הודעה חדשה שראויה למקום נפרד משאר ההודעות
- פותח הנושא moe7
- פורסם בתאריך
Bordeaux Tale
New member
האמת היא שהרבה יותר צפוי
להתקיף את מריה. פעם היה אפשר להתבטא כאן בלי לחטוף. מאיפה כל האגרסיות האלו מגיעות בכלל?
להתקיף את מריה. פעם היה אפשר להתבטא כאן בלי לחטוף. מאיפה כל האגרסיות האלו מגיעות בכלל?
יש בזה משהו מעודד. הצלחתי לעורר בהם יצר טבעי שאני מנחשת שלא בא לידי ביטוי ביום יום. אני בטוחה שכל החבורה העליזה הזו שעלבה בי ללא הכרה היא חבורה מאוד אפורה של חנונים בעלי עבודות אפורות ואורח חיים אפור, אותו הם שונאים בסתר ליבם. באה אני ומבקרת את אורח החיים שלהם ומציגה משהו כאילו חסר דאגות ופזיז. ועוד צוחקת עליהם ועל המקום ממנו הם מגיעים. אני גם מייצגת משהו שהוא לאו דווקא תל אביבי, כמו שמר ערס טוען. לא נולדתי בתל אביב, איני גרה בישראל ואיני רוצה לעולם לחזור אליה. כשגרתי בה, גרתי על הגבול באיזור דרומי, שמנטלית כל כך רחוק ממה שאפשר אפילו לכנות, סטריאוטיפית כתל אביב. אחת החברות הטובות שלי הפכה לאשת יחסי ציבור לפני כמה חודשים והיא באה במגע עם חלאות העולם המקומי. הזן המכונה "וונאביז" ועיתונאים וכל המוטציות שבין אלה והאחרים. אתם אומרים שזה בדיוק תל אביב, אני חושבת שזאת קריקטורה. בנוסף, בשבילי, תל אביב היא עדיין פרובינציה. היא פרובינציאלית בכך שכל אחד נכנס לקישקא שלך ושלכל אחד יש מה להגיד עלייך ולאו דווקא כי זה עושה משהו לו עצמו, אלא סתם כי אין כאן מספיק מרחב לנשימה כדי לאפשר לכל אחד פרטיות, זה מגיע מתוך ערכים מסוימים שמעודדת החברה הישראלית, למשל, הגוף הפרטי כגוף לאומי, כגוף שמשמש את צה"ל. והראש, גם הוא חלק מהגוף והפה יכול להגיד לכל אחד ברחוב כל מה שיתחשק לו. כאילו בני האדם כולם ברחוב הישראלי הם אדם אחד. וכלל איני רוצה להיות חשופה לכל מה שיש לכל אדם ברחוב להגיד עליי, שהרי לי אין שום עניין באנשים זרים וגיחה לרחוב אינה גיחה ללוע הארי, היא בדרך כלל רק מקום מעבר למקום אחר, בדרך כלל במהירות ואיני אוהבת הסחות דעת, בין אם הן מעליבות, בין אם הן מחמיאות. וסלחו לי על כך שאיני בן אדם שלובש את מיטב מחלצות העונה המיוצרות על ידי הרשתות, אלא מישהו שמתעניין בהיסטוריה והיסטוריה של הלבוש בפרט. נולדתי במוסקבה ואני שונאת אותה לא פחות. ככל עיר פוסט-סובייטית היא מעודדת אולטרה קפיטליזם ועוני בלתי נסבל לצד עושר שבא לידי ביטוי באחיזה מטומטמת במותגים וגלוריפיקציה של קנייונים וכל שאר הלוקסוסים שלא חלמו עליהם לפני 18 שנים. והעניים הופכים עניים יותר ובכמויות שאי אפשר אפילו לתאר במילים. זו יכולה להיות דודה שלכם שתגור ברחוב בשבוע הבא, אם המשפחה שלכם תחליט לקטוף את דירתה ולהותירה בלא אמצעים. וכבן אדם פרטי תנסה לאגור כמה שיותר ולא להתחלק עם איש, כתגובת נגד לקומוניזם מאולץ. זה מגוחך בעיניי להעריץ את תל אביב ולשנוא אותי כי לדעתכם אני מייצגת איזו קריקטורה. כל כך קל להתבלבל בין הערצה לתיעוב, בייחוד כשמדברים בהכללות. אבל אולי הערס צדק, אולי אנשים כמוני גורמים לתל אביב להראות כמו שהיא הייתה רוצה להיות, לא פרובינציאלית, כמו באירופה. אבל לא משנה כמה אירופאים תייבאו לתל אביב, היא לעולם לא תשנה את עורה, להפך, היא תשרוף בשמש את האירופאים ותלמד אותם לקלל עם ח' וע'. אותי למשל, היא דפקה לחלוטין, היא אמרה לי שאיני שייכת והייתה מלקה אותי על כך במשך שנים.
