"הוכחה לוגית" למעמד הר סיני

[vizini]

"הוכחה לוגית" למעמד הר סיני ../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

לאחרונה, מגהמוח וידידיו טחנו לנו את המוח בדבר "הוכחה לוגית" לקיומו של מעמד הר סיני. ה"הוכחה" מתבססת על קיומו של רצף דורות המעביר את התורה ואת סיפור מעמד הר סיני מדור לדור, ועל ה"טענה הלוגית": הייתכן שבני ישראל קיבלו עליהם את התורה ואת המצוות אילולא סופר להם על כך ע"י אבותיהם, שקיבלו מאבותיהם וכן הלאה עד למעמד הר סיני עצמו? ובכן, יש הפרכה פשוטה לטיעון הזה. הדבר המצחיק הוא שההפרכה עצמה כתובה בתורה! שופטים, פרק ב, פסוק י: "י וְגַם כָּל-הַדּוֹר הַהוּא, נֶאֶסְפוּ אֶל-אֲבוֹתָיו; וַיָּקָם דּוֹר אַחֵר אַחֲרֵיהֶם, אֲשֶׁר לֹא-יָדְעוּ אֶת-יְהוָה, וְגַם אֶת-הַמַּעֲשֶׂה, אֲשֶׁר עָשָׂה לְיִשְׂרָאֵל. {פ}" הייתכן שמגהמוח וידידיו לא קראו כלל את התורה?!

 

[רון סי]

מה פירוש המילה "ידעו"?

כי אם מפרשים אותה "לא העריכו" או "לא הפנימו" אז זה מסתדר. כלומר, המידע על אלוהים ומעשיו היה בידיהם, אבל הם התעלמו ממנו.

 

[vizini]

לא משנה איך שתפרש. העניין הוא שזו

סתירה לטענת ה"לא הגיוני וכו´". אגב, כדאי לקרוא גם את ההמשך. הוא מאלף ביותר...

 

[רון סי]

זה כן משנה

כי ההוכחה הלוגית הזו מדברת על שרשרת מסירה, דהיינו שהמידע עובר מדור לדור. אם מוכח שבני ישראל איבדו את המידע עצמו ("לא ידעו" במובן של ימינו), אז שרשרת המסירה מופרכת. אם הם ידעו (במובן של ימינו) אבל לא קיימו מצוות, אז שרשרת המסירה קיימת. זה זהה בעצם למצב של ימינו. אנחנו יודעים את המידע הזה על אלוהים, ויכולים לספר אותו לילדים שלנו. אנחנו אישית "לא יודעים" את אלוהים ומעשיו (במובן של התורה), אבל ילדינו, שקיבלו את המידע מאיתנו, יכולים כן "לדעת". "ידיעה" זו תהיה בזכות שרשרת המסירה.

 

[vizini]

לגמרי לא!

ההוכחה הלוגית מדברת על אמונה בסיפורי אבותינו. אחת היא אם לא סיפרו לבניהם, או סיפרו ולא האמינו להם. בכל מקרה ההוכחה נופלת.

 

[רון סי]

אני לא הבנתי את ההוכחה ככה

ברור שלאורך ההסטוריה היו מקרים רבים של התרופפות האמונה, ומפתח ההוכחה הזו ידע זאת היטב. אני הבנתי שההוכחה מדברת רק על הענין הטכני של העברת המידע מאב לבנו, כמידע אמת, למרות שהאב עצמו לא מכבד זאת.

 

[vizini]

מה???

אביך מספר לך דברים שאינו מכבד, למרות שהם אמת??? ולא שאלת אותו למה? בדיוק ההיפך. הטיעון ה"לוגי" אומר שהאמונה היא בגלל שאבותינו כיבדו את דברי אבותיהם.

 

[רון סי]

"תשמע בני,

אבא שלי סיפר לי שאבא שלו סיפר לו שיש אלוהים, ושהוא נתן לעם שלנו את התורה במעמד הר סיני, ואנחנו צריכים למלא את המצוות שלו. אני חושב שזה בולשיט, אבל אני מספר לך כדי שתהיה מודע למסורת שלך. חוץ מזה קח את המפתחות של האוטו, אבל אוי ואבוי לך לעבור את התשעים". הבן, בעודו נוסע באיילון על מאה ארבעים, חושב לעצמו: "אבא שלי האהבל לא יודע מהחיים שלו כלום. זה שיש אלוהים זה ברור, כי הוא שמע את זה מאבא שלו ששמע את זה מאבא שלו וכולי. אז הזקן הסנילי חושב שזה בולשיט. שיחשוב."

 

[vizini]

מצויין! אז הנה יש לנו שרשרת שבורה.

