הוא גאון |îøåá&#803

[אמִיר]

הוא גאון |îøåá&#803

~כמה הרהורים על גאונות וגאונים~ לפני כמה ימים כתב/ה פה מישהו הערה לגבי זה שיש יותר אנשים שחיים כיום, מאשר כאלו שמתו בכל ההיסטוריה האנושית. אני לא יודע אם זה נכון, אבל זה גרם לי לחשוב. מספר האנשים שחיים כיום הוא אדיר, גדול אקספונניציאלית מתקופות אחרות. הזמינות של הידע היום לאנשים, ההשכלה, גדולים לאין שיעור ממה שהיה בעבר. אמצעי החישוב השתפרו, התקשורת ושיתוף הפעולה בוודאי יותר קל. אז איך זה, איך זה שכל פעם שאנחנו חושבים על גאונים- אנחנו מדברים על אנשים שחיו לפני עשרות ומאות שנים?? בדיקה קצרה בויקיפדיה מראה שבתקופתו של ניוטון חיו באירופה/אמריקה בערך 160 מיליון איש, וסכ"ה כ800 מיליון בעולם 200 שנה אחר כך, בתקופתו של איינשטיין המספר הזה גדל ל500 מיליון, וסכ"ה כמילארד ו600,000 בעולם 100 שנה אחר כך, בימינו, יש למעלה ממיליארד תושבים באירופה/אמריקה, וכ6 מילארד בעולם אז גם אם הסיכוי למצוא איזה גאון הוא אפסי, נגיד 1 לכמה עשרות מיליוני אנשים- עדיין מאוכלוסיה של 800 מיליון הצליחו לצאת כל מיני גאונים (גאוס, ניוטון, אוילר), ומששת המיליארד שלנו, קשה לי לחשוב על שמות. כמובן שגודל האכלוסיה היא פרמטר אחד. אם נכפיל את הסיכוי למצוא גאון, בסיכוי שאותו גאון ימצה את הפוטנציאל שלו, הסיכויים בתקופתנו רק משתפרים. אז מה יכולה להיות הסיבה? האם המדע כל כך הסתבך, שצריך להכיר את התחום בשביל לשמוע על הגאונים? אבל איינשטיין התפרסם בזכות תיאוריות שממילא אף אחד בקהל הרחב לא מבין. אולי פשוט נגמרו התיאוריות פורצות הדרך? המדע התקדם כל כך, שכבר אין מקום לתיאוריות שיהפכו מחדש את כל מה שאנחנו מבינים על העולם? אבל המדענים המפורסמים הקלאסים לא פיתחו תיאוריות מהפכניות (לזמנם) ועדיין הפכו למפורסמים. אז מה לדעתכם עשה את ה"גאונים" לכאלה? מה היה אז שאין היום? ~סוף הרהורים. מקווה לדיון מעניין~

 

[אחמס1]

