הודעה מועדה לפניות הציבור

La Folia

New member
הודעה מועדה לפניות הציבור

יו”ר הוועדה, ח”כ הרב ישראל אייכלר, קרא לקופות החולים לשחרר את הרופאים מחובת מילוי הטפסים המנהליים, הגוזלים מחצית מזמן ביקור החולה. נציג משרד הבריאות ציין בישיבה כי המצב במערכת הבריאות בשנה הנוכחית יהיה גרוע יותר מאשר בשנה שעברה. *יו”ר הוועדה דרש להקים ועדה של משרד הבריאות בשיתוף עם צרכני בריאות, ארגוני הצרכנים ואגודות חסד ולקבוע את הנהלים הזמניים והתקנים של שירותי הבריאות למבוטחי הקופות. *נציג שירותי בריאות כללית קרא לציבור קודם כל לפנות לרופא המשפחה ולא ”לרוץ” לרופאים מקצועיים. *נציגי קופות החולים ביקשו מהמבוטחים להודיע על ביטול תורים. הוועדה התכנסה בעקבות פנייתה של גב` חני מונין, מנהלת המחלקה לסקרים ובדיקות ברשות להגנת הצרכן, שערכה סקר בנושא. סוקרי הרשות בדקו את משך ההמתנה לתורים לרופאים מקצועיים בקופות החולים השונות. הבדיקה נעשתה באמצעות פניה למוקדי הזמנות התורים של קופות החולים, כאשר הבודקים ביקשו לקבל תור לרופאים המקצועיים הבאים: אורתופד, אורולוג, פסיכיאטר, רופא עור, כירורג וגניקולוג. מממצאי הסקר עולה כי: זמן ההמתנה הממוצע הארוך ביותר, בכל קופות החולים, הוא לרופא פסיכיאטר ולאורולוג. נראה כי בשירותי בריאות כללית, זמני ההמתנה לרופאים מקצועיים הנם ארוכים יותר בהשוואה לשאר הקופות. הסוקרים נתקלו בקושי רב לקבוע תור לפסיכיאטר. פעמים רבות הפנו אותם לקליניקה של הרופא עצמו, ושם ענה להם מענה אוטומטי. יש סניפים בהם לא נתנו תור לחבר שאינו גר במקום, דבר שהקשה על החברים לקבל טיפול שלא באזור מגוריהם. הסוקרים מצאו כי במידה ומופעל לחץ על המוקדנים, ניתן לקבל תור תוך פרק זמן קצר יותר. כמו כן נתגלה כי בערים קטנות ובינוניות, דוגמת קרית-שמונה, עפולה, ורמלה-לוד, קשה במיוחד להשיג תורים. לעיתים אין ביישוב רופא ויש צורך לנסוע לעיר אחרת, ולפעמים יש רופא אחד בלבד, שמקבל בימים ובשעות מסוימות. כמו כן עלה בסקר כי לקופת חולים מכבי אין מוקד ארצי לזימון תורים (למעט באזור ת”א), דבר שמקשה על הפציינטים לקבוע תור לרופא מקצועי, היות והם נדרשים להתקשר לכל מרפאה בנפרד בכדי למצוא תור מתאים. אך יש לציין כי בקופת חולים מכבי זמן ההמתנה הוא הקצר ביותר. חני מונין, מנהלת מחלקת סקרים ובדיקות ברשות להגנת הצרכן, דרשה ממשרד הבריאות להקים ועדה שתקבע נהלים לכל נושא השירות בתחום הבריאות, כגון: זמני המתנה לרופאים מומחים, משך הבדיקה אצל הרופאים, בחינת הסדרי בחירה וכו`. הרשות סוברת כי זמן ההמתנה המקסימלי לרופא מומחה לא יעלה על שבוע עבודה. כמו כן פנתה מונין לנציגי קופת חולים מכבי בבקשה להקים מוקד זימון תורים ארצי בהקדם האפשרי. ח”כ דוד טל ציין כי המדינה צריכה ”לצבוע את תקציב הבריאות” ולייעד אותו לשיפור השירות לצרכנים. מידד גיסין, יו”ר צ.ב.