הוכחה לקיומו של אלוקים.

[סולון האטלנטי]

הוכחה לקיומו של אלוקים.

נקודת המוצא האכסיומטית היחידה שעלינו להסכים עליה היא שקיים עולם ואדם ("אני חושב, משמע אני קיים"). ישנם כאלה שטוענים כי יש ספק גם בכך, כיוון שיכול להיות שאנו סך הכל חלום בתוך "מוחו הקודח של צב ענק" כפי שנשאלתי פעם. תשובה בדבר: אם באמת אותו אדם מאמין בשאלה שלו, שייתכן שהעולם הוא חלום, הייתי מצפה ממנו שיקפוץ ברגע זה מן גג בביתו - כיוון שממילא הוא עוד מעט יתעורר, או שלפחות לא יאכל היום ארוחת ערב, כי הרעב הוא רק חלק מהחלום לטענתו. הוא לא יעשה כן, מה שמוכיח שהוא אינו חי כמתבקש משאלה זו, והיא אינה שאלה רציונלית. פילוסופיית "כל אחד והאמת שלו" נכונה למשל לגבי טעם באוכל ובמוזיקה של אדם פרטי. אף אחד לא יטען שהאמת שלו היא שהירח הוא בננה ושהגשם אינו רטוב. ועל שאלות אודות מציאות מסוימת לא חל הכלל הזה, כגון האם יש בורא לעולם. אם יש - יש לכולם ואם אין - אין לכולם. היהדות איננה מבוססת על אמונה עיוורת, ניתן לדעת ע"פ השכל הישר. המושג "אמונה" ביהדות פירושו הוא ידיעה, ההפך מהמובן הרחובי של המילה שפירושו הוא אמונה עיוורת. השאלות אותם אנו צריכים לברר הם: ---------------------------------------------------- 1. האם יש בורא לעולם? (כיוון שיש עולם ואדם ,איך נוצרו, ואם תיענה כחיובית, נמשיך: 2. היש משמעות לעולם או לא? ,ואם תהיה חיובית, נמשיך: 3. האם גילה הבורא מהי המשמעות או לא?, ואם תהיה תשובה חיובית נמשיך: 4. היכן נמצאנה אנו את המשמעות?. שלשת השאלות הראשונות יכולות להיענות בחיוב או בשלילה. ---------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------- תאר לך שאני נטפל אליך יום אחד ברחוב, וגורר אותך אחרי לבית המשפט. שם פונה אני אל השופט ואומר: "כבוד השופט, הזוכר אתה את תיק הרצח הכפול שטרם פוענח? - הנה לפניך הרוצח!" השופט ודאי יפנה אלי וישאל אם יש לי איזושהי הוכחה לטענתי. אענה ואומר לו: "וכי מדוע עלי להוכיח שהוא הרוצח? שינסה הוא להוכיח שאינו הרוצח!" מיד יתכנסו השופטים לדון בשאלת "נטל ההוכחה על מי מוטל". במקרה המדובר ודאי יחליטו ללא היסוס כי מאחר ואין ראיה-לכאורה הקושרת את האיש למעשה הרצח שאני מייחס אליו, הרי נטל ההוכחה מוטל עלי! וכיון שאין לי כל הוכחה, ישוחרר הנאשם לאלתר. מה היית אומר אילו העיתונים היו מדווחים על התקרית בסגנון: "פלוני שוחרר מחוסר הוכחות"!" ודאי יהיה זה פרסום מעוות ופוגע שכן אין זה נכון לומר כי שוחררת מ"חוסר הוכחות" ניסוח זה יתאים לאותם מקרים בהם יש חשד לכאורה כלשהו, אך לא כזה הנדון שלנו! כאן תמשיך להיחשב כמקודם - נקי וצדיק וללא כל קשר למעשה, וללא כל הבדל בינך לבין כל אדם אחר ברחוב. גם בנדוננו באלה האם יש בורא לעולם, חייבת שאלה מקדמית זו להישאל: נטל ההוכחה על מי מוטל, על הטוען שיש בורא לעולם או על הכופר במציאותו?!... אמנם מקובל להניח, כדבר המובן מאליו, כי בשאלה זו של מציאות בורא, הטוען כי יש בורא, יחויב בנטל ההוכחה. אבל הגיע הזמן לעצור ולתהות על הרגל חשיבה זה עצמו - האמנם באמת כך הם פני הדברים? האמנם נטל ההוכחה אכן צריך להיות מוטל על הטוען שיש בורא לעולם? במילים אחרות: במשלנו אודות ה"חשוד" ברצח יש מושכל ראשון ברור, שכן כל אדם הנו בחזקת חף מפשע, עלינו לברר מהו המושכל הראשון ביחס לעולם, האם המושכל הראשון הנו שיש לו בורא או להפך, שאין לו בורא. נטל ההוכחה יוטל על כתפיו של מי שבא להוציא מידי אותו מושכל ראשון. בקצרה: מהו המושכל הראשון של דבר מסודר, שיש לו מסדר או לא? מקובל לחשוב שנטל ההוכחה הוא על מי שטוען שיש בורא לעולם. קביעה זו אינה נכונה, כיוון שאין, ולעולם לא תמצא דרך להוכיח כי אין בורא לעולם. "לא ראיתי" "לא שמעתי" "אינני מבין" אינם בגדר הוכחה שאין, שכן יתכן שהשגתנו מוגבלת, וגם אם יש מודל שמסביר את העולם ללא הזדקקות לבורא, (מיותר להדגיש שאין אחד שטוען שיש לו מודל המסביר את כל עניני העולם)אין הכרח כי מודל זה הוא הנכון. שכן עשוי להיות מודל נוסף עם בורא שמסביר לא פחות טוב. ומצד שני ישנה אפשרות עקרונית שתמצא הוכחה שיש בורא לעולם. (וגם יש אפשרות ששאלה מסוימת תהיה ברת הוכחה מבחינה מתדולוגית ולא תמצא הוכחה במציאות)ברגע שנטל ההוכחה הוטל על צד אחד והוא לא עמד בנטל, הצד השני יחשב כצודק(זהו כלל בפילוסופיה שחל גם על כל דבר) ולכן נטל ההוכחה שאין בורא מוטל על הטוען לכך. לעולם לא יהיה ניתן להוכיח שאין, ולכן הכפירה תחשב כשקרית תמיד.(דוגמה: יותר קל להוכיח שיש עגל בעל שלשה ראשים בעולם יותר מלהוכיח שאין אחד כזה, כשמרחב המדידה אינו מוגבל). -------------------------------------------------------------------------------- השאלה הראשונה: האם יש בורא לעולם. יש ארבע דרכים להוכיח את מציאות הבורא. 1. הוכחה מתוך היקום-הטבע 2. הוכחה ע"י האדם-גופו ונפשו 3. הוכחה דרך התורה. 4. הוכחה היסטורית - הוכחת היות מעמד הר סיני עובדה היסטורית. במאמר זה אעסוק רק בשתי ההוכחות הראשונות.