דעתי

קודם כל, לגבי מספר האנשים - לפי הנתונים שכתבת די ברור שכרגע חיים על כדור הארץ פחות אנשים מאשר מספר האנשים הכולל שחי אי-פעם. אבל ייתכן שהוא לא כל כך רחוק. עכשיו לגבי גאונות. לדעתי התקשורת עושה גאון הרבה יותר מאשר ההישגים המדעיים שלו. 1. "למה אין יותר גאונים" לגבי העבר - אני חושב שאנחנו זוכרים את המתבלטים, את ניוטון, איינשטיין, גאוס ודרווין בתור הגאונים (אולי "של כל הזמנים") כמעט ורק בגלל השינוי העצום שהם הביאו לידע שהיה לפניהם. ברור שכדי לעשות את זה, הם חייבים להיות משכמם ומעלה. מדענים רבים מהשנים האחרונות (פאולי, דיראק, קריק וכו') גם הם אמנם הביאו שינויים גדולים לחשיבה המדעית (דיראק זכה בפרס נובל בגיל 31! היום צריך לחכות בערך שני עשורים מרגע התגלית עד זכיה בפרס), אבל הציבור הרחב חסר ידע בשביל להבין את המשמעויות של תגליותיהם, זה לא מעניין אותו ולכן התקשורת לא עושה ביג-דיל מסיפור שיכול לשנות את העולם. לגבי איינשטיין זה סיפור מיוחד, לפי מה ששמעתי התקשורת עלתה על ניסוי ליקוי החמה וזה התגלגל בתקשורת כמו כדור שלג, וזה בעוד התוצאות אפילו לא היו חד משמעיות. מאיזושהי סיבה העניין הציבורי לא דעך, אלפי ספרי מדע פופולרי נכתבו כדי להסביר לציבור הרחב את (קצה הקרחון מ) תגליותיו החשובות של איינשטיין. לסיכום, יש גאונים, אבל הם לא זוכים לאותה תשומת לב של התקשורת. זה לא אומר שהם פחות חכמים או מוכשרים מניוטון ואיינשטיין (סביר להניח שרובם בכל זאת כן). 2. "הסיכוי למצוא גאון הוא גדול יותר כשיש יותר אנשים" זה נכון, אבל היום בשביל לעשות תגלית שמשנה את העולם צריך לסחוב את כל הידע של השנים הקודמות. מה שאומר שצריך ללכת לאקדמיה למרות פיתויים בתעשיה, ללמוד הרבה שנים (ולהיות מוכשר ובעל מזל). פעם אולי אנשים כמו ויירשטראס עשו תגליות משמעותיות עם ידע מועט, אבל היום ידע (שאנחנו קוראים) אלמנטרי הוא כל כך רב שאנשים פרטיים לא יכולים להרחיב אותו בלי להיות בקיאים בו (כמו שאחד מהכותבים בפורום מנסה באופן קצת פתאטי לעשות). לסיכום, גם אם יש יותר גאונים ("אנשים עם פוטנציאל לעשות תגלית משמעותית"), לא בטוח שהם בכלל ירצו לעבור את מסכת היסורים הזו. 3. עוד הערה כללית לגבי מספר האנשים בעולם. אם היו שולחים לחייזרים את רשימת זוכי פרס נובל בפיזיקה עם הביוגרפיות שלהם, והם היו רוצים להסיק מזה את ההתפלגות האתנית של בני האדם, הם הרי היו מקבלים תוצאות מגוחכות. הנקודה היא שגם מכל האנשים בעולם, אפקטיבית מספר האנשים שיכולים להרשות לעצמם אוניברסיטה טובה הוא << ממספר האנשים בעולם. ומכיוון שהריבוי הטבעי הוא דווקא כל כך גדול במדינות נכשלות (כחצי מהאנשים גרים באפריקה, סין והודו - ומה גם שהרבה מדענים חשובים מהעדות האלו הם גולים). --- בסוף השנה כידוע לחלקנו יתחיל לפעול המאיץ הגדול והחשוב בעולם, LHC. הוא אמור לגלות או לגלות שאין בוזון ההיגס, ואם הבנתי נכון גם לאשר או להפריח את התיאוריה של סופרסימטריה (או חלקים ממנה), וכל זה בזמן קצר יחסית. כלומר, בשנה הקרובה תהיה תגלית אדירה, (בין אם יש היגס או אין). אמנם זה לא אדם אחד אלא קולבורציה של אלפים, אבל נראה מה תהיה ההתעניינות הציבורית - התחושה שלי, שזה יופי ככתבה זניחה כקוריוז בעמוד האחורי של הצהובונים הישראלים, בטור של גלעד שנהב במעריב למשל (שאמנם טוב לאין שיעור מזה של קודמו, אלכס דורון).

 

[חייםאבג]

שני דברים

1 - האם גאונות היא תכונה או ... תואר? 2- בקשר להתמחות - התמחות היא בקיאות בנושא קטן ומצומצם. אם כך, ככל שאתה מומחה גדול יותר אתה יודע יותר על פחות, ועוד יותר על עוד-יותר-פחות עד שלבסוף אתה עלול למצא עצמך יודע הכל על... כלום. ואולי יש כאן רמז לתשובה לשאלתך - כנראה שאין יותר דברים גדולים לגלות אותם והדברים הקטנים... קטנים הם ופחות משמעותיים. אפשר לטעון שאיינשטיין וניוטון וכד' ראו דברים גדולים שאחרים לא, ובכך גאונותם (ראה סעיף 1 לעיל, תואר). עד שלא הכירו מימסדית בגילויים שלהם, הם לא היו "גאונים"?