אני אפילו לא יודע איפה להתחיל
אבל נראה לי שאעשה את זה לפי הסדר. אני מתנצל אם אני עילג מדי, פשוט הייתי בצבא הכיבוש וזה מנוון את יכולת המחשבה. את יודעת, ההנחה/קביעה הזו שכל מי שעולב בך הוא חנון עם עבודה אפורה שמקנא באישיות האקסצנטרית והצבעונית שלך עד כדי כך עד כדי מרמור והסיפוק היחידי שלו הוא מהעובדה שלפעמים את מבטאת את המיזנתרופיות שלך באופן כל כך בוטה כדי שתהיה להם את התירוץ לעלוב בך, זה כל כך.. אני מחפש את המילה ולא מוצא. את נהנית להיות הילד הקטן במסיבה שמנסה למשוך בכח תשומת לב? את בטח אוהבת לקרוא את גדעון לוי. הכנסת לי לפה או למקלדת דברים שלא אמרתי, או לפחות אני לא זוכר שאמרתי, אם את רוצה תביאי לינק, לא הלכתי אחורה לפוסטים הקודמים של הדיונים המלומדים איתך אבל אני כמעט בטוח שלא. אולי הבנת את זה מדברים שכתבתי בהקשרים אחרים. לגבי ת"א והדימוי שלה, בסדר, אם ת"א היתה מורכבת ממה שהעיתונאים שלה כותבים עליה במקומונים, אז בטח הייתי מוצף מבקשות של חברים שלי להביא איתי דברים מהדיוטי פרי כשאני חוזר לצפון, אבל זה ממש לא ככה, זו אחת הסיבות שעיתונאים תל אביבים מעוררים בי לרוב חשק לתלוש אותם מאיפה שהם נמצאים, לפעמים נראה לי שהם היו מעדיפים שהתיירים שמגיעים לתל אביב בכל יום שישי היו פלסטינאים מאיזה מחנה פליטים בעזה (אגב, אל תראי אותי ככה, כמה מחבריי הטובים ביותר הם פלסטינאים, חלקם ישראלו-פלסטינאים, כלומר מזרחים. סתם), או פליטים מסודן, מאשר תושבי חולון בת ים ראשל"צ ושאר המדינה הזו. ת"א פרובנציאלית וזה ברור, אין לנו ויכוח בנושא. למרות שפרובינצאליות הפכה להיות אחד העלבונות הגדולים ביותר שעיתונאים תל אביבים (ראה ערך) יכולים להשתמש בהם. אם אתה מעודכן בכל המוסיקה הכי הייפית ולובש את הבגדים הכי נכונים (ואני לא מדבר על רשתות, אני מדבר על בגדי יד שניה של ילדי ריף ראף ומוסיקה מ.. לא יודע מאיפה אנשים שומעים כבר על מוסיקה חדשה. הייפ מאשין עדיין קיים?) אתה אדם ראוי, נכון, תל אביבי למופת, דרגה אחת מתחת לפלסטינאי לוחם חרות מעזה, ואם לא - כנראה שאתה מהפריפריה רחמנא ליצלן, ותעוף