל אביבית, שהתערבה בשיחה ואמרה שחברה שלה הבריזה לה מההופעה והציעה לי לשבת לצידה בשורה 6. כמובן שהסכמתי, זה היה הרגע המאושר בחיי. אז השארתי את ההורים שלי לסבול בשורה האחרונה! כשהשומרים פתחו את הדלת הגדולה של האולם, ראיתי את רונה ואת הגולגול החמוד שלה בשיער וצעקתי "אמא, אני מתעלפת" ואנשים הסתכלו עליי כמשוגעת. חחח לא נורא