 

[סופאלין]

אני חושב שזה עניין של איכות מול כמות

בעבר היו מעט אנשים אז מספיק שהיה קם אדם אחד שתבונתו קצת יותר גדולה מאחרים והוא היה גאון לדורו מה עוד שלא ידעו כל כך הרבה כמו היום אז כל גילוי היה "פריצת דרך" ומשהו שלא מהעולם הזה. היום כשכמות כל כך גדולה של אנשים יודעת כל כך הרבה אז כולם בעצם "גאונים" אבל בשביל למצוא גאון אמיתי צריך להתעלות מעל אחרים ובשביל זה יש פרסי נובל .

 

[אמִיר]

גם פאולי ודיראק

הם גאונים בעיניי, אבל אני לא יכול לחשוב על שמות מקבילים לאנשים אחרי 1950. אולי הוקינג, אבל אני מניח שאני מכיר את השם שלו לא בזכות העבודה המדעית שלו, אלא דברים אחרים. ומדענים שפעלו בתקופות האלה (של פאולי ודיראק) גם היו צריכים לסחוב לא מעט ידע- אני מניח שכמות הפיזיקה שהצטברה בתחילת המאה שעברה הייתה אדירה. אי אפשר להמציא את תורת הקוונטים סתם ככה. הרעיון שעכשיו יש את הפיתויים של התעשיה הוא מעניין.. כנראה גם בזה יש משהו. בקשר לתוצאות המגוכחות של ההתפלגות האתנית- זה גם נכון. בגלל זה הוספתי את כמות האנשים באירופה/אמריקה, מה שאמור לייצג יותר טוב את מספר האנשים שאפקטיבית יכולים להרשות לעצמם משהו. שם הגידול במספר האנשים הוא הרבה פחות דרמטי (בסך הכל פי 2 מתחילת המאה). מה גם, שאם מסתכלים על האחוז הלא מבוטל של יהודים שמככב ברשימת פרסי הנובל- אפשר לזכור האוכלוסיה הזו הצטמצמה מתחילת המאה בשליש בערך (ובהרבה יותר מזה, אם נסתכל רק על יהודי אירופה/אמריקה). מה שמעניין אותי זה בדיוק למה כבר אין אדם אחד. אין יותר יחידי סגולה. הרבה יותר קל (לציבור) להעריץ גאון יחיד במינו.

 

[אחמס1]

בקשר לשורה האחרונה

אני חושב שסופאלין מעליי ניסח את זה יפה מאוד. יכול להיות שבאמת יש עכשיו הרבה יותר גאונים (מהבחינה הזו שהם אנשים שיש להם יכולת לעשות תגליות חשובות) אבל מכיוון שמדע כל כך מתקדם, התגליות האלה ידועות רק בחוגים המקצועיים. וכמו שאמרת, לציבור קל יותר להעריץ גאון אחד, גם אם יש הרבה שווים לו (דוגמת הוקינג).

 

[avinamal]

חוץ מזה נשארו לנו כמה גאונים

ארדש נפטר לא מזמן סה"כ, ומדובר בפירוש באחד מגדולי המתמטיקאים שחיו אי פעם. גם קונווי, שעדיין חי, יתכן ויחשב לאחד ממאה המתמטיקאים המשפיעים בהיסטוריה. וחוץ מזה שכחת את העניין המרכזי - אין מספיק מלחמות עולם לאחרונה.

 

[אמִיר]

מה הקשר למלחמות עולם?

