איך ? איך? איך? אייייייייייייך?
מאיפה הנחישות הזו,שהייתה לך? איך הכוח רצון שקמת איתו כל בוקר בשבוע וחצי הזה הלך יד ביד עם כל המכשולים והלחצים של היום-יום? איך זה שאני קמה בבוקר עם חשק ורצון וכוח ומאבדת אותו אחרי שעתיים? איך אני לא לומדת,לא זוכרת איך מרגישים מגעיל אחרי התקפה של אכילה?? כל הכבוד לך,אוסי,אני באמת מעריצה את כוח הרצון שלך.אני מצדיעה לך!!!!! פשוט עצוב לי,שלא הולך לי. טוב,די,מספיק לבכות. מחר יום חדש,נכון? sorry על הבכיינות. יעל.