מת"א אתה תופס לנו את החניה לאופניים. לגבי חברה שלך, היא עדיין חברה שלך או שאת מפגינה מול הבית שלה בלפידים ומטנפת את שמה על שהעזה לבחור במקצוע כל כך מזוייף, פאתטי, מתחנחן שמחייב התערבבות בכל הוואנאביז של העיר? נו, אם היא נהנית ממה שהיא עושה, ועושה מזה פרנסה, למה שלא תהיי שמחה בשבילה? לגבי ההופעה של מוריסי, אמרת "חבל שלא אמר משהו שהיה מרים כמה מאות גבות בקהל, אני לא מבינה למה הוא פחד מהמארגנים, הקהל המקומי אוהב אותו כל כך שהם יבלעו את הכל. ממש את הכל. ולא הבנתי איך אפשר רק ללקק למקום כמו ישראל". תני לי להבין אם אמרתי נכון. קודם כל, מאות גבות בקהל זה חלק ממש גדול מהקהל. מה היית רוצה שהוא יגיד? בשר זה רצח? סלט זה רצח? ישראל מדינה כובשת? האם להגיד "toda raba" ו you are my light that never goes out" זה ליקוק לקהל? בפני מי את חושבת שהוא בא להופיע, בפני הלהקה שלו? הוא טס מאות ק"מ בשביל אלפי אנשים ששילמו כרטיס, עזבו עיסוקים וביטלו דברים בשביל לראות הופעה טובה. הוא בא בשביל אינטראקציה עם קהל. זה משהו מאוד בסיסי בשביל אמן פופ מצליח. כן, הוא עושה פופ, בשביל אנשים שאפילו שהם אוהבים את הסמית'ס ולחנים מאז'וריים עם מילים מינוריות, הם מקללים בח' וע', הוא עושה פופ בשביל מעריצים ואוהדים שבאים עם דגל ישראל ומניפים אותו, כדי לזכות בתשומת הלב של אמן גדול שעשה להם משהו שמעט אמנים הצליחו. כמובן שאפשר לצאת נגד זה, אבל שוב זה מחזיר אותי להשוואה לילד קטן במסיבת כיתה שמחפש תשומת לב ולא אוכל מהעוגה כדי שישאלו אותו אם הכל בסדר. אפשר לצעוק ולצווח שאנחנו חברה פאשיסטית ולאומנית ומה לא בעקבות חוויה אנתרופולגית שחווית בהופעה מרגשת (שוב, לא הייתי. שמעתי את הבוטלג ומחיאות הכפיים נשמעו כמו של כאלה שנהנים מהופעה) של מוריסי. אפשר היה לנסות לחפש את הטוב בהופעה הזו, עלייך כנראה זה השפיע בצורה כ"כ קיצונית - עליי אני לא חושב שזה היה משפיע, תביני, אני פשוט רגיל. אני מסתובב בציבור עם אנשים שהיו בצבא, יודעת מה, עזבי, אני מסתובב בציבור, אני נחשף לשמש הקופחת, אני אוכל מנה פלאפל. אני חי. ממליץ לך גם.
