הודעה שכתבתי כתגובה בפורום אחר

[time to fly]

הודעה שכתבתי כתגובה בפורום אחר

והחלטתי שחבריי פה צריכים לראותה קודם כל ========================================= יש לי בעיה אין לי מטרה או בשביל מה לחיות ממש לא חשבתי שמצאתי אבל נראה לי שאיבדתי אותה ונכון צריך ליצור מטרות כדי להמשיך לחיות צריך להביא אל תודעתך דברים ואני לא יודע מה אני רוצה בדיוק מעצמי פשוט לא יודע הדרך, אווווו הדרך היא כה יפה ואני לא רוצה לאבדה אבל אולי הדרך שלי כרגע זה לאבד אותה כי פה תבוא למידה

אוףףף פעולה, עשייה, מלאכה, אמונה ואהבה, שלמות עצמית, אמונה בעצמי, בניית ביטחון והקניית לקחים שלמדתי בדרך יותר מזה, לא יודע אם ביכולתי לעשות למעני ויש פה המון עבודה ורק עבודה אני יודע שהגעתי לפה, לעולם הזה בשביל ללמוד כי אין לי כלים כלשהם כרגע מקומי מאחור וכדי להגיע למקום בו אני רוצה להיות, אני חייו לחוות רבות אולי רבות מאחרים אבל להשוות, אין מקום כי כל אחד הוא הקובייה ההונגרית שלו המורכבת מכל הקוביות שמרכיבות את עברו ועתידו ולכל אחת סדר משלה אז לי יש את הקובייה שלי ואני צריך לסדר אותה לאט לאט אבל לסדר, לא לתת לה לשכב בצד ולהתערבב חזרה אחורה תוספת חדשה אבל הנה ההודעה הזאת נתנה לי מטרה לעבוד על עצמי מטרה חשובה לא? עכשיו רק צריך למצוא איך שלומי

 

[אישה אחרת]

אהבתי ../images/Emo23.gif

 

[time to fly]

תודה מאמי, אבל לא היה פה משהו לאהוב

יותר נכון, אני צריך תשומי

מסוג אחר מקווה שאת מבינה את ההודעה הזאת לא ככפיות טובה, כי פשוט אני מבולבל יחד עם לא מבולבל סתם רוצה להבין את עצמי יותר

 

[אישה אחרת]

אוקיי חמוד

הינה זה בא: אז ככה, אתה בסדר גמור, זה שאתה עוצר ושואל את עצמך אם יש לך תכלית זה רק מראה עליך שאתה חי באמת וקשוב לעצמך, לא חי כאינסטינקט, אלא מכבד את החיים והמסע שלהם,יש בכונתך לחיות חיים ראויים. יש דברים שיש להם את הזמן שלהם להבשיל, ובו תרגיש את הפירות של התקופה הנוכחית. אך תאמין לי אתה נמצא כרגע, בתהליך שיגלגל אותך בקצב שלו, אם רק תשאיר סדק במחשבות, יגיעו לך התשובות, כי לשאול את השאלות- אתה כבר שואל. הכי חשוב בינתיים עד "האהרה",להגיד לעצמיך לפחות 10 פעמים ביום אני ממי, כמה שאני רגיש ומוכשר-איך שבא לי לכתוב עוד שיר נ.ב. כמו שכבר הבנת אהבתי את כתיבתך

 

[time to fly]

הנה בשבילך, קטע שכתבתי בעבר

איך שהוא נשמע שונה עכשיו "לעוף בתוך חלל אהבתך להשיט את ידי בתוך האויר הזורם סביבי לגעת בעוד טיפה קטנה של ליבך ולחייך אל האושר"

 

[אישה אחרת]

מוכשר שכמוך....לכתוב מהר והרבה!!! ../images/Emo23.gif

 

[time to fly]

תודה מקסימה ../images/Emo25.gif ../images/Emo25.gif ../images/Emo25.gif

 

[eliii]

אני שונא לסדר קוביות הונגריות

אף פעם לא ממש הצלחתי ...פעם בילדותי כשכבר התייאשתי מלסדר תקוביה פשוט הורדתי את המדבקות ושמתי בחזרה...צד אחד אדום שני ירוק וכך הלאה....בכל מקרה...בסוף היא הייתה מסודרת...רק אל תגלו לאלוהים

 

[time to fly]

יא חתיכת תחמן

ודווקא אני פירקתי את הקוביות וחיברתי אותך בחזרה איזה מפגר הייתי לא חשבתי על המדבקות

 

[time to fly]

מישהו בא לצ´ט???