"בעודו ממשיך ונוסע, ממשיך וחושב: רגע, אם אבא זקן סנילי, אז מה זה אומר על סבא? אולי הזקן הסנילי היה סבא, ולכן אבא לא מאמין לסיפוריו?" אבל זה לא עובד ככה. אני כמעט בטוח שאביך לא אמר לך דברים כאלה. אני יודע שאבי לא אמר לי. לכן שנינו צריכים להאמין לאביו של מגהמוח. אבל עכשיו זה כבר לא 600 אלף איש שהיו במעמד הר סיני. זה רק אביו של מגהמוח שהיה שם.

 

[רון סי]

מה שנתון לערעור מצד הבן

זו לא העובדה, אלא הפרשנות. אבא שלו מוסר לו עובדה (שאבא שלו סיפר לו משהו ששמע מאבא שלו). חוץ מזה הוא מוסר לו פרשנות שלו על הסיפור. הבן, כמו בנים, לא בהכרח יקבל את הפרשנות. אבל עם העובדה הוא לא יכול להתווכח. במקרה שלי אבא שלי דוקא כן "סיפר" לי אישית. הוא לא היה דתי, אבל חשב שאני צריך להכיר את המסורת. "סיפר" זה לשון המעטה, משום שהוא דאג במגוון צורות לחשיפתי לענין. וזה למרות, כאמור, שהוא עצמו לא האמין בזה. הרבה מאד חילונים חושבים ככה. לא מאמינים, אבל מוסרים מידע.

 

[vizini]

נכון, וזאת בדיוק הנקודה שעליה

משחקים ב"הוכחה הלוגית". למה עלי להאמין? כי אבי מאמין. והוא קיבל את כל הסיפור, כולל כל דיקדוקי המצוות מאביו, שקיבל אותם מאביו, וכן הלאה. אבל אצלך? קיבלת מאביך סיפור שאינו מאמין בו. האם קיבלת את דיקדוקי המצוות? אני מאוד מפקפק בכך. וגם אם כן, לא בכך מדובר. אותם בני ישראל בני הדור ההוא לא קיבלו שום דקדוקי מצוות. לכן השרשרת התנתקה כבר אז. ואם חוברה לה מחדש, נופלת הוכחת הרצף ה"לוגית".

 

[רון סי]

אז שוב, להבנתי

הרצף מדבר על העברת המידע בלבד, שהוא התרחשות מעמד הר סיני (למעשה, המידע המועבר הוא השמועה על התרחשות מעמד הר סיני). אין הכרח בקבלת המספר עצמו את העובדה כאמת, שהרי התייחסותו זו נתונה לביקורת, לאור העובדה שהוא עצמו מודה שהסיפור עובר מדור לדור. זה כמו ההבדל בהתייחסות שלנו לכתוב בעיתון. יש בעיתון מדורים אינפורמטיביים, שמוסרים תיאור התרחשות אובייקטיבי. לעומת זאת יש מדורי דעות, שבו עיתונאים מביעים את דעתם על החדשות. כולנו מבינים את ההבדל ברמת האמון שעלינו להעניק למדורים אלה.

 

[vizini]

אם כך הבנת, אז מה "לוגי" בהוכחה,

לדעתך? הלא מעשיות שעוברות מדור לדור יש רבות. מה שמיוחד במעשיה הוא רמת האמינות המיוחסת למעשיה עצמה (לא לאופן הסיפור) ולזהות מספר המעשיה. וזה אתה מוכן לקבל את הסיפור למרות שאביך לא קיבל, הוא בדיוק הסתירה לטענה ה"לוגית", שאומר שלא יתכן שדור כלשהוא יקבל סיפור מופרך אם דור קודם לא האמין בסיפור. עובדה, אתה מוכן למרות שהדור הקודם לך לא האמין. אז הם באים ואומרים: אתה לא דוגמא, כי יש רצף של דורות שכן האמין. אבל הנה, התורה עצמה שוברת רצף זה...

 

[רון סי]

במקרה זה האמינות

נגזרת מהסיפור עצמו, ולא מחוות דעת המספר עליו. הסיפור הוא, אחרי הכל, על שרשרת מסירה שמגיעה עד מעמד הר-סיני למעשה. הלוגיקה אומרת שלא יתכן שהמשתתפים עצמם היו מספרים לבניהם את הסיפור אם הוא היה שקרי. הסיפור הוא "אבא שלי סיפר לי שאבא שלו סיפר לו שאבא שלו... היה במעמד הר סיני" אם אדם סיפר לבנו שהוא חווה משהו אישית, אז לזה כבר צריך להאמין (לאור העובדה ששש מאות אלף אבות סיפרו את זה). עכשיו יכול אדם להגיד לבנו שזה לא נראה לו נכון (כמו שאנחנו טוענים כיום). אבל הבן לא יכול להתעלם ממשמעות הסיפור, עד אחורה למשתתפים עצמם. זה מה שהאב מספר, למרות שהוא אישית חושב שאיכשהו זה לא היה.

