לפעמים החיים מובילים אותנו
למקומות יפים יותר או פחות אני מכיר אנשים שחוו ילדות פחות כואבת מצד ההורים ממני אישית אני לא מכיר אנשים שחוו את מה שאני חוויתי ובאמירת הדברים הללו, איני אומר שהטוב המוגדר בעיני הוא טוב אבסולוטי, אלו סה"כ הגדרותיי, וגם ילדותי הכואבת הביאה אותי למקום בו אני נמצא, ועל כך אני מודה לה (לא רק היא, אבל היא היתה חלק מתהליך הכרחי) לי יש המון כאב הקשור בילדותי לכן קשה לי להתייחס ל"בעיות" עם ההורים כדבר שיגרתי מבחינתי, אלו לא בעיות, אלה זכרונות כה גרועים, כה כואבים, של כאב פיזי ונפשי, של אלימות פיזית ומילולית, דברים שרק תהליך עמוק כלכך, תהליך ארוך כלכך יגאל אותי מהכאבים וישחרר אותי למקום של אושר ברור שהכל עניין של בחירות, ברור, אני לא סותר זאת בהודעתי, רקק אומר שישנם אנשים שחוו מקום אחר, זהו ובנימה אופטימית זאת, אספר לכם בדיחה (כאבה לי ההודעה, אני חייב לספר אותה) בלונדיני אחד חזר הביתה ושמע קולות מוזרים מכיוון חדר השינה. הוא רץ למעלה ומצא את אשתו עירומה ומתנשפת על המיטה. "מה קרה?", שאל. "כנראה שיש לי התקפת לב", אמרה האשה. הוא רץ למטה, תפס את הטלפון ובעודו מחייג בנו בן הארבע הגיע אליו ואמר: "אבא! אבא! דוד רוני מתחבא בארון הבגדים שלך והוא עירום לגמרי!". הבלונדיני טרק את הטלפון, רץ למעלה ופתח בפראות את דלת ארון הבגדים. אחיו, עירום לחלוטין, ישב בפנים, על רצפת הארון. "איזה בנאדם אתה", רתח הבלונדיני, "לאשתי יש התקפת לב ואתה מסתובב לי כאן בלי בגדים ומפחיד את הילד!" D-: D-: D-: אני יודע שנמוך, פשוט שלחו לי והייתי חייב אוהב אתכם ורק דבש שלומי
אלה שלא מתעוררים... פשוט נשארים שם בשינתם ולא לומדים כלום מהגילגול הזה וזה כה חבל אך מי אני שאקבע להם מה חבל להם או לא תהליכם הוא שלם וזה בעל סבירות גבוהה יותר שאדם כזה יגיע למקום רע כלכך של כאב בכל דרך ביטוייו בטח לא חידשתי לך כלום בהודעה הזאת
שלומי