 

[time to fly]

מצטער שאני מעלה את ההודעה

למעלה, פשוט כלכך חשוב לי לקבל מכם תמיכה עכשיו אני יודע שאני לא צריך לחפש את התשובות כאן אני יודע שאני צריך להיות חזק וללכת בנתיב, מודע וגאה אבל, המטרות שאצור לעצמי, איני יודע מהן ומה ליצור טוב אני יודע שזה רע מאוד מה שאני עושה עכשיו נכנס לפה כדי לקבל עזרה אולי מותר לי ללכת לאחרים, לספוג מחוכמתם ומליבם אולי זה לא רע פשוט אני כלכך הרבה זמן במשבצת הזאת של שאילת השאלות אני עושה, מסדר, מארגן, פועל אבל... התשובה לא קיימת לא יודע

 

[Kaya]

הרגשה של

דריכה שמקום??? מכירה את זה כל-כך טוב !! הייתי ועדיין זה קורה לי מידיי פעם, בעיקר אחרי שאני מגיעה לכך מיני תובנות חדשות.... אלו ה´נפילות´ שאני קוראת להם. אך זה לא ממש נפילות... זאת סתם ההרגשה של דריכה במקום. אני פשוט קמה ועושה משהו בנידון! לא משנה מה - משנה את הבית, מתקשרת כשכל החושים אומרים לי לא, יוצאת כשאני מתה מעייפות - הכל הפוך! ככה אני ´הופכת´ הכל חזרה והתובנות ממשיכות פתאום להגיע. זה הכי כיף בעולם

אנו זקוקים לבעיות כי אנו ניזונים מהמתנות שלהן... ציטוט מריצ´ארד באך, אין לי כוח לבדוק את הציטוט האמיתי....

 

[Kaya]

טוב, הזזתי את ה$%@ שלי

ובדקתי.... "אין בנמצא בעיה שאינה טומנת בחובה מתנה עבורך.. אתה מחפש לך בעיות כיוון שאתה זקוק למתנותיהן." ריצ´ארד באך/´תעתועים´

 

[time to fly]

דריכה במקום הא?

רק עכשיו התחלתי לצאת ממנה כל חיי היו דריכה אחת גדולה 26 שנה לערך? אני מרגיש עדיין את הסולייה בגב שלי

לכן אני לומד כרגע, או יותר נכון מלמד את עצמי כרגע כלים, לבד, מכלום פשוט לומד הכל לבד, מאפס לא יודע אם ראית את ההודעה שכתבתי למטה, למטה מטה, אבל הגעתי ממקום עצוב ורק עכשיו התחלתי לבחור באושר שנייה אני צריך לרכוש עוד חשבון פה

 

[Kaya]

המממ.... כלים אמרת?

נסה לפשפש מעט בזיכרון..... איפה שהוא בין 0-7 שנים.. שאלו השנים (ע"פ פרויד) שמעצבים אותנו ובמהלך השנים שללו אנו רוכשים את ה´כלים´ שאיתם נעבוד כל חיינו היה משהו בטווח הגילאים הזה - וזה ממש לא משנה אם זה קרה פתאום בגיל 26 או 40. כל אחד והזמן שלו. ככה שלא ממש התחלת מאפס. למרות שזה נראה ככה... שניה !!! יש ה´יהודים´ ברדיו !!!