 

[vizini]

צר לי, אך כנראה כלל לא הבנת

את ההוכחה ה"לוגית" של מגהמוח וחבריו. ולא שהדבר נורא כל כך. אבל אם אתה רוצה להבין את הפרכה, תצטרך להבין גם את ה"הוכחה"... בכל אופן, לא אני הוא האיש שישלח אותך לקרוא שוב את אמרותיו של מגהמוח...

 

[רון סי]

האמת היא שלא ממש קראתי את

הטקסטים של מגהמוח. אני מכיר את ההוכחה הזו ממקורות אחרים. אם ההוכחה שלו אכן מסתמכת על רצף של אמונה, אז היא באמת בעייתית, שהרי ידוע לכל שלא היה רצף של אמונה. מגהמוח מוזמן להגן על ההוכחה שלו, אם היא אכן מה שאתה אומר.

 

[vizini]

מאלף במיוחד פרק ו:

"ז וַיְהִי, כִּי-זָעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל אֶל-יְהוָה, עַל, אֹדוֹת מִדְיָן. ח וַיִּשְׁלַח יְהוָה אִישׁ נָבִיא, אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר לָהֶם כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אָנֹכִי הֶעֱלֵיתִי אֶתְכֶם מִמִּצְרַיִם, וָאֹצִיא אֶתְכֶם, מִבֵּית עֲבָדִים. ט וָאַצִּל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם, וּמִיַּד כָּל-לֹחֲצֵיכֶם; וָאֲגָרֵשׁ אוֹתָם מִפְּנֵיכֶם, וָאֶתְּנָה לָכֶם אֶת-אַרְצָם. י וָאֹמְרָה לָכֶם, אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם--לֹא תִירְאוּ אֶת-אֱלֹהֵי הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר אַתֶּם יוֹשְׁבִים בְּאַרְצָם; וְלֹא שְׁמַעְתֶּם, בְּקוֹלִי. {פ} יא וַיָּבֹא מַלְאַךְ יְהוָה, וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי; וְגִדְעוֹן בְּנוֹ, חֹבֵט חִטִּים בַּגַּת, לְהָנִיס, מִפְּנֵי מִדְיָן. יב וַיֵּרָא אֵלָיו, מַלְאַךְ יְהוָה; וַיֹּאמֶר אֵלָיו, יְהוָה עִמְּךָ גִּבּוֹר הֶחָיִל. יג וַיֹּאמֶר אֵלָיו גִּדְעוֹן, בִּי אֲדֹנִי, וְיֵשׁ יְהוָה עִמָּנוּ, וְלָמָּה מְצָאַתְנוּ כָּל-זֹאת; וְאַיֵּה כָל-נִפְלְאֹתָיו אֲשֶׁר סִפְּרוּ-לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ לֵאמֹר, הֲלֹא מִמִּצְרַיִם הֶעֱלָנוּ יְהוָה, וְעַתָּה נְטָשָׁנוּ יְהוָה, וַיִּתְּנֵנוּ בְּכַף-מִדְיָן. " כלומר, העם לא מכיר את הסיפור, המלאך מזכיר להם. גדעון, לעומת זאת, מכיר את הסיפור, אך רק חלקית: הוא אפילו לא מבין למה יהוה כועס על עם ישראל, ולא יודע על מצוות שלא מקויימות.

 

[רון סי]

שים לב

שגדעון מודה שאבותיו ספרו לו על נפלאות יהוה. שרשרת המסירה מתקיימת. העם לא מאמין, ואולי גם לא מבין מה קרה, אבל את הסיפור הוא מכיר. (חזרתו של הנביא על ההצהרות האלוהיות היא טקסית, כמקובל גם כיום בתפילה, ולא אינפורמטיבית).

 

[vizini]

כן, אבל מתקיימת כסיפור מעשיה.

לא כתורה מלווה בכל פירוט המצוות, והלוא זו טענתם של מגהמוח וחבריו.

 

[רון סי]

התוכן המדוייק של המעשיה לא ידוע

מכיון שעצם קיום המנגנון לא הופרך (בכל אופן לא ע"י הדוגמאות שהבאת), נותר רק לשער מה הוא נשא. יהיה מי שישתכנע כי סביר שנשא את כל המידע, כולל המצוות, אלא שהדור בחר להתעלם מהן (או שלא הבין אותן)