לא, הוא ממש לא.
המקרה הזה הוא המקרה המייצג (מבחינת אי תשלום מזונות מצד האמא, לא מבחינת יתר הדברים כמובן) של ילדים שחיים עם האבא. בעוד שאישה שהילדים בחזקתה (גם אם רק במשמורת משותפת) אוטומטים נפסקים לזכותה מזונות גבוהים פי 3 מהממוצע במערב, לגבר לא פוסקים דבר, וצריך להילחם על כמה גרושים של "דין צדקה". גבר שאינו משלם מזונות חשוף למסלול חייבי מזונות בהוצל"פ (האוכלוסיה היחידה שניתן היום לעצור בגין חוב היא חייבי מזונות!), מסלול שאילו הסנקציות בו היו מופעלות כלפי כל אוכלוסיה אחרת של חייבים, מזמן כל יושבות הפורום היו מזדעקות. אישה שלא משלמת מזונות? ובכן, שום הוצל"פ, היא פשוט לא חייבת.
 
אני אכן חושבת שזה בכלל לא משנה מה הצד של האמא לצורך העניין. לא ביקשתי מאף אחד לבחור צד בין האבא לאמא, ביקשתי עזרה בשביל הילדים - במיוחד ילדה חולה שנופלת בין הכיסאות ואפילו את קצבת הנכות שמגיעה לה ואמורה לשמש לטיפולים שלה, אבא שלה לא יכול לקבל עבורה. מצדי, שכל תורם יעביר גם סכום זהה לחשבון הבנק המפוצץ של האמא. אני רק רוצה שלילדים יהיה.
 
תנוח דעתך, הילדים לא "נלקחו ממנה" (האם כשהילדים בחזקת האמא את אומרת שהם "נלקחו מהאבא"?), הם ברחו ממנה. ליטרלי. שני הבנים הגדולים היו מההתחלה גדולים מכדי שניתן יהיה לכפות עליהם עם מי לחיות, אבל עם הבת הצעירה המערכת עשתה כל שרק אפשר (לרבות עבירות על החוק, לרבות פקידת סעד שמודיעה לשופט שזמני השהות שהוא קבע לא יוכלו להתקיים כי ככה בא לה) בשביל שהיא תישאר אצל האמא. אבל מה לעשות שהשנים חולפות וגם היא גדלה ובסוף הפסיקו להחזיר אותה בכוח (משטרתי) לאמא, לא לפני שהיא זכתה בפרס לכל החיים - סוכרת נעורים.