אבל נראה לי שאעשה את זה לפי הסדר. אני מתנצל אם אני עילג מדי, פשוט הייתי בצבא הכיבוש וזה מנוון את יכולת המחשבה. את יודעת, ההנחה/קביעה הזו שכל מי שעולב בך הוא חנון עם עבודה אפורה שמקנא באישיות האקסצנטרית והצבעונית שלך עד כדי כך עד כדי מרמור והסיפוק היחידי שלו הוא מהעובדה שלפעמים את מבטאת את המיזנתרופיות שלך באופן כל כך בוטה כדי שתהיה להם את התירוץ לעלוב בך, זה כל כך.. אני מחפש את המילה ולא מוצא. את נהנית להיות הילד הקטן במסיבה שמנסה למשוך בכח תשומת לב? את בטח אוהבת לקרוא את גדעון לוי. הכנסת לי לפה או למקלדת דברים שלא אמרתי, או לפחות אני לא זוכר שאמרתי, אם את רוצה תביאי לינק, לא הלכתי אחורה לפוסטים הקודמים של הדיונים המלומדים איתך אבל אני כמעט בטוח שלא. אולי הבנת את זה מדברים שכתבתי בהקשרים אחרים. לגבי ת"א והדימוי שלה, בסדר, אם ת"א היתה מורכבת ממה שהעיתונאים שלה כותבים עליה במקומונים, אז בטח הייתי מוצף מבקשות של חברים שלי להביא איתי דברים מהדיוטי פרי כשאני חוזר לצפון, אבל זה ממש לא ככה, זו אחת הסיבות שעיתונאים תל אביבים מעוררים בי לרוב חשק לתלוש אותם מאיפה שהם נמצאים, לפעמים נראה לי שהם היו מעדיפים שהתיירים שמגיעים לתל אביב בכל יום שישי היו פלסטינאים מאיזה מחנה פליטים בעזה (אגב, אל תראי אותי ככה, כמה מחבריי הטובים ביותר הם פלסטינאים, חלקם ישראלו-פלסטינאים, כלומר מזרחים. סתם), או פליטים מסודן, מאשר תושבי חולון בת ים ראשל"צ ושאר המדינה הזו. ת"א פרובנציאלית וזה ברור, אין לנו ויכוח בנושא. למרות שפרובינצאליות הפכה להיות אחד העלבונות הגדולים ביותר שעיתונאים תל אביבים (ראה ערך) יכולים להשתמש בהם. אם אתה מעודכן בכל המוסיקה הכי הייפית ולובש את הבגדים הכי נכונים (ואני לא מדבר על רשתות, אני מדבר על בגדי יד שניה של ילדי ריף ראף ומוסיקה מ.. לא יודע מאיפה אנשים שומעים כבר על מוסיקה חדשה. הייפ מאשין עדיין קיים?) אתה אדם ראוי, נכון, תל אביבי למופת, דרגה אחת מתחת לפלסטינאי לוחם חרות מעזה, ואם לא - כנראה שאתה מהפריפריה רחמנא ליצלן, ותעוף מת"א אתה תופס לנו את החניה לאופניים. לגבי חברה שלך, היא עדיין חברה שלך או שאת מפגינה מול הבית שלה בלפידים ומטנפת את שמה על שהעזה לבחור במקצוע כל כך מזוייף, פאתטי, מתחנחן שמחייב התערבבות בכל הוואנאביז של העיר? נו, אם היא נהנית ממה שהיא עושה, ועושה מזה פרנסה, למה שלא תהיי שמחה בשבילה? לגבי ההופעה של מוריסי, אמרת "חבל שלא אמר משהו שהיה מרים כמה מאות גבות בקהל, אני לא מבינה למה הוא פחד מהמארגנים, הקהל המקומי אוהב אותו כל כך שהם יבלעו את הכל. ממש את הכל. ולא הבנתי איך אפשר רק ללקק למקום כמו ישראל". תני לי להבין אם אמרתי נכון. קודם כל, מאות גבות בקהל זה חלק ממש גדול מהקהל. מה היית רוצה שהוא יגיד? בשר זה רצח? סלט זה רצח? ישראל מדינה כובשת? האם להגיד "toda raba" ו you are my light that never goes out" זה ליקוק לקהל? בפני מי את חושבת שהוא בא להופיע, בפני הלהקה שלו? הוא טס מאות ק"מ בשביל אלפי אנשים ששילמו כרטיס, עזבו עיסוקים וביטלו דברים בשביל לראות הופעה טובה. הוא בא בשביל אינטראקציה עם קהל. זה משהו מאוד בסיסי בשביל אמן פופ מצליח. כן, הוא עושה פופ, בשביל אנשים שאפילו שהם אוהבים את הסמית'ס ולחנים מאז'וריים עם מילים מינוריות, הם מקללים בח' וע', הוא עושה פופ בשביל מעריצים ואוהדים שבאים עם דגל ישראל ומניפים אותו, כדי לזכות בתשומת הלב של אמן גדול שעשה להם משהו שמעט אמנים הצליחו. כמובן שאפשר לצאת נגד זה, אבל שוב זה מחזיר אותי להשוואה לילד קטן במסיבת כיתה שמחפש תשומת לב ולא אוכל מהעוגה כדי שישאלו אותו אם הכל בסדר. אפשר לצעוק ולצווח שאנחנו חברה פאשיסטית ולאומנית ומה לא בעקבות חוויה אנתרופולגית שחווית בהופעה מרגשת (שוב, לא הייתי. שמעתי את הבוטלג ומחיאות הכפיים נשמעו כמו של כאלה שנהנים מהופעה) של מוריסי. אפשר היה לנסות לחפש את הטוב בהופעה הזו, עלייך כנראה זה השפיע בצורה כ"כ קיצונית - עליי אני לא חושב שזה היה משפיע, תביני, אני פשוט רגיל. אני מסתובב בציבור עם אנשים שהיו בצבא, יודעת מה, עזבי, אני מסתובב בציבור, אני נחשף לשמש הקופחת, אני אוכל מנה פלאפל. אני חי. ממליץ לך גם.
ערסיק, אני חוששת שזו הייתה התגובה הכי מתונה
והכי פחות אלימה שאי פעם כתבת לי. האמת היא שלא, לא ציינתי את הפשיזם והלאומנות כתולדה של ההופעה, חלילה. הם היו שם כל הזמן, הרי למעשה מהם ברחתי לחו"ל. הזדעזעתי מכך שכל כך מעטים רואים אותם. ובייחוד בהופעה של מוריסי. תן לי להסביר. מוריסי מאוד מודע לעניינים כמו ניצול בעלי חיים, בשנה שעברה הוא מחא בהופעות על עניין הרצח ההמוני של כלבי הים על חופי קנדה. אבל הוא לא עשה זאת בקנדה, ככל הידוע לי אלה היו הופעות באירופה והקהל לא היה קנדי ובודאי לא נעלב. אני לא יודעת עד כמה המוז יכול להרשות לעצמו לדבר על כל העולה על דעתו, בין אם בגלל לחץ מצד הסובבים אותו, בין אם מתוך החשש שלו עצמו, בכל אופן, הוא היה זוכה לעוד כמה נקודות אצלי אם היה אומר משהו שהוא ואנחנו יודעים, "אנחנו" לצורך העניין הם אקטיביסטים פוליטיים מהזן הרדיקלי, ו"הם" הם כל אלה שמסתפקים בצפייה בחדשות. אני באמת לא אוהבת אנשים שהולכים לצבא, אבל זה לא אישי. זה בודאי לא אומר שאני חושבת שאתה מטומטם, זה רק אומר שלא חווית טראומות יוצאות דופן שמנעו ממך להשתלב בחברה. אבל אני דווקא מוצאת אצל אנשים כמוני הרבה יתרונות, יכלת להתבונן מהצד לדוגמה.
והכי פחות אלימה שאי פעם כתבת לי.
האמת היא שלא, לא ציינתי את הפשיזם והלאומנות כתולדה של ההופעה, חלילה. הם היו שם כל הזמן, הרי למעשה מהם ברחתי לחו"ל. הזדעזעתי מכך שכל כך מעטים רואים אותם. ובייחוד בהופעה של מוריסי. תן לי להסביר. מוריסי מאוד מודע לעניינים כמו ניצול בעלי חיים, בשנה שעברה הוא מחא בהופעות על עניין הרצח ההמוני של כלבי הים על חופי קנדה. אבל הוא לא עשה זאת בקנדה, ככל הידוע לי אלה היו הופעות באירופה והקהל לא היה קנדי ובודאי לא נעלב. אני לא יודעת עד כמה המוז יכול להרשות לעצמו לדבר על כל העולה על דעתו, בין אם בגלל לחץ מצד הסובבים אותו, בין אם מתוך החשש שלו עצמו, בכל אופן, הוא היה זוכה לעוד כמה נקודות אצלי אם היה אומר משהו שהוא ואנחנו יודעים, "אנחנו" לצורך העניין הם אקטיביסטים פוליטיים מהזן הרדיקלי, ו"הם" הם כל אלה שמסתפקים בצפייה בחדשות. אני באמת לא אוהבת אנשים שהולכים לצבא, אבל זה לא אישי. זה בודאי לא אומר שאני חושבת שאתה מטומטם, זה רק אומר שלא חווית טראומות יוצאות דופן שמנעו ממך להשתלב בחברה. אבל אני דווקא מוצאת אצל אנשים כמוני הרבה יתרונות, יכלת להתבונן מהצד לדוגמה.שעממת אותי למוות!
א. הייתה הופעה מעולה, מדהימה! אמנם היו היבטים שליליים בהופעה - אנשים שנדחפו ללא כל בושה, באלימות, בגסות רוח איומה, כתגרנים בשוק; הארגון הלוקה בחסר; הסאונד הבינוני, וצודק חולוני באמרו ששיריהם של הניו יורק דולס בקושי נשמעו כראוי; הזמן הרב שנאלצנו לחכות למוריסי; - אך או־אז המוז עלה, וכל הדברים מסביב נמוגו כעשן: הצפיפות, עשן הסיגריות, האנשים הנדחפים. בפעם הראשונה בחיי, ואני מאזין לסמיתס ולמוריסי מאז ימי התיכון, מוריסי נתגלה לפני בדמות: לא עוד קול הבוקע מדיסקים ומרמקולים, לא עוד דמות דו־ממדית הנבטת מתמונות ומקטעי וידאו, אלא דמות אמיתית, אדם בשר ודם, אמן מעולה, שהופעתו על הבמה שלהבה את כל הקהל, ואותי ביניהם. ועל אף שאני מזדהה מאוד עם מילותיו של הווארד דיבוטו: I didn't lose myself in the crowd, הרגשתי שמוריסי הוא שם רק בשבילי, וגם בשביל כולם, בעת ובעונה אחת. אני עדיין מרגיש בבשרי ובעצמותיי את ההתלהבות שכל גופי־שלי חווה, כאילו ניתק הלב ממקומו ונתפשטו הרגשות מכף רגל ועד ראש. אשרי מוריסי שבא להופיע בארץ הקודש, ולו בשביל ששת אלפים איש, ואשרינו שזכינו לראות אמן במלוא אונו ומרצו. ב. והנה שיר בשבילך, באדיבות מיודענו חיים נחמן, המשורר הלאומי: "גַּם בְּהִתְעָרוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם, וְעַד לְמַעֲמַקָּיו – אַל תִּצְהֲלוּ כְאַבִּירִים. אַךְ הָתֵל הֵתֵל בָּכֶם לְלֹא רַחֲמִים וְעַד לִמְנוֹד רֹאשׁ לָעַג לְכֻלְּכֶם. נִקְלֵיתֶם מֵחֲשׂוֹף לָכֶם אַחַת מִנִּי אֶלֶף מֵהָגוּת לִבּוֹ עֲלֵיכֶם, עַל-כֵּן יִתְגַּל, לְמַעַן הֵעָלֵם מְאֹד מֵעֵינֵיכֶם וּלְמַעַן הַתְעוֹתְכֶם." (ח"נ ביאליק, "גם בהתערותו לעיניכם")
א. הייתה הופעה מעולה, מדהימה! אמנם היו היבטים שליליים בהופעה - אנשים שנדחפו ללא כל בושה, באלימות, בגסות רוח איומה, כתגרנים בשוק; הארגון הלוקה בחסר; הסאונד הבינוני, וצודק חולוני באמרו ששיריהם של הניו יורק דולס בקושי נשמעו כראוי; הזמן הרב שנאלצנו לחכות למוריסי; - אך או־אז המוז עלה, וכל הדברים מסביב נמוגו כעשן: הצפיפות, עשן הסיגריות, האנשים הנדחפים. בפעם הראשונה בחיי, ואני מאזין לסמיתס ולמוריסי מאז ימי התיכון, מוריסי נתגלה לפני בדמות: לא עוד קול הבוקע מדיסקים ומרמקולים, לא עוד דמות דו־ממדית הנבטת מתמונות ומקטעי וידאו, אלא דמות אמיתית, אדם בשר ודם, אמן מעולה, שהופעתו על הבמה שלהבה את כל הקהל, ואותי ביניהם. ועל אף שאני מזדהה מאוד עם מילותיו של הווארד דיבוטו: I didn't lose myself in the crowd, הרגשתי שמוריסי הוא שם רק בשבילי, וגם בשביל כולם, בעת ובעונה אחת. אני עדיין מרגיש בבשרי ובעצמותיי את ההתלהבות שכל גופי־שלי חווה, כאילו ניתק הלב ממקומו ונתפשטו הרגשות מכף רגל ועד ראש. אשרי מוריסי שבא להופיע בארץ הקודש, ולו בשביל ששת אלפים איש, ואשרינו שזכינו לראות אמן במלוא אונו ומרצו. ב. והנה שיר בשבילך, באדיבות מיודענו חיים נחמן, המשורר הלאומי: "גַּם בְּהִתְעָרוֹתוֹ לְעֵינֵיכֶם, וְעַד לְמַעֲמַקָּיו – אַל תִּצְהֲלוּ כְאַבִּירִים. אַךְ הָתֵל הֵתֵל בָּכֶם לְלֹא רַחֲמִים וְעַד לִמְנוֹד רֹאשׁ לָעַג לְכֻלְּכֶם. נִקְלֵיתֶם מֵחֲשׂוֹף לָכֶם אַחַת מִנִּי אֶלֶף מֵהָגוּת לִבּוֹ עֲלֵיכֶם, עַל-כֵּן יִתְגַּל, לְמַעַן הֵעָלֵם מְאֹד מֵעֵינֵיכֶם וּלְמַעַן הַתְעוֹתְכֶם." (ח"נ ביאליק, "גם בהתערותו לעיניכם")
הלו הלו, עושים מסיבה ולא מזמינים אותי?!
רק רציתי להגיד 3 דברים: 1. לא הייתי במוריסי, אבל הייתי בנתב"ג וראיתי את יצחק קלפטר יושב בחוץ ומעשן סיגריה, בלי מזוודות ובלי כלום. מה היה לו לעשות שם? 2. הבוטלג מדהים, איזו באסה שלא הייתי http://www.sendspace.com/file/r73p4g 3. בעיתון העיר של השבוע יש 2 ציטוטים מההופעה, לא יודע מה משם נכון, אבל הנה אחד מהם: "מוריסי, תעשה לי מיליון ילדים!" "איכס, יא סטרייטית מגעילה, צריך לאסור עליכם להתקרב לבמה, אתם רק דוחפים וצורחים דברים מפגרים. את יודעת שהוא הומו?" אז את הלסבית הזו צריכים להרוג. והנה ציטוט שני: "חשבתי שאכיר את כל מי שיגיע להופעה, אבל עד כה אין לי מושג מי האנשים האלה" "הם כנראה מחיפה" אז את שניהם צריכים להרוג. שונא תל אביבים.
רק רציתי להגיד 3 דברים: 1. לא הייתי במוריסי, אבל הייתי בנתב"ג וראיתי את יצחק קלפטר יושב בחוץ ומעשן סיגריה, בלי מזוודות ובלי כלום. מה היה לו לעשות שם? 2. הבוטלג מדהים, איזו באסה שלא הייתי http://www.sendspace.com/file/r73p4g 3. בעיתון העיר של השבוע יש 2 ציטוטים מההופעה, לא יודע מה משם נכון, אבל הנה אחד מהם: "מוריסי, תעשה לי מיליון ילדים!" "איכס, יא סטרייטית מגעילה, צריך לאסור עליכם להתקרב לבמה, אתם רק דוחפים וצורחים דברים מפגרים. את יודעת שהוא הומו?" אז את הלסבית הזו צריכים להרוג. והנה ציטוט שני: "חשבתי שאכיר את כל מי שיגיע להופעה, אבל עד כה אין לי מושג מי האנשים האלה" "הם כנראה מחיפה" אז את שניהם צריכים להרוג. שונא תל אביבים.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.