 

[סולון האטלנטי]

המשך ההוכחה

1. הוכחה מתוך היקום. ------------------------------- הדבר הבולט ביותר בעולם הפיסי הוא הסדר שלו. למשל: גרביטציה. גרביטציה היא חוק משמע= סדר.אם חוקי הטבע היו מקריים הם לא היו חוזרים על עצמם ופועלים באותו אופן תמיד. נושא זה של "העולם מסודר" ניתן לומר באין סוף הרצאות, או במשפט קצר. משפט קצר: העולם מסודר - עובדה. אין סוף הרצאות: האדם זקוק ל 1. חמצן 2. מים 3. מזון 4. קורת גג. דרגת התכיפויות לנזכרים הם כמו שסדרתי. והנה, הטבע לא ידע רק את צרכיו, אלא גם את דרגת תכיפויותיהם!. החמצן-הוא הנחוץ ביותר, וגם נמצא בכל מקום. המים-נמצאים במקורות מים. מזון(לחם וכ"ו´)-יש צורך ביותר פעולות כדי להשיגו מאשר מים וחמצן. בית-מעשה מורכב יותר. צורכי האדם מצויים בטבע בהתאם. להיצטרכויותיו. אין זה צירוף מקרים. דוגמא נוספת - האנומליה של המים. כל החומרים מתפשטים בחום ומתכווצים בקור המים מתכווצים בקור רק עד ארבעה מעלות צלסיוס. ומשם, מתחילים להתפשט. כתוצאה מכך, הקרח צף על פני המים[שיש בו פחות מולקולות של מים (אייג´ שתיים או) בסמ"ק].תופעה זו גורמת שים הקרח הצפוני אינו קופא מידי חורף. שהרי אם המים היו ככל חומר, השכבה החיצונית של המים הייתה קופאת ושוקעת וזו שאחריה, וכן הלאה. ובקיץ, כשהיו מפשירים, היו גורמים לזרמי מים אדירים שיסכנו את קיום היבשות.(מלבד זה שהדגים לא היו מתקיימים בתנאים כאלה)וראו זה פלא-המים הם החומר היחיד שמתפשט בקור, וגם הוא, רק החל מנקודת הקפיאה. שזה שינוי נחוץ לקיומנו. זהו סדר "טלאולוגי" כלומר: תכליתי. ישנו גם סדר במישור התת-אטומי, וכן בחלל הבין כוכבי. ומעל הכל-המוח האנושי והצופן הגנטי. א"כ ודאי שיותר מתקבל על הדעת שלדבר מסודר ,יש מסדר.(עד כאן על דרך האינטואיציה, מכאן, הוכחות לוגיות).אף אחד לא יטען על מצלמה שנוצרה מאליה, ויחיה ע"פ זה(שלא ישלם לבעל בית החרושת). העין למשל היא ודאי לא פחות משוכללת. האדם מותאם לטבע, לא חשוב כרגע מי קדם למי. חשוב מאוד: אני לא מנסה לטעון את הטענה הרדודה לטעמכם שהטבע התאים את עצמו לאדם ומזה מוכרח שיש .מסדר, כיוון שיש צד לומר שהאדם התאים את עצמו לטבע רק הדגמתי כי הטבע והאדם מסודרים בתכלית הסידור, אחד עם השני, וכל אחד לעצמו. (והרי לכל דבר מסודר בעולם(יש מסדר, מדוע שלעולם לא יהיה? . נוסחת "אי הוודאות" במכניקת הקוואנטים אינה מדברת על אקראיות הרלוונטית לענייננו. ברמת חוקי הטבע ישנו סדר מופתי, אלא שהיום הפיסיקה זנחה את הדטרמניזם ואינה דוגלת בסיבתיות מוחלטת בהוויה. (ברמת החלקיק הבודד אי אפשר לדעת את חוקיו שהוא "קפריזי", ואולם החוקים הם ברמת הכלל כיוון שלסך קבוע של חלקיקים יש תמיד אותן תוצאות). כיצד קורה הדבר שה"סטיות" ברמת הפרט