לעזאזל, טוב?
אני מוקפת באנשים שהחיים שלהם נמצאים באמת על הקצה.. מרתיח אותי, וכואב לי לשמוע אנשים שהקשיים שלהם מסתכמים ב"אני לא פופולארי ומאגניב" מדברים כך... אחריי מה שאני עברתי וראיתי... ימים ולילות ישבתי לצד ידיד שלי שידו הימנית נקטעה בתאונת-דרכים והוא רק בן 17, הגוף שלו לא הניח לו להתעלף, והוא היה ער עד שהחובשים הגיעו, הבחור הזה חווה זוועות שאני בספק אם אתה יכול אפילו לדמיין, הוא ראה את החברים הכי טובים שלו שוכבים לצדו... בחתיכות קטנות! וכמות הזמן שהקדשתי לידיד אחר שלי... שבשוגג גרם למות אחיו התאום [תאום זהה]. עכשיו בכל פעם שהוא מסתכל בתמונות שלו עצמו, הוא רואה את אחיו התאום ונזכר במה שעולל לו בלי כוונה כלל... חברה אחרת שלי שחולה במחלת האנורקסיה... חברות שנאנסו....... ילדים קטנים ומקסימייים!!! שגורלם נחתם והם נאלצים לבלות את שארית חייהם המאוד-מאוד קצרים במחלקות סופניות... והם רק ילדים קטנים לעזאזל!!!!......... באמת שלא חסרים אנשים עם בעיות. לא חסרים אנשים שאיבדתי. לא חסרים דברים קשים שאנשים עוברים. ואילו דברים אני עברתי?... שלא נדע מצרות באמת... אני לא רוצה אפילו להמשיך... the black nick אני בספק גדול מאוד, יקירי... וקו המחשבה שלך... מרתיח אותי. אז כן, טראומות בהחלט יישארו לך... אם תאמץ את קו המחשבה הזה! POISON IDEA "העולם הוא לא אמריקן פאי. הוא יותר טוב מזיינים פעם ראשונה בגיל 18, מה שקורה היום זה שרוב הנוער עושה סקס כבר בגיל 15" תסביר לי איך לעזאזל [פור פאק'ס סייק] זה יותר טוב? "אחד יש ילדים שיוצאים למסיבות, משתכרים, מקימים להקות, ומסתובבים ביחד ובעיקר עושים כיף. מהצד השני, יש את הילדים האבודים, אלא שאין להם חברים, שלא נראים טוב" חמוד שלי, אני נראית מאוד טוב [כן, אני משתחצנת כי אתה מרגיז אותי. תנו לי] ואני יכולה להבטיח לך שאני לא ניהנת לא ממסיבות ולא מלהשתכר. אז לאן אני משתייכת בסלקציה המאוד ילדותית הזו שלך? [המאוד... ילדותית] "הקטע הוא שכל אלה שהיה להם כיף בתיכון ייצאו ממנו מלאי ביטחון לצבא ולאזרחות, ויצליחו בחיים, ואנחנו לעומת זאת, נישאר ממורמרים" אוקיי, אז ככה: אני בתיכון הייתי הכי צ'ונגית שיש, עשו לי דברים נוראיים בתיכון והייתי מושא לצחוק של כל השכבה... לפני שהתגייסתי, אמרתי לעצמי "כוסעומו, אני הולכת להשתנות" וזה מה שעשיתי... כיום כמו שכבר אמרתי, אני נראית טוב [שוב משתחצנת. כי אני עדיין עצבנית חיחי], יש לי מעגל גדול של חברים טובים, יש לי מחזרים בשפע, תפקיד טוב בצבא, מפקדים אחלה, אני זמרת ושיחקתי בתיאטרון, הביטחון שלי עלה באופן משמעותי. למה? רק כי ככה החלטתי שהולך להיות. זה לא באמת משנה מה היית. ברגע שאתה באמת-באמת מחליט לשנות... ובדרך שאתה מחליט להשתנות- כך יהיה. איך שאתה תופס את עצמך- כך העולם יתפוס אותך בסופו של דבר. ולסיכום? נכון, החיים באמת לא יפים, ולא, אל תאמינו לסיפורים האלה... אבל אנחנו חייבים להפיק את המיטב :/ כי כמה שזה נדוש להגיד - חיים רק פעם אחת. וחיים זו מתנה לא משנה כמה חרא תעבור בהם.