אין כזה דבר "שיגעון הסודוקו"
לדעתי אין בכלל דבר כזה. זה הכול פיקציה. סתם באו שלושה עיתונים והחליטו בבת אחת להפציץ אותנו עם הסודוקו הזה, כי זה סותם להם חורים בעיתון. איכשהו מסתבר שביום אחד הופיע שיגעון סודוקו. אני מוכן לנחש שמספר האנשים שפותרים סודוקו באופן קבוע הוא שווה ערך למספר האנשים שפותרים תשבצי היגיון באופן קבוע. הגדיל אחד העיתונים הגדולים לעשות ופרסם סקר לפיו 18% מהאנשים פתרו סודוקו לפחות פעם אחת. זה נתון די עלוב בהתחשב בזה שהסדודוקו הופיע על השערים האחוריים וזכה לפרסום מסיבי מהסוג שאפילו מותגים כגון קוקה קולה זוכים לו. כמובן שזה לא הפריע לאותו עיתון לחפש בנרות דרכים להגזים בגדול ההישג. הם אפילו ציינו שיותר אנשים ניסו לפתור סודוקו מאשר מצביעי עבודה! וואו. גם אני פתרתי כמה תבניות. אז מה? ראיתי שזה לא ממש דורש לוגיקה מתוחכמת וראיתי שיש תבניות שדורשות ניחושים ולא התלהבתי. אני מאד אוהב חידות היגיון, אבל סודוקו דורש היגיון בערך באותה מידה ששש-בש דורש. כלומר, צריך לחשוב, אבל זה לא המשתנה היחיד במשוואה. שיהיה ברור לכולם – היתרון הגדול של הסדודוקו הוא שהוא זול. פשוט זול לייצר תבניות חדשות. זו דוגמה טובה למשחק מושלם לעידן המודרני הממוחשב. במקום שאנשים ימציאו משחקים, נותנים למחשב להמציא וככה זה יוצא יותר זול. כמו כן, ברור שמחשב פותר כל תבנית יותר מהר מכל בן-אדם. כל זה כמובן לא צריך להפחית מהתענוג של מי שכן אוהב את הסודוקו. זה פשוט קצת מעצבן אותי כשמנסים לעבוד על הציבור כאילו כולנו מפגרים. היו יכולים גם באותה מידה לספר שיש שיגעון חדש של לימוד פיסיקה בקרב בציבור, או לספר שיש שיגעון חדש של משחקי שח-מט, או כל דוגמה אחרת שייתכן ונחשבת יותר מהסודוקו. זה עדיין היה מעצבן, כי ברור שזה שקר. במקרה של הסודוקו קל גם לגלות את האינטרס הכלכלי.