השירות הציבורי
New member
הוא לא יצליח להוכיח את כוונתי לעולם
הוא לא יצליח להוכיח את כוונתי לעולם
הנני מנהל מחלקות ההתנדבות אשר מספקות יועצים משפטיים מתנדבים לכל דורש במשרד הרווחה. הגיע אלי לפני כשנה, אדם מהרחוב שצריך לקבל סיוע בקורת גג, מזון וכו' מאחר והוא ללא הכנסות. הוא הזהיר אותי מראש כבר מהרגע הראשון שלא אקבע לו תור כי הוא סובל משכחה ואמר שהכי טוב שהוא יבוא ויחכה עד אחרון המוזמנים. קבעתי לו תור לעורכת הדין. האדם חולה באלצהיימר ולא הגיע בזמן לתור שנקבע. התעצבנתי מאוד מכך שהוא איחר ובאותו רגע לא עניין אותי בכלל להתחשב במצבו. הוא אמר לי אחרי יומיים "לא סתם אמרתי לך בפעם הראשונה את מה שאמרת". הוא רצה לקבוע תור ולא הסכמתי. גם לא הסכמתי להסדר שהוא ביקש כבר מלכתחילה שהוא יחכה עד אחרון המוזמנים בכל פעם שהוא מגיע. לא הסכמתי לקבל אותו בכלל. הוא אדם חלש ומסכן והוא לא יוכל לעזור לי כמו שאנשים מכובדים יכולים לעזור לי. הוא אפס מאופס ואני מסרב לעזור מתוך שנאה ומתוך רצון לשמוע שהוא מת ברחוב. אבל אף אחד לא ידע מזה לכן מותר לי. עברו החודשים, בינתיים האדם הפסיד במשפט, נזרק ברחובות משום שלא היה לו מי שימלא לו טפסים שונים שודרשים ממנו וכו'. האדם פנה למנהל הארצי מעלי ואמר שאני לא מסכים לקבל אותו. אז אני ניצלתי את ההזדמנות לקבל את הגושפנקא של המנהל הארצי שמעלי. וסילפתי שהאדם צריך עזרה משפטית רק בענין מול גוף שאנחנו לא מסייעים בזה. המנהל הארצי קנה את הסיפור שלי. האדם החולה הזה גילה שפתאום המנהל הארצי מבין אחרת ותומך בי, לכן רק הוא ידע שסילפתי למנהל הארצי. הוא בא אלי ממורמר ונימקתי באותו נימוק שאמרתי למנהל הארצי כמו תקליט "אנחנו לא יכולים לעזור לך". אני כמובן נתתי הוראה לכל המתנדבים ולכל הצוותים המסייעים לא לקבל את האדם ולא לעזור לו. השאלות שלי לעורכי הדין: אף אחד לא יודע מזה. אבל הוא פונה למבקר המדינה כי אני עובדת בשירות הציבורי ופונה לכל מי שהוא רק יכול. האם התמיכה של המנהל הארצי בהתנהגותי מגנה עלי? איך האדם יכל להוכיח שהכל בכוונה אם רק הוא יודע שזה בכוונה ? וחוץ מזה שאף אחד לא יעיף אותי מהעבודה רק בגלל שהרסתי חיים של אדם אחד בנסיבות כאלה נכון? אני מניח שאם הייתי רוצח את האדם בסכין היו מכניסים אותי לכלא כי רצח בסכין מוכר לחוק. אבל כשאני גורם לאדם להרס חייו בצורה חוקית על ידי כך שאני מספר למנהל הארצי סילוף כדי שהאדם לא יקבל לעולם עזרה אז אפילו אם האדם ימשיך לגור ברחוב ויפסיד במשפט בדיונים שהצלחתי לגרום לו שהוא יפסיד, וימשיך להתגורר ברחובות ללא תרופות וללא הכנסה מינימלית שהצלחתי לגרום לכל זה בעזרת ההוראה שלי לכל הכפופים תחתי שלא יעזרו לו למלא טפסים ושלא יקבלו אותו. האם ההנחה שלי שהרס חייו בכלים שאני הפעלתי לא מוכר בחוק היא הנחה נכונה או לא נכונה?- לא לשכוח שיש לי תמיכה מהמנהל הארצי שהצלחתי להשיג על ידי כך שסילפתי את האמת.