י. צרכני בריאות ישראל, קרא למשרד הבריאות לקבוע הסדרים ותקנות וגם לפקח על ביצוע התקנות הקיימות בנושא. ”מדברים על ממוצע ובחלק גדול מהמקרים המצב הרבה יותר גרוע”, ציין גיסין. נציגי קופות החולים ציינו כי הם פועלים במסגרת החוק ובמסגרת התקציבים הקיימים. נציגי הקופות ציינו כי בגלל המצוקה שקיימת בנושא הרופאים המומחים, ציבור החולים צריך לדעת כי במידה ונקבע לו תור והוא אינו יכול להגיע אליו, יש לדאוג להודיע על ביטולו. פרופ` מיכאל פיינגולד, מנהל המחלקה למעקבים ופרוייקטים בקופת חולים כללית, ציין כי המבוטחים צריכים לדעת כי קודם כל עליהם לפנות לרופא המשפחה שלהם ורק במידת הצורך, הם אלה שיסדרו לעצמם תור לרופא מומחה. ”חלק ניכר מבעיות מקצועיות נפתרות על ידי רופא משפחה”, ציין פיינגולד. ד”ר יהודה ברוך, ראש מנהל רפואה במשרד הבריאות, הודיע כי בקרוב תהיה הרעה נוספת במצב הבריאות בישראל. בקרוב יפוטרו רופאים וזאת בעקבות הקיצוץ של 2% בתקציב מערכת הבריאות. ברוך הודיע כי בתחום הפסיכיאטריה, שנמצא בידי המדינה, המצב גרוע מאוד. לפסיכיאטר של ילדים ממתינים כ- 4-3 חודשים ולפעמים אף יותר. כמו כן הודיע ברוך כי במידה והחולה לא מרוצה מהתור שנקבע לו, יש לפנות לרופא משפחה שבסמכותו ”לסדר” לאותו חולה תור מוקדם יותר. ד”ר קרני רובין, נציבת קבילות לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, ציינה בישיבה כי הצעת קופות החולים לפנות לרופא משפחה על מנת שיסדר את התור לרופא מומחה עבור החולים, הנה הצעה גרועה ביותר והיא מתנגדת לה בכל תוקף. בסיכום הישיבה הודיע יו”ר הוועדה כי: 1.יו”ר הוועדה הודיע כי יגיש הצעת חוק פרטית שתחייב את משרד הבריאות להקים ועדת מומחים בשיתוף עם נציגי הצרכנים, שתקבע את פרקי הזמן הסבירים להמתנה לפי מצב בריאותי וסוג הטיפול שנדרש לפונה. בהצעת חוק זו יציע יו”ר הוועדה לתקן את חוק ביטוח בריאות ממלכתי, כך שתקופת ההמתנה לרופא מומחה לא תעלה על 4 ימים. 2.יו”ר הוועדה פנה לכל קופות החולים בבקשה שיפרסמו שוב בעלונים שלהן וכן באמצעי התקשורת את הסדרי הבחירה ואת זכויות החולים. 3.יו”ר הוועדה הודיע כי יציע לקופות החולים לאייש את המוקדים הטלפוניים להזמנת תורים בלפחות רופא אחד על מנת שיוכל לבחון את מידת הדחיפות של הפניות. 4.יו”ר הוועדה פנה למנכ”ל קופת חולים כללית בבקשה לאפשר לכל המבוטחים של הקופה לקבל שירות בכל אזורי הארץ, דבר שלא מתאפשר כיום. 5.יו”ר הוועדה ביקש מקופת חולים כללית לכלול את מרפאות החוץ של הקופה במסגרת המוקדים הארציים. 6.היות וכיום אין תקן כלשהו המחייב העסקת מספר ספציפי של רופאים מקצועיים ביחס למספר החולים, הודיע יו”ר הוועדה כי יפנה לשר הבריאות בבקשה לשקול קביעת תקן מעין זה, תוך התחשבות במצאי הרופאים בתחום והיקף הדרישה לטיפולים הרפואיים הניתנים על ידם. 7.לאור חשיבות הנושא,יבקש יו”ר הוועדה משר הבריאות לפקח על קופות החולים בנושא, כדי להבטיח שמירה על זכויות החולים. © כל הזכויות שמורות, 2002, מדינת ישראל
 