 

[ה עוד אחד]

מלחמות הן המאיץ הגדול ביותר להתקדמות

טכנולוגית. בלי מלחמת העולם ה-2 אולי לא היו היום מחשבים. בלי המלחמה הקרה לא היינו מגיעים לחלל ולירח. בטח יש עוד דוגמאות. עכשיו כשאני חושב על זה, איראן רק מנסה לתרום למדע ע"י חרחור מלחמת עולם שלישית... הוא בסה"כ בסדר האחמגו'ק

 

[אמִיר]

טכנלוגית אולי- מדעית, לא בטוח

לפחות אני לא רואה קשר היסטורי בין המלחמות להישגים מדעיים.. אולי ההפך אפילו.. עד שנות ה30 בערך היתה התפתחות דיי מרשימה במדע. תוך זמן קצר גיבשו את רוב הפיזיקה המודרנית (תורת הקוונטים, תורת היחסות). אחרי זה נראה כאילו זה דיי דעך. (אולי לא. הכל מבוסס על תחושות פרטיות שלי.. )

 

[sagima]

גם אם לא מלחמות ספציפית

צבא ולוחמה מאז ומתמיד הביאו לפיתוחים טכנולוגים, אל תשכח שרוב המדינות בעולם נותנות תקציבים עצומים לביטחון והוא בתורו משקיע מלא במחקר ופיתוח.

 

[the new L]

יש כמה מתמטיקאים אדירי שם

שחיים היום. הזכרתי את גרותנדיק למטה בשרשור שהוא לדעתי אחד הגדולים בכל הזמנים. ראוי לציין גם את סר למשל.

 

[עריסטו]

מי זה סר? ../images/Emo163.gif

 

[the new L]

Jean-Pierre Serre

Jean-Pierre Serre

 

[רועי החושב]

המדע הולך בכיוון הפוך מהגאונות

הגאונות נוטה לסינתזה של תחומי ידע. המדע נוטה לספסיפיקציה של תחומי ידע. גאונות נוטה להתבטא, אם כן, לא כל כך במדע (אם כי יש מקרים שכן), אלא באמנות, משום שאמנות היא כלי מצויין לאיחוד של תפיסות שונות במדיה אחת. ישנה גם "גאונות על" כמו גאונותו של לאונרדו דה וינצ'י שחיברה יחדיו את האמנות ואת המדע אבל זה כל כך נדיר וכל כך רחוק מהיכולת העלובה של האדם המודרני עד שאין טעם לדבר על זה כלל.

 

[the new L]

למה אין היום? בוודאי שיש

אלכסנדר גרותנדיק לדעתי יכול להשתוות ואולי אף להעלות על חלק נכבד מהמתמטיקאים הגדולים של העבר.

 

[אמִיר]

אז למה אף אחד לא שומע עליו?

אני מתכוון אף אחד בציבור הרחב, או לפחות החלק שלו שרואה ערוץ 8 מדי פעם

 

[the new L]

מה בדיוק אתה רוצה לשמוע עליו?

באופן כללי הציבור הרחב (כולל זה שצופה בערוץ 8) לא שומע כמעט כלום על ההתפתחויות של המתמטיקה חוץ מ: 1. בעיות מסויימות בתורת המספרים שבגלל קלות הניסוח שלהן הן מאוד פופולריות (למשל, השערת גולדבך, קיומם של אינסוף ראשוניים תאומים) 2. בעיות שהיו פתוחות במשך מאות שנים/הוצע עליהן פרס כספי גדול (המשפט האחרון של פרמה, השערת פואנקרה). מכיוון שגרותנדיק (שאגב כבר לא מתמטיקאי פעיל, הוא פרש מהקהילה המדעית עקב היותו פציפיסט קיצוני ועקב העובדה שיש קשרי עבודה בין הקהילה המדעית לצבא) לא עסק באף אחד מהדברים הללו, בציבור הרחב אף אחד לא מכיר אותו.

 

[ambitious cyanide]

אולי זו בדיוק הבעיה...

קראתי את המאמר עליו בויקיפדיה. אני, בעל 12 שנות לימוד במערכת החינוך + חצי תואר אקדמי בהנדסה מאוניברסיטת תל-אביב לא הצלחתי להבין מה בדיוק הוא עשה! אפילו לא קרוב! למזלי, עקב עניין אישי, לפחות הבנתי (בערך) את המושגים... ואין מי שיסביר את זה בצורה פופולרית... איפה סינג כשצריך אותו? (כן, אני יודע שהוא פיזיקאי)

 

[AnarchistPhilosopher]

לא בטוח שעם הסבר פופולארי תבין יותר טוב.

רוב הסיכויים שההפך יקרה.