הוא לא יצליח להוכיח את כוונתי לעולם
הנני מנהל מחלקות ההתנדבות אשר מספקות יועצים משפטיים מתנדבים לכל דורש במשרד הרווחה. הגיע אלי לפני כשנה, אדם מהרחוב שצריך לקבל סיוע בקורת גג, מזון וכו' מאחר והוא ללא הכנסות. הוא הזהיר אותי מראש כבר מהרגע הראשון שלא אקבע לו תור כי הוא סובל משכחה ואמר שהכי טוב שהוא יבוא ויחכה עד אחרון המוזמנים. קבעתי לו תור לעורכת הדין. האדם חולה באלצהיימר ולא הגיע בזמן לתור שנקבע. התעצבנתי מאוד מכך שהוא איחר ובאותו רגע לא עניין אותי בכלל להתחשב במצבו. הוא אמר לי אחרי יומיים "לא סתם אמרתי לך בפעם הראשונה את מה שאמרת". הוא רצה לקבוע תור ולא הסכמתי. גם לא הסכמתי להסדר שהוא ביקש כבר מלכתחילה שהוא יחכה עד אחרון המוזמנים בכל פעם שהוא מגיע. לא הסכמתי לקבל אותו בכלל. הוא אדם חלש ומסכן והוא לא יוכל לעזור לי כמו שאנשים מכובדים יכולים לעזור לי. הוא אפס מאופס ואני מסרב לעזור מתוך שנאה ומתוך רצון לשמוע שהוא מת ברחוב. אבל אף אחד לא ידע מזה לכן מותר לי. עברו החודשים, בינתיים האדם הפסיד במשפט, נזרק ברחובות משום שלא היה לו מי שימלא לו טפסים שונים שודרשים ממנו וכו'. האדם פנה למנהל הארצי מעלי ואמר שאני לא מסכים לקבל אותו. אז אני ניצלתי את ההזדמנות לקבל את הגושפנקא של המנהל הארצי שמעלי. וסילפתי שהאדם צריך עזרה משפטית רק בענין מול גוף שאנחנו לא מסייעים בזה. המנהל הארצי קנה את הסיפור שלי. האדם החולה הזה גילה שפתאום המנהל הארצי מבין אחרת ותומך בי, לכן רק הוא ידע שסילפתי למנהל הארצי. הוא בא אלי ממורמר ונימקתי באותו נימוק שאמרתי למנהל הארצי כמו תקליט "אנחנו לא יכולים לעזור לך". אני כמובן נתתי הוראה לכל המתנדבים ולכל הצוותים המסייעים לא לקבל את האדם ולא לעזור לו. השאלות שלי לעורכי הדין: אף אחד לא יודע מזה. אבל הוא פונה למבקר המדינה כי אני עובדת בשירות הציבורי ופונה לכל מי שהוא רק יכול. האם התמיכה של המנהל הארצי בהתנהגותי מגנה עלי? איך האדם יכל להוכיח שהכל בכוונה אם רק הוא יודע שזה בכוונה ? וחוץ מזה שאף אחד לא יעיף אותי מהעבודה רק בגלל שהרסתי חיים של אדם אחד בנסיבות כאלה נכון? אני מניח שאם הייתי רוצח את האדם בסכין היו מכניסים אותי לכלא כי רצח בסכין מוכר לחוק. אבל כשאני גורם לאדם להרס חייו בצורה חוקית על ידי כך שאני מספר למנהל הארצי סילוף כדי שהאדם לא יקבל לעולם עזרה אז אפילו אם האדם ימשיך לגור ברחוב ויפסיד במשפט בדיונים שהצלחתי לגרום לו שהוא יפסיד, וימשיך להתגורר ברחובות ללא תרופות וללא הכנסה מינימלית שהצלחתי לגרום לכל זה בעזרת ההוראה שלי לכל הכפופים תחתי שלא יעזרו לו למלא טפסים ושלא יקבלו אותו. האם ההנחה שלי שהרס חייו בכלים שאני הפעלתי לא מוכר בחוק היא הנחה נכונה או לא נכונה?- לא לשכוח שיש לי תמיכה מהמנהל הארצי שהצלחתי להשיג על ידי כך שסילפתי את האמת.