הוא גאון |îøåá&#803

תפקידו של ההסבר הפופולרי...

תפקידו של ההסבר הפופולרי הוא לא להפוך את הקורא למדען בתחום מן השורה הראשונה. תפקידו של ההסבר הפופולרי הוא לתת לקורא הבנה בסיסית, אינטואיטיבית, מוחשית - גם במחיר הקרבת הדיוק - של הנושא. לכן, בהכרח אבין טוב יותר. לא שאוכל להסיק מסקנות משלי או לקדם את התחום על סמך ההסבר הפופולרי בלבד אבל לפחות אוכל להעריך, במידת מה, את גודל ההשיג ולו כאשר אומר "איך לעזאזל הם חשבו על זה?"
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אם מה שייצא לך מהספר זה רק

איך לעזאזל הם חשבו על זה? אז לא הרבה ייצא מהספר הזה. אני בדר"כ קורא ספרים פופולאריים כדי להחשף לנושא בתור מבוא ואח"כ ממשיך אם הנושא מעניין אותי.
 

amir_aikido

New member
גאונות = ייחודיות, קשה כשיש הרבה כמוך

לדעתי, המצב בדיוק הפוך, יש עודף של גאונים, שביחד עורכים מהפכה טכנולוגית בחיי היום-יום שהיתה בלתי נתפסת לפני כמאה-מאתיים שנים (תחשוב על כך שאתה יכול היום לעשות דברים רבים שהיו נחשבים כקסם לאדם שחי אז -משיחה סלולרית בינלאומית, דרך טיסה וכלה בלוחות דיון בינ"ל ). דווקא בשל ריבוי הגאונים, אין סיכוי שתשמע על אחד מהם אלא אם תהיה קשור לתחום שלו. בנוסף, המגמה הקפיטליסטית דוחפת את רוב-רובם של הגאונים הללו לתחומים פרקטיים - טכנולוגיים (ראה ויטרבי וקוואלקום - CDMA ורבים אחרים). אמיר
 

22ק ו ס ם

New member
קודם כל, המיתוס של מספר החיים לא נכון

לא מזמן קראתי מאמר שעושה את החישוב בפועל, וגם על פי כל החישובים הכי שמרניים, מספר האנשים שחיים היום הוא פחות מ1% שחיו אי פעם. דווקא בגלל שהיום יש חברת שפע, יש כנראה יותר גאונים מאשר היו אי פעם בעבר רק שאנחנו לא ממש שמים לב אליהם. למה אני מתכוון? עם בעבר רק לאנשים בודדים הייתה גישה להשכלה גבוהה, היו רק בודדים שעסקו במדע. מתוכם, רק אחוז קטן היה גאון ואלו השמות שאתה מתכוון אליהם. אלא מה? היום, כשיש הרבה יותר אנשים שעוסקים במדע ההבדלים ביניהם נעשים קטנים. בעידן שיש לך הרבה מוחות חריפים, קשה יותר להתבלט, אבל ביחס לעבר המדע מתקדם הרבה יותר מאי פעם. אם בעבר לקח עשרות ומאות שנים עד שהכירו בגאונות של מישהו, היום מזהים די מהר גאונות. אפשר להשוות את זה למירוץ חימוש, שבו בעבר היו יתרונות גדולים לאנשים מסוימים ולא אחרים, ועם הזמן היתרונות הללו הצטמצמו. למה הדבר דומה? תשווה את זה למשל לכדורסל בנבא. אם היית לוקח שחקן ממוצע היום ושם אותו בקבוצה לפני 50 שנה, הוא היה נחשב לשחקן הכי גדול אי פעם. אבל היום, כשיש הרבה מאוד שחקנים טובים מאוד קשה לשחקנים להתבלט. שזה לא יטעה אותך: אפילו השחקן הכי גרוע בנבא, הוא הרבה הרבה יותר טוב מרוב השחקנים בעולם, רק שכשהוא משחק בנבא אנחנו לא ממש רואים את זה. במדע, זה אפילו יותר מסובך כי התחומים נהפכו לכל כך מבוזרים, שיש מעט מאוד אנשים שיכולים להעריך תרומה של גאונים (בניגוד לכדורסל שם זה מייד בולט). אני מפנה אותך לרשומה שכתבתי לא מזמן על גאונות בהתבסס על מאמר בסיינטיפיק אמריקן.
 
למעלה