 

[time to fly]

אוקיי, זה הולך להיות מורכב

קודם כל חשבתי שמדובר עד גיל 5 ונכון, רכשתי כלים, רכשתי רגישות, רכשתי אי ביטחון, רכשתי אגו גדול ופגיעות אני יודע שמה שחוויתי הכין אותי, כמו גולם שהכין את מעונו, לפריחה שלי לא חושב שרכשתי כלים בבייתי מה שקיבלתי שם זה רק שליליות לא אוהב בכלל את המקום ממנו באתי אבל אוהב את הסבל שחוויתי, כי בזכותו אני מה שאני היום שבזכותו יש לי יכולות מופלאות של רגישות, חום ואהבה, נתינה גדולה אבל אין לי דברים טובים מהוריי כלל וכלל לא ונכון, ממש לא התחלתי מאפס, לגבי מסלולי, אבל לגבי כלים שהייתי רוצה, אני בנקודת אפס

 

[Kaya]

זה מורכב ????

תראה את ההודעה הזאת.... זה מורכב

1. אני כמעט משוכנעת שזה עד גיל 7... אולי זה שונה מבנים לבנות

2.רכשת רגישות - משמע היית עד למקרה בו מישהו אמר למישהו שהוא נפגע ממנו והזדהת באותו רגע עם הכאב שלו - לכן גם ´החלטת´ באותו רגע להיות יותר רגיש לאנשים (ראיתי את הודעת התגובה השניה ששלחת לגילגיל לגבי "חנה" - מיד ניסית לבדוק אם הוא נפגע ממה שרשמת..) 3.רכשת אי-ביטחון - משמע חווית מקרה בו עשית משהו שהיה נראה לך נכון לאותו רגע וקיבלת את התגובה ההפוכה לעיניין. באותו רגע ´החלטת´ לחשוב פעמיים, אם לא עשרים, לפני שאתה עושה משהו או אומר משהו, סך הכל זה הפך אותך להיות אדם שקול יותר מאחרים שלמראית עין נראים עם ביטחון מלא ועושים מה ב- @#$$ שלהם. זה לא דבר רע - נהפוך הוא, זה הפך אותך להיות אחראי למעשים שלך..כל מה שצריך לעשות הוא לנסות להקשיב ל´בטן´ שלנו, באותו רגע השיקולים יהיו מהירים יותר והפעולות יגיעו בזמן קצר יותר ממה שהיה עד היום. כך ´תראה´ בעל ביטחון.... 4.רכשת ´אגו´ גדול - משמע למדת להגן על עצמך בדרך התקיפה. ´לא´ היא המילה הראשונה שיוצאת מפי האגו שלנו. ושוב, גם זה לא ´רע´ כי בעצם כך חינכו אותך החיים והחוויות שחווית בחייך, זה טוב למקרים מסוימים ולמקרים אחרים לומדים לוותר, לסלוח ולאהוב.... כך שאין לאגו מקום בכל החיים שלנו - ואנו לומדים לנווט ולשחק איתו כעולה על רוחינו.. סתם נראה לי דבילי לכעוס על מישהו בפקק שהוא לא נוסע....הרי כמה פעמים בחיינו ציפצפו לנו מאחורה?? 5. פגיעות - אלו הסתירות שחטפנו כשהיינו ילדים... בבית אמרו לי כמה אני מקסימה ונהדרת ובחוץ פתאום הפסקתי לקבל את האהבה הזאת ויתרה מכך לפעמים אף ילדים ´יורדים´ על ילדים אחרים על לכדי בכי, כך שכן, הפגיעות שאותם ילדים חווים - דיי קשים. בכל אופן, עלינו להבין כי בסך הכל מדובר בעבר שלנו, גם אם לא בשנים אלא בימים אחורה - זה עדיין אחורה, מאחורינו. פגיעות משמע - לא היתה לנו היכולת לראות את הדברים כמות שהם. תמיד יש משהו שמגביל אותנו. מה שנקרא - "מגבלות האור". 6. קיבלת איזה ´כלי´ קטן בנקודה מסויימת בחייך שנתן לך את אותו ניצוץ קטן, ובמקום מסויים במיינד תמיד ´ישב´ לך אותו ניצוץ שהואר ע"י משהו או מישהו לאחרונה ומטרתו לבוא ולהראות לך שהכל תעתועים, כל מה שחשבנו שאמיתי - הוא אשליה, כל מה שחשבנו שהוא אשליה - אמיתי וכו´ וכו´... 7. אין לך כל צורך בעוד כלים ! זה-זה הכלי עליו אני מדברת. הוא זה שפותח לך דלתות, מספיק ניצוץ של אור כדי להעלים את כל החושך הגדול. אתה נמצא במקום שבו אנשים אפילו לא מדמיינים לעצמם ! ואם אתה מעיד על עצמך כיום כי יש לך יכולות מופלאות של רגישות חום ואהבה - איך זה שבאותו משפט אתה גם אומר כי אין לך דברים טובים מהוריך ????? יותר טוב מזה?? מסתבר שההורים שלך בכל זאת עשו משהו טוב, אם יצאת ככה..... 7.1 - ה´כלים´ אתה מדבר עליהם, הם סך הכל אותן דלתות עליהן רשמתי בסעיף הקודם. אני קוראת להן דלתות כי משהו במיינד שלנו נפתח (!) ושוב, באמצעות אותו ´כלי´ אחד - שכל תפקידו הוא לשאול את עצמנו שאלות... על גבי שאלות... על גבי שאלות..... מי יתן וירבו הדלתות אשר יפתחו בפניך !!!!

(סתם נגמר לי היין והיה בא לי עוד....) דרך אגב... אנחנו תמיד בנקודת אפס

הכל א-ש-ל-י-ו-ת !!!! שלך,

 

[time to fly]

סבבה, כתבתי את ההודעה תחת לחץ זמן

באמת לא פיתחתי מספיק עכשיו אני בבית 2. נכון, ניסיתי לבדוק, כי נראה היה לי מוזרה התגובה שלו. ולא, לא לקחתי אותה כתגובת הומור, פשוט לא הבנתי את ההקשר למה לתוכן הכתיבה שלי. ואני מסכים כלכך עם העובדה שזאת הדרך שאני פירשתי אותו, ולא אמת אבסולוטית. אני בטוח שישנה אפשרות שהוא התכוון אחרת, סה"כ שאלתי, זאת כבר התחלה, לא? 3. כלכך לא נכון אין לי שמץ של מושג איך אחרים עובדים מה הם מחצינים החוצה, מה הם בוחרים להוציא. אני רק מכיר אותי וזהו. אני אמנם חושב וחשבתי 20 פעם לפני כל דבר, אבל הדברים הללו מנעו ממני לבצע דברים בזמן הנכון שלהם ובעיתוי התורם לי. זה לא חיובי בכלל. להיות אסרטיבי, בטוח בעצמי זה חיובי. והכוונה בביטחון עצמי זאת ההבנה שמה שאתה עושה נכון. מה בנה את זה? את חוסר הביטחון? זה יכל להגיע מתחילת ילדותי, כמו שאמרת, ואני מסכים עם התפישה הזאת, וזה גם יכל לבוא עימי לעולם הזה, הכאב וכל התכונות (מה שמוגדר כתכונות מולדות, ניתן לפרש מכמה כיוונים, לאו דווקא מדעיים טהורים מערביים, כמו קארמה) 4. אגו, מכסה את עיניינו בכיסוי גדול של חשיבות עצמית, גורם לנו ליצור אהבה אגואיסטית (ממש שורש המילה הא?) גורם לנו להחשיב לעצמנו דברים לא חיוביים לנו, ומונע מאיתנו להתעורר 5. ומה עם האפשרות שבבית לא קיבלתי חום וביטחון? לא נבנה לי הגלעין של הביטחון והרחם שהגן עלי? מה עם האפשרות שלא רק בחוץ נוצרו לי כאבים? נכון, האפשרויות ליצירת תוצאות הן אין סופיות, אך מה הנקודה? מה הנקודה? נכון שעדיף לראות את הכל כמתנה, אבל מבחינת תפישתי, את גלגולי הנשמות, אני בחרתי בהוריי, אני בחרתי לעבור את הדרך הזאת עימם, לחוות את הכאבים וכתוצאה מזה לפתח את מה שפיתחתי אני לא מסכים שהוריי הם האחראים לתכונות הטובות שבי הנסיבות, המקום והתנאים הובילו אותי לשם לא הם ונכון, ירשתי מאבי ואימי הרבה מדפוסי ההתנהגות השליליים אני גאה בעצמי (שוב פעם אגו) שאני התעוררתי ואני יוצא מכאן, מהמשבצת הזאת, אך לא אוהב את המקום ממנו באתי אני יודע שעדיף לי לאהוב אותם וחבק ולהתחיל תהליך חיובי אבל אני כלכך לא רוצה בזה, כי הם כלכך חייבים לי רבות, וכלכך עשו לי רעות וכן, ברור לי שזה רק יציל אותי, לא משנה מה ההשפעה עליהם אין לי כח לזה עכשיו ממש לא אני כלכך צריך לארגן את הכוחות מחדש, וליצור אצלי שלמות אנרגטית שמעולם לא היתה לי, כי תמיד שמתי חלק ממנה אצל אחרים אני כותב הודעה משורשרת עלי שלומי

 

[time to fly]

קצת אינפורמציה עלי

אני לא הכנסתי את הפרטים הללו לתוך ההודעה הקודמת כי לא רציתי שתהפוך לארוכה מדי אבי היכה אותי בילדותי אימי היתה רווית שינאה כלפי "שתישרף בגיהנום" "הלוואי שתמות" "גבר בלי אבר" (שהוא הנפלא מבינהם) מעשייה קטנה לחג

: הגעתי לבית צהריים בדיוק עלה עלי רכב, או יותר נכון רכב גרם לי להיכנס תחת גלגלי רכב חונה עם אופניי עליתי עם האופניים למעלה במדרגות הערתי את אימי משנת הצהריים שלה היא כה כעסה שהערתי אותה מהשינה שהפריים הבא הוא שמצאתי את עצמי מתגלגל במדרגות למטה מטה עם האופניים עלי את מה שגרם לכך איני זוכר, talking about הדחקה הא??? סתם אני הולך לעזוב את הבית לרופין, באוקטובר ואם לא לשם, אז מקום אחר ועד עכשיו חייתי במקום אחר וחזרתי עכשיו לבית חזרה כי כסף אין אזזזזזזזז... אני במקום כה רע בשבילי אני יודע שהשאיפה היא להיות תחת הגשם ולא להירטב אך לפני כל זה, אני צריך לשדרג את העור שלי וזאת אני יכול לעשות בבית מצטער, פשוט איני יכול כמה שהייתי רוצה ולגבי הניצוץ נכון, אבל אצלי זה היה המפץ הגדול קוראים לזה "ויפאסנה" תחילתו בתהליך של פסיכולוגית, והכרת כמה אנשים יקרים מאוד שעזרו לי להגיע לשם, אבל שם התחולל לו הפיצוץ הגדול שלי, המפץ ואני מרגיש שמה שקורא לי הוא גדול כלכך יותר נכון הרגשתי זהו אני מתעורר, מודט, ומתחיל לארגן את חיי המדיטציות עזרו לי כלכך פשוט שכחתי מהן וגם טנסגריטי, שאני לא אשכח

שלומי

 

[Kaya]

שלומי ../images/Emo42.gif

במהלך ההודעה שרשמתי חשבתי לסיים את התגובה ב-"כל הדברים האלה הם על סמך נתונים כל כך שיטחיים שיש לי- כך שתקח את זה בערבון מוגבל" וכמובן ששכחתי להוסיף את זה..... שלומי, ברור לי שיש לך המון כאב (ובצדק!) שמופנה להורים שלך , לא זאת היתה הכוונה שלי. כי נגד מצבים כמו אלו שתיארת - אכן כל מה שנותר הוא לקחת את הרגליים וללכת. אני מנסה לחשוב, מה עושים כל אלו שלא מתעוררים? איך הם מתמודדים עם החיים בצל האלימות (מילולית, פיזית) - האם זה מה שגורר אותם לסמים ולפשע?!?!? לעשות הכל ע"מ לברוח מהמציאות? סתם חשבתי על זה פתאום.

ו-

מרג.