מצאתי עוד נימוקים לטובתך
בדרך כלל לא מקובל שעובד או מעביד או כל אדם אחר מוחתם על התחיבות חוזית תוך כדי חתימה על מסמך אחר. על תקופת הודעה מראש הגדולה יותר מאשר כתוב בחוק היה המעסיק אמור להחתים אותך במסגרת הסכם עבודה, או נספח להסכם עבודה , אם זה נעשה מאוחר יותר. ההחתמה על הכרטיס, יכלה ליצור אצלך אי הבנה לגבי מהות חתימתך לפחות בשתי אפשרויות: 1. את הבנת שבחתימתך את מצהירה שדיווחי השעות בכרטיס הן דיווחי אמת, ולא שמת לב שהמעסיק הגניב לתוך הכרטיס התחיבות חוזית. 2. את חתמת תחת לחץ, כי הבנת שללא חתימתך על הכרטיס לא תקבלי שכר המגיע לך כחוק . צילום של כרטיס העבודה ו/או העתקת הנוסח המדויק עליו חתמת, יכול סייע להבין האם אכן היתה כאן הטעיה במזיד מצד המעסיק, או אפשרות לטעות תמימה שלך. בנוסף , הבנתי שהמנהלת שאמרה לך שמספיקה הודעה מראש של יום אחד לכל חודש עבודה , ממונה עלייך מטעם חברת כח האדם (ולא מטעם המעסיק בפועל) , תוכלי לטעון (במקרה של תביעה) שההודעה מראש נעשתה על פי חוק ובאישור הממונה עלייך אשר מהווה הסכמה של המעסיק לוותר על הזכויות הנובעות לו מחתימתך. עוד נימוק, תקופת ההודעה מראש הנקובה בחוק היא מידתית ומשכה תלוי במשך הזמן בו מועסק העובד אצל המעסיק מתוך הנחה שככל שהעובד מועסק תקופה ארוכה יותר באותו מקום נוצרת תלות הדדית בין העובד למעסיק וכל אחד מהצדדים עשוי להנזק מאוד במקרה של ניתוק יחסים מהיר ופתאומי. במקרה שלך תקופת הודעה מראש של שבועיים עשויה להראות מוגזמת ולכן עשוי שופט לקצרה במקרה הספציפי ולקבוע שהודעה מראש של שבוע היא אכן צורך סביר של חברת כח האדם (כדי שתוכל לתת עובד חלופי למעסיק בפועל, אך הודעה מראש של שבועיים הינה חריגה מוגזמת מכונות המחוקק. ונימוק אחרון (להיום?) בחוק מוגדרת סנקציה כנגד עובד או מעביד שלא נתן הודעה מוקדמת בהתאם לחוק. בחוק לא מוגדת כל סנקציה כנגד מי שלא נתן הודעה מוקדמת מוגדלת בהתאם לחוזה עבודה ספציפי. אי לכך , עשוי בית דין לקבוע סנקציה נמוכה יותר מאשר נקובה בחוק במקרה הרגיל.