La Folia

New member
"היעדר שליטה" וחומרת עונש

הפגישה שבין עולם הפסיכיאטריה לבין עולם המשפט בית המשפט העליון דחה 2 עירעורים אשר הוגשו לו בנושא רוצח ג'פרי הנטר ופציעה של חברתו בירי. המדינה מערערת (בע"פ 4047/99) על צדקת החלתו על המשיב של סעיף 300א(א) לחוק העונשין. בקשתה היא, כי נבטל חלק זה מהכרעת-דינו של בית-המשפט המחוזי, וכפועל-יוצא מכך נגזור על המשיב, בשל רציחתו של המנוח, עונש של מאסר עולם, וכן נוסיף ונשית עליו עונש מאסר מצטבר בשל פציעתה של המתלוננת. ואילו המשיב, מצדו, מערער (בע"פ 3962/99) על חומרת תקופת המאסר הכוללת שנגזרה עליו. בפני: כבוד השופט א' מצא, כבוד השופט (בדימ') י' אנגלרד ו- כבוד השופט א' א' לוי. בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים פסק-דין
 

La Folia

New member
נושא מאוד סבוך

מהמקרים בהם אני לא מקנה בעומדים בראש מערכת המשפט בישראל או בעולם כולו. מצד אחד עומדים קרובי הנרצח או הנרצחת להם קשה להבין עונש קל בשל "אי שפיות זמנית" או "חוסר שליטה" על רקע פסיכיאטרי. מצד שני עומד הנאשם הסובל או לא סובל ממחלה פסיכיאטרית אשר מביאה אותו להתנהגויות קיצוניות לא קונפורמיות. ללא שום קשר לסיבה של החולי הנפשי (ילדות, פוסט-טראומה או רקע אורגני) על מערכת המשפט לנווט בין טיפות הגשם המייצגות את 2 הצדדים. סביר להניח שהרקע לכל הבעיה היא העובדה שבית המשפט לכאורה מקל ראש בהחלטתויו במקרים מסוג זה. עובדה זו יכולה לשמש עורך-דין ממולח על-מנת להקטין את העונש למרשו. מצד שני - חוסר ידע של הציבור בתחום הפסיכיאטרי מביא למצב של חוסר סבלנות כלפי החלטות מקלות המבוססות על חוות דעת מקצועיות של רופאים.
 

La Folia

New member
כאשר בית המשפט העליון

מקבל את עירעורו של נהג אשר הואשם בהריגה של שוטר בתאונת פגע וברח (תאונה בא הוא גם ניסה לטשטש את הראיות) ומפחית לו את העונש ומחזיר לו את המכונית - אני רק יכול להניח שבתי המשפט מקלים ראש בתחומים רבים. אבל אולי לא הובנתי כהלכה. במקלים ראש הכוונה שלי הייתה להצביע על הרושם של הציבור מהחלטות בית המשפט, רושם שמקורו בחוסר ידע בתחום הפסיכיאטרי, במיקרה זה, המביא לחוסר סבלנות.
 
האם נראה לך...

לה פוליה, מדבריך לא הבנתי אם נראה לך שבית המשפט מקל מידי בנסיבות של מחלה פסיכיאטרית או מקשה. למה התכוונת? האם גם הנהג בתאונה הזו אובחן כסובל מליקוי פסיכיאטרי? מה מספר ההליך?
 

La Folia

New member
את הנושא של הנהג...

הבאתי כאן לצורך המחשה בלבד. רצוני היה להראות שלעיתים החלטות בית המשפט אינם מובנות וכי בנושא של מוות כתוצאה מתאונות דרכים - בית המשפט אכן מקל וזאת בטענה שלנהג לא הייתה כוונה לגרום למוות. במיקרה הנ"ל אולי לא הייתה לו כוונה אך התנהגותו אשר קיבלה ביטוי בבריחה וטישטוש יש בא בכדי להטיל ספק בהחלטת השופטים להקל בעונשו. התיק המדובר: ע"פ 7683/02 במקרים של אי שפיות פסיכיאטרית - תחושתי היא שעורך-דין טוב יכול להוציא אשם ברצח בעונש קל יחסית בשל טיעון של אי שפיות זמנית. למרות שהשופטים עושים שימוש במומחים מהתחום המגישים חוות דעת הרי שתחום הפסיכיאטריה אינו מדע מדוייק ורמת המיהמנות בין שופטים אינה גבוה במיוחד.
 
למעלה