מקוזזות אלו את אלו ודואגות שהכל יכנס לאותה מסגרת? האם אין כאן הוכחה על השגחה תמידית כל הזמן? סדר שנוצר וחוזר כשמרכיביו האלמנטריים מתרוצצים באי-סדר מוחלט, מחייב שהמסדר יהיה כל הזמן במקום הנכון על מנת לשמור שהסדר לא יופר. ישנם הטוענים שמציאות הבורא אינה נתפסת בהשגה, ולכן הבא לחדש מושג שכזה עליו נטל ההוכחה. אתייחס לטענה זו: יכול להיות שלא מובן איך מציאות רוחנית שאני לא מבין קיימת, כיוון שאני לא מבין מהות לא חומרית. אך יש לדעת שעם גילוי הפיסיקה המודרנית-תורת היחסות והקוואנטים, אף אנשי המדע החלו להכיר, בכך שהמדע אינו נותן כלים לדעת הכל, ומרובה הסתום על המפורש. הרי ציטוטו של ארתור אדינגטון, מגדולי האסטרונומים בסוף המאה הקודמת, כתב בספר "כובד חלל זמן": "על חופו של הבלתי ידוע גילינו עקבות מוזרות. הצלחנו למצוא תורות עמוקות לגלות את מקורן, לבסוף הצלחנו למצוא את היצור אשר ממנו באו העקבות שראינו, והנה-העקבות עקבותינו. במקומות שהמדע מתקדם ביותר חזר רוח האדם וקבל מן הטבע את אשר הכניס בטבע קודם לכן" ע"כ ציטוטו(ברגמן, "הפילוסופיה של עמנואל קאנט" עמ´ 27)ציטוטו של אייזק ניוטון באחד ממכתביו לבנטלי: איני יודע כיצד אני נראה לעולם, לעצמי אני נראה כמו ילד קטן המשחק על שפת הים ולעיתים מוצא צדך יפה, בזמן שהאוקיינוס הגדול של האמת בלתי נגלה לפניו". גוטפריד וילהלם לייבניץ-"כיצד אנו שרק אתמול התחלנו להתבונן בטבע מסוגלים לקבוע קביעות מוחלטות". ע"כ ציטוטו. היום, במאה העשרים, הידיעה שאין אנו יודעים, הפכה להיות לאחת מאושיות המדע. אין סיבה להעדיף את הסברא הבלתי הגיונית בהמעטה, שדבר מסודר נוצר במקרה רק בגלל שהבורא אינו מושג בשכלנו. למשל: יצורים דו ממדיים כיצד יסבירו את התופעות הנובעות מהממד השלישי בעולם? ודאי שההסברים יהיו מעוותים, תאר לך שאתה מציג לפניהם תיבה, הם יחשבו שמדובר במלבן משונה שמזוויות ראיה שונות נראה בגדלים שונים!. העובדה שאין אנו משיגים את מציאות האלוקים היא יתרון, אין אנו מסוגלים לראות ולהבין את מציאות האלוקים, אך אבוי לאלוקים שכן יהיה ניתן לראותו!. אין אנו מסוגלים לראות את האלוקים, כיוון שכדי לראות דבר, אתה צריך להסתכל מחוצה לו, בנקודת תצפית, אך כשמדובר באלוקים, כיוון שאין נקודת תצפית חוצה לו, שכן אין מקום פנוי ממנו, וממילא אין אנו מסוגלים לראותו ולהשיגו. המדע שמדבר על בריאה, אומר שברגע מסוים נוצר העולם וחוקיו. "THE BIG BANG". אין המדע יכול להסביר מה גרם לכך, הוא רק אומר שבמפץ הגדול נוצרו כל החומר וכל חוקיו, ולפני אותו מפץ, לא היה מאומה. התיאוריה של המפץ אושרה בניסויים רבים, ותחזיותיה אומתו. המדענים שערכו ניסויים מוצלחים זכו בפרס נובל, אבל אין המדע מתיימר לדעת מה גרם לו להתהוות.

