שום תמהטפהלא נפתחה
ב-איזו שנה זו היתה? 90? בכולופן מיד אחרי מלחמת המפרץ הראשונה - האגֻר^ו (המורה) שלי צ'רלי (שם בדוי) הבטיח לי (בדיבור במחשבה) שכאשר ניפגש (פיסית), האנרגיה של הפגישה בינינו תפתח את התמהטפה שלנו ושל עוד כמה אנשים. הוא אמר עוד דברים - שאני מדריכה אותו במחשבה מצד שמאל של תודעתי (כלומר - מאזור בתודעה שאיני מודעת אליו מן התודעה היומיומית) כפי שהוא מדריך אותי, ולכן הוא יודע כל מיני דברים שאחרת היו נסתרים ממנו; הוא נתן לי את מפת מסעותיו, ונקב במקום הפגישה. כשהגענו לשם, כשירדנו מהאוטובוס, בני, בן שנתיים, פרץ בבכי תמרורים ומיאן להתנחם. הוא אכן היה שם כשהיגעתי - אבל לא ידע כלום, ושום תמהטפה לא נפתחה. יצא לי לספר לו את זה כעבור כמה שנים (מצד ימין של התודעה - בפגישה פנים אל פנים) כהסבר להתהגותי ההקטית במפגש ההוא, והוא כעס מאוד על "האגֻר^ו שלי" השקרן והתחמן.(הוא שיער שזה הבן שלי. חבר אחר שהיה נוכח בפגישה ניחש נכונה - אמרתי לו שכן, אבל אל תגלה לו, בשום אופן, זה עלול לסכן את חייו.) לקח עוד כמה שנים לפני שקיבלתי ממנו (בדיבור מחשבה)הסבר למה עשה לי את זה: הציפייה של כמה אויבים שנפתח את התמהטפה היתה תעודת ביטוח החיים של שנינו (לפחות שנינו...) במשך כמה שנים. והבוקר היה לי פלאש - כנראה היה בכך יותר מזה: כנראה זה פתח מלחמה קטנה בין כמה אויבים לבין עצמם...