 

[סולון האטלנטי]

המשך ההוכחה1

הגיוני הדבר שהחומר נוצר ממציאות רוחנית מהסיבות: 1. שכן כל נוצר, למשל שולחן, הנגר חייב להיות יותר בעל יכולות והשגה מהשולחן שבנה, והדרגה הגבוהה יותר מחומר היא רוחניות. 2. תורת הקומפלמנטריות מנסה לערוך משוואה בין חומר לאנרגיה שהם מושגים סותרים זא"ז, שכן לחומר יש מסה והוא כפוף לחוקי הגרביטציה, מתפשט בצורה קווית ותאוצתו הולכת ופוחתת, ואלו האנרגיה יש לה תכונות ההפוכות בדיוק. אור למשל-הנו חומר ואנרגיה בבת אחת. הגדרה הסותרת את ההגיון האלמנטרי(כיצד יתכן שלאור תהיה מסה ולא תהיה לו מסה בעת ובעונה אחת?)שני הפכים במציאות אחת קיימים. ומדוע יקשה עליך שמהות רוחנית כל יכולה יכלה ליצור משהו שנראה כהופכי לה? ******************************************************************************** מכאן ההמשך: עלי להדגיש שלא התכוונתי לומר שמכיוון שהטבע הותאם לאדם יש הוכחה על מציאות המסדר, כיוון שאפשר לומר שהאדם התאים את עצמו לטבע. כוונתי הייתה לומר כך בקצרה בחלק העליון של המאמר: ברגע שנטל ההוכחה על דבר מסוים ייפול על צד אחד, השני יחשב כצודק. אם ניווכח כי נטל ההוכחה מוטל על הטוען שיש בורא לעולם, יש לו סיכוי, כיוון שתאורטית יתכן ויצליח לעשות זאת. לעומת זאת אם נטל ההוכחה יהיה על הטוען שאין בורא לעולם, הוא לעולם לא יוכל להוכיח זאת, שהרי אין דרך להוכיח שאין בורא לעולם, ואז יחשב הצד השני כצודק ללא עוררין, ולנצח. ברור שנטל ההוכחה הוא על הטוען שאין בורא לעולם, כיוון שנטל ההוכחה מוטל תמיד על מי שרוצה להוציא מידי המושכל הראשון. והמושכל הראשון שיש על דבר מסודר הוא שמישהו סידרו, לא שנוצר לבד, וכן העולם. ע"כ בקצרה המאמר דלעיל המשך: המתודה היא שכיום אנשי מדע מקבלים גישה המכירה במציאות של שני הפכים בנושא אחד. לכן אין שום סיבה שלא יקבלו מציאות בורא, ומה בכך אם הוא הופכי לחומר. עובדה היא שעולמנו מסודר, כיוון שסדר וסימטרייה מתגלים בכל פינה, וחוקי הטבע קבועים הם וברי הישנות. אין שום הגיון בטענה כי עולמנו נוצר באופן אקראי, משום ששום דבר מסודר ומשוכלל לא נוצר באופן אקראי וכ"ש העולם. לרווחת העניין אעלה ספק בעניין האפשרות שמא למרות הכל, העולם נוצר באופן אקראי: הסבירות לאקראיות היא אמנם נמוכה ביותר, אבל אם ניקח בחשבון כי לעולמנו קדמו עולמות רבים מספור, שכולם נוצרו באופן ספונטני, כך שמתוך אין סוף של אפשרויות יכול פעם אחת להיווצר סדר מתוחכם ככל שיהיה גם אם רמת ההסתברות להתהוותו הנה אחד מתוך הרבה מאוד, כיוון שיש לנו אין סוף עולמות, יש לנו את ה"הרבה מאוד" ואולי עולמנו הוא האחד? שלש תשובות בדבר: 1. כיוון שלא ידוע לנו על אין סוף עולמות נוספים שקיימים ואינם מסודרים, ההנחה שמא היו עולמות כאלה הנה הנחה פראית וחסרת בסיס מכדי שיהיה ניתן לבנות עליה בניינים. וגם אם היו כאלו עולמות, מי אומר שמספרם היה כה רב?. לפי"ז מדוע שלא נניח כי המצלמה או המחשב נוצרו במקרה? אנו לוקחים בחשבו ן רק מציאויות הידועות לנו כקיימות, ולא מציאויות היפותטיות, ודאי שלא כה היפותטיות.(הערה: הכוכבים שמסביבנו הם חלק מיקומנו האחד והמסודר, בין כולם השפעות גומלין הדדיות, והשפעות אלה הנן חלק מהסדר המאפשר חיים בכדורנו. כמו כן, לפי תיאוריית המפץ, הכוכבים היו בעבר קרובים זה לזה, על כך שאלת הסדר ומקורו נשאלת על כולם יחד. מי שמעוניין ב"עולמות נוספים" יאלץ לחפשם ב"מקום אחר" היפותטי כלשהו. וכן כל חוקי החומר המסודרים שבכוכבנו חלים גם על כל הכוכבים כולם, אמנם לא חוקי האורגניזם אלא כוח גרביטציה, מבנה מולקולרי, והן גם בכל אלה ניכר הסדר.) 2. כיוון שלא כל הסדר הקיים נוצר בבת אחת, אחר הופעת הסדר הראשון, הייתה צריכה להתרחש "על" הסדר שכבר קיים מוטציה מקרית (או משהו כזה),הרי שהסבירות להתרחשות המסודרת השניה הנה נמוכה בכל מקרה, וכאן אין אינסוף אפשרויות, כיוון שהסדר היה חייב לקרות במקום ספציפי. ואחריו התפתחות נוספת, ועוד ועוד במיליוני מיליונים של שלבים וכל התפתחות כזו מורידה את הסבירות למקריות לרמה נמוכה יותר ויותר... 3. סך הכל של חומר-אנרגיה נוצרו בפעם אחת, גם של העולמות הנוספים(אם היו).וא"כ לא נמלט מהשאלה האחרת: מי יצר את אבני הבניין היסודיות ואיך נוצרו?

 

[סולון האטלנטי]

המשל ההוכחה2

ע"כ המדענים שמאמינים שאעפ"כ הכל קרה במקרה, יודעים את כל ההגיונות שהבאנו למעלה כנראה. רבים מאוד מאנשי המדע מאמינים בבורא עולם,ו רבים מהם מאמינים בתורת ישראל. וזה מלמדנו גם כי אי המדע מחייב לקבל תיאוריות הסותרות בריאה. ואם יש אחד שאומר שאין להביא ראיה מאלו המדענים כיוון שאינן אובייקטיביים ויחפשו תירוצים להצדיק את אמונתם, טענה זו בבחינת "בומרנג" כיוון שבאותה מידה אין להביא ראיה ממדענים חילוניים האומרים כי אין בורא לעולם שהרי הללו אינם אובייקטיביים ורוצים להצדיק את כפירתם... (להזכירכם: אין שום הוכחה, ולעולם לא תמצא, שאין בורא לעולם) אחד המפורסמים בכופרים האבולוציניסטים (אלדוס האסכלי) מתוך המאמר המפורסם "וידויו של כופר מקצועי" כותב: "אני ובני דורי לא רצינו שלעולם תהיה משמעות, פילוסופיית חוסר המשמעות הייתה עבורנו צורך קיומי כיוון שלעולם בעל משמעות הפריע לחופש שלנו". ע"כ ציטוטו. גם אנשי המדע אינם טוענים שיש להם הוכחה שאכן הכל קרה מאליו. מבלי להיכנס לפרטים, כלל טענת המדענים האתאיסטים הנה שיקום כזה עשוי(או עלול...)היה להיווצר מאליו למרות הסדר שבו, אך אין כל הוכחה שאכן נוצר כך...-ישפוט כל בר דת מה הגיוני יותר- (אלו היו ראשי פרקים מהחלק של הוכחה באמצעות היקום"). 2. הוכחה באמצעות האדם --------------------------------------- בראש ובראשונה מוכיח האדם כי יש בורא לעולם באמצעות הסדר המופלא שבו. למשל התפתחות העובר, כל עצב מגיע למקומו, עצב הראיה למשל יגיע אך ורק למקומו. כיום יודעים שהתכנית כולה נמצאת בצופן הגנטי שמכיל את כל המידע של כל מערכות הגוף במקום זעיר. האם הגיוני הדבר שסדר כזה נוצר מאיליו? ישנם חלקים למשל בעין כגון קרנית ורשתית וכ"ו´ שכל חלק כשלעצמו הנו חסר תועלת, ורק כשהם מתייצבים במקומם בסדר הנכון יש להם משמעות. האם אבר כזה יכול להתפתח באופן אקראי? איזו סיבה תהיה לפתח חלק שבפני עצמו הוא חסר משמעות?. כל הרעיונות לעיל שייכים בעצם לחלק של ההוכחה באמצעות היקום. אך באדם יש ממד נוסף של כוחות הנפש. ממד שהמטריאליסטים מתפתלים כהוגן בבואם להתמודד עמו. כיצד נוצרים רגשות? כיצד אדם אוהב, שונא,מ רגיש תענוג מהענקה, מרגיש בושה, הרגשות מוסריות, כשורים אלו מעידים כי יש באדם משהו מעבר לחומר. יש פסיכולוגים שטוענים שההרגשות האלה נובעים כתוצאה ממערכת גירויים ותגובות, שאין הבדל בינה לבין כל תגובה חומרית אחרת, רק שאצל בנ"א הם כל כך משוכללות ועדינות, שאין למצוא בדומה להן בכל תחום אחרת(פשוט שרעיון זה הנו הבל הבלים לטעמו של כל אדם הגיוני, רק הבאתיו כדי לסגור את המערכת כולה).תשובה בדבר: ישנן מכלול ראיות על הימצאות נפש לא חומרית באדם. ישנם ענפי פאראפסיכולוגיה כמו טלפתיה, פסיכוקינטיקה, ראיית נסתר ועוד, שעוסקים בכך. יש להתייחס בזהירות רבה לתופעות שעוסקת בהן הפאראפסיכולוגיה, שרבים מהם אינן מבוססים דיין, וחלקן מוסברים במסגרת הטבע הפיסי ,ואחרות הם הטעיות ואחיזת עיניים. אולם גם אחר המיפוי והסינון, ישנם מספיק תופעות ועובדות שיש בהן כדי לעורר את תהייתו של כל אדם, כגון "מוות קליני", שהרי יש הרבה מן המשותף בסיפוריהם, ומדובר בקשת רחבה מאוד של אנשים מכל הסוגים, וגם תיאורים של אירועים מפיהם בשעה שהיו מוטלים כאבן שאין לה הופכין.(עיין בספרו של ד"ר ריימונד מודי "החיים שלאחר המוות", או במחקריה של הפרו´ קבלר-רוס ועוד).או למשל תיאורים של פסיכולוגים שטפלו בפונים אליהם באמצאות היפנוזה והחזירום ל"גלגולים קודמים", או התיאורים המתרבים של סיאנסים למיניהם וכדו´. מלבד כל אלה יש לדם תכונות שאינם מוסברים במושגים של אינסטינקטים טבעיים כגון הנכונות למסור נפשו בעד רעיון מופשט או דחף פנימי לחרבן עצמי. לאחר ידיעה זו, שיש מציאויות רוחניות באדם, כבר אין כל סיבה רציונלית לא להניח שכח לא גשמי ברא את העולם. וכשנוכחנו לדעת כי יש מציאות רוחנית באדם, הפכה הכרתנו למוגבלת במודע, שכן ידוע לנו כי קיימים מושגים שאין הגיוננו הבנוי על חומר תקף לגביהם. לכן מציאות בורא הופכת לדבר המתבקש ממש מאליו... האדם עצמו, וכוחות הנפש שלו, מאלפינו בינה. כל הנ"ל מובילות למסקנה אחת: 1. לבריאה יש מסדר. 2. אותו מסדר אינו כפוף לזמן ולמקום ולחוקי החומר. העולם והאדם זועקים כי יש להם מתכנן. אין לכל התופעות הללו הסברים הגיוניים אחרים מלבד מסקנותינו. הבה נזכר: כאשר נטל ההוכחה מוטל על אחד, ואין בידו להביא כל הוכחה, טענתו נחשבת לאין. הוא הדין כאן, לכל אלו שינסו לומר שאין הסדר בעולם מוציא מכלל אפשרות תיאורטית התפרצות מקרית ללא בורא. עקרון אחד ברור: לכל עצם מסודר יש מסדר. וככל שהסדר יותר מורכב הושקעו בו יותר עמל ומחשבה. וכיוון שהטבע מסודר, הרי הטוען שמא נוצר מאליו נטל ההוכחה יהיה מוטל עליו. לו נטל ההוכחה היה מוטל על הטוען כי יש בורא לעולם הייתה בידו אפשרות, ולו תאורטית בלבד, למלא אחר דרישה זו ולהוכיח, שהרי כאמור לעיל יש אפשרות להוכיח שיש, עכשיו נטל ההוכחה כמובן מוטל על הטוען כי אין בורא לעולם, הוא לא יוכל לעולם למצוא דרך להוכיח זאת, כי לעולם לא תמצא הוכחה כשמרחב המדידה אינו מוגבל.-אשר על כן הכפירה בבורא עולם תיחשב כתיאוריה שקרית, ולנצח.

 

[כויפר חרדי]

ואם יש אלוהים מה זה משנה ! ../images/Emo163.gif

גם לאוטו שלי יש יצרן אז מה. אבל להסיק מזה שהוא קשור לאיזה שהוא דת זה פשוט אמונות טפלות.

 

[preacher]

הערה.

כתבת: "שום דבר מסודר ומשוכלל לא נוצר באופן אקראי " האם מוכר לך סט מנדלברוט?

 

[preacher]

הפרכות:

אתה הופך סיבה ומסובב. המים, בגלל שהם יוצאי דופן, יצרו חיים המותאמים להם. בכוכבים ללא מים לא היו נוצרים חיים. אם למים היו תכונות אחרות, החיים היו מתפתחים בצורה המותאמת להם, ואתה היית טוען כרגע משהו כמו "אם לא היו הקרחונים שוקעים כל שנה, לא היינו יכולים להתקיים". אז זה אכן לא צרוף מקרים - אבל אלו החיים שנוצרו כך בגלל המים, לא המים שנוצרו כך בשביל החיים. אותו הדבר לגבי תכיפות האלמנטים הנחוצים לחיים - טיעון אידיוטי כזה לא ציפיתי לשמוע מאדם שעשה עלי רושם אינטליגנטי עד עכשיו. הרי ברור שהברירה הטבעית יצרה רק צורות חיים שיכולות להשתמש במה שמסביבם - מים, חמצן, וכו´. אז שוב, זו לא מקריות - זו ברירה טבעית. שוב הפכת סיבה ומסובב. ועכשיו נבדוק קצת דברים בטבע ונראה אם הם מסודרים. האם מיקום הגלקסיות מסודר? לא, הוא נראה מקרי. האם גודל כוכבי הלכת מסודר - אולי מהגדול לקטן, אולי ביחס גאומטרי כלשהו? לא. האם מסלוליהם מעוגלים לחלוטין? לא, הם אליפטיים קצת. מה עם כדור הארץ? גם קצת פחוס. סידור היבשות? הן נעות לכאן ולשם על הלוחות הטקטוניים, וצורתן תוצאה של התנגשויות מקריות. מה עם מחלקות החי? אין שום סדר. יש מאות אלפי או מיליוני סוגי בע"ח שמסודרים בעולם בצורה רנדומלית, בלי שום הגיון. וחוקי הטבע? הם מעידים על סדר? לא, הם *יוצרים* סדר, אבל החוקים עצמם אינם מסודרים. הם מסובכים, נוגדי הגיון, מלאים בכל מיני קבועים שאין ביניהם יחס. חלק מהם הם מספרים אי-רציונליים. איזו מין ישות תיצור יקום שבו הקבוע פאי הוא מין מספר כזה: 3.1415926... ? בקיצור, אני לא רואה שום סדר שנובע מישות מתכננת. רק סדר שנובע מברירה טבעית ומחוקים אוניברסליים.

 

[vizini]

שאלה פשוטה אחת

נניח שהעולם נברא. השאלה היא איך? אם אין לך תשובה לשאלה זו, ההנחה שלך לא שווה כלום.

 

[מגהמוח]

הרמב"ן מסביר את אופן היווצרות העולם

אני מבטיח להביא את דבריו בקרוב!

 

[vizini]

אני מחכה בקוצר רוח...

 

[מגהמוח]

הרמב"ן מסביר את אופן היווצרות העולם

כך כותב הרמב"ן לפני כ-800 שנה במאה ה-13 שימו לב: הקדמת הרמב"ן: "הקב"ה ברא את כל הניבראים מאסיפה מוחלטת ואין אצלנו בלשון הקדוש בהוצאת היש מהאין אלא לשון ברא ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה הווה מן האין התחלה ראשונה אבל הוציאם מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאוד אין בו ממש אבל הוא כח ממציא מוכן לקבל הצורה ולצאת מן הכח אל הפועל והוא החומר הראשון הנקרא היולי ואחר ההיולי לא ברא דבר אבל יצר ועשה ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותיקן (הכין) אותם.ודע כי השמים וכל אשר בם חומר אחד והארץ וכל אשר בה חומר אחד והקב"ה ברא אלו שניהם מאין ושניהם לבדם נבראים והכל נעשים מהם והחומר הזה הניקרא היולי ניקרא בלשון הקודש "תוהו" והמילה ניגזרה מלשונם בתוהה על הראשונות מפני שאם בא אדם ליגזור בו שם תוהה ונימלך לקוראו בשם אחר כי לא לבש צורה שיתפס בה השם כלל והצורה הנילבשת לחומר הזה ניקראת "בהו" והמילה מורכבת כלומר: "בו הוא" כמילת לא תוכל עשהו שמחוסר ה-ו´ וה- א´ עשם הוא שאמר הכתוב "ונטה עליה קו תוהו ואבני בהו" כי הוא אשר בו יתייחס דברי האומן מחשבת בניינו ומה שיקוה לעשות ניגזר מן קוה אל ה´ והאבנים הם צורות בבנין וכן כתוב מאפס ותוהו נחשבו לו כי התוהו אחר האפס ואיננו דבר. וכך אמרו ב"ספר היצירה": יצר מתוהו ממש ועשה אינו ישנו ועוד אמרו במדרש מה פירוש והארץ היתה תוהו ובהו? ממשמע היתה שכבר הייתה תוהו ופירוש בהו אלא תוהו הייתה ומה פירוש תוהו? דבר התהה בני אדם וחזר ליבהו ומה פירוש בהו? דבר שיש בו ממש שכתוב בו הוא: ויאמר אלוקים בעל הכוחות כולם כי המילה עיקרה אל שהיא כח והיא מילה מורכבת: אל הם, כי אל לו ירמוז והם ירמזו על שאר הכוחות כולם ועוד יתברר סוד בזה אם כן יהיה פשט בכתובים על נכון ומשמעותו בתחילה ברא אלוהים את השמים כי הוציא חומר שלהם מאין ואת הארץ שהוציא החומר שלה מאין והארץ הכליל 4 היסודות כולם כמו "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם" שתכלול כל הכדור התחתון וכן הללו את ה´ מן הארץ תנינים וכל תהומות וזולתם רבים". (עד כאן ההקדמה). "והנה בבריאה הזאת שהיא כנקודה קטנה דקה ואין בה ממש נבראו כל הנבראים בשמים ובארץ (מזכיר לכם משהו?) ומילת "את" (בפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמיים...") לרבות חמה ולבנה וכוכבים ומזלות. "ואת הארץ" - לרבות האילנות ודשאים ואלו כלל כל הניבראים בעלי הגוף ואחר שאמר כי בתחילה במאמר אחד ברא אלוהים השמים והארץ וכל צבאם חזר ופירש כי הארץ אחר הבריאה הייתה תוהו כלומר חומר אין בו ממש והייתה "בהו" כי הלביש אותה צורה וופירש שבצורה הזו יצירת 4 היסודות שהם האש והמים והעפר והאויר ומילת "הארץ" תכלול 4 אלה והאש ניקרא חושך מפני שהאש היסודי חשכה ואילו הייתה אשומה הייתה מאדימה לנו הלילה והמים שניגבל בהם העפר יקרא תהום ולכן יקראו מי הים "תהומות בלב ים אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני" ויקרא קרקע הים תהום, ויוליכם תהומות כמידבר מוליכם בתהומות כסוס במידבר, והאויר יקרא רוח וכבר נודע כי 4 היסודות מיקשה אחת והעמיד שלם הוא עגול על הארץ והמים מקיפין על הארץ והאויר מקיף על המים והאש מקיף על האויר ואמר הכתוב כי הארץ לבשה צורה והים האש מקיף למעלה על המים והעפר המעורבים והרוח מנשבת ותיכנס בחושך ותרחף על המים. הנקודה הזאת בלובשה הצורה והייתה "בהו" היא שהחכמים קורים אותה "אבן השתיה" - שממנה נשתת העולם. והנה שיעור הכתובים בתחילה ברא אלוהים מאין את השמים וברא מאין את הארץ והארץ בהיבראה הייתה "תוהו" והייתה "בהו" ובהם חושך ומים ועפר ורוח נושבת על המים והנה הכל ניברא ונעשה וסמך הרוח לאלוהים בעבור שהיא דקה מכולם ולמעלה מהם רק שהיא מרחפת על פני המים במאמרו של הקב"ה ואם תבקש בריאה למלאכים שאינן גוף לא נתפרש זה בתורה ודרשו בהם שנבראו ביום השני שלא תאמר שסייעו בבריאת העולם אבל אם תזכה ןתבין סוד מילת "בראשית" ולמה לא הקדים: "אלוהים ברא בראשית"? תדע כי על דרך האמת הכתוב יגיד בעולמות התחתונים וירמוז בעליונים ומילת בראשית תרמוז בחכמה שהיא ראשית הראשים כאשר הזכרתיו" (עד כאן דברי הרמב"ן) נכתב לפני כ-800 שנה ע"י חכם יהודי שלא היו לו כלים כמו של סטיבן הוקינג (אך המחלוקת נותרת בעינה. הוקינג משער 15 מיליארד שנה. היהדות -5763)

 

[vizini]

נפלא! סוף סוף יש לנו משהו לעבוד

עליו. אז ככה: ראשית, לא הבנתי מדברי הרמב"ן אם התוהו היה תמיד או שגם הוא נברא,ואם נברא אז כיצד וממה, והאם אותו תוהו הוא חמרי או לא (ואם לא, מה הוא). ואנא, בעברית ובלשון פשוטה ככל האפשר. שנית, מה פשר ארבעת היסודות שמזכיר הרמב"ן? באיזה מובן הם יסודות? שלישית, לא מצאתי כאן כל פירוט לתהליכי הבריאה, מלבד מלל חסר פשר. יש לךהסבר טוב יותר?

 

[preacher]

באמת, ויזיני...

האם אתה כופר בעובדה שהעולם מורכב מארבעת היסודות אדמה, אוויר מים ואש? עוד מעט תגיד לי שאתה לא מאמין שכל חפץ שואף לחזור למצבו הטבעי, מצב המנוחה, או שאתה כופר בקיומה של התמצית הויטאלית שמבדילה בין הדומם לחי... איפה למדת מדעי הטבע?

 

[preacher]

הערות/שאלות

א. כתבת: "מקובל לחשוב שנטל ההוכחה הוא על מי שטוען שיש בורא לעולם. קביעה זו אינה נכונה, כיוון שאין, ולעולם לא תמצא דרך להוכיח כי אין בורא לעולם." אני רוצה שתסביר את הקשר הלוגי בין שני חלקי המשפט. למה, אם אי אפשר להוכיח אי-מציאות הבורא, נטל ההוכחה עובר אל מי שטוען שאין? זה נראה לי כמו שני דברים לא קשורים. ב. כתבת: "מהו המושכל הראשון של דבר מסודר, שיש לו מסדר או לא?" קודם תגדיר מהו סדר. לאחר מכן תוכיח שהעולם אכן מסודר. רק אז תוכל לשאול את השאלה הזו על העולם.

 

[סולון האטלנטי]

התשובות לשאלותיך נמצאות בהמשך המאמר

 

[preacher]

עזור לי לברור מוץ מערמות התבן

 

[Lu Tze]

לא כתבת את זה כבר פעם?

יש לי פלאש בק, בכל מקרה, אין לי כח לקרוא את הכל (שתים עשרה בלילה עכשיו!) אבל אני אנסה לענות על חלק מהדברים. התשובות הן תמציתיות וחלקיות: 1) לך אולי נראה שיש סדר, אבל זה רק כי גדלת פה, אם תיקח תינוק ותגדל אותו כל חייו בחדר רבוע הוא יתרגל לחדר הרבוע כ"נורמלי" ולחדר מעגלי כ"לא נורמלי", במילים אחרות נורמליות זה דבר יחסי. אנחנו גדלנו בתוך המערכת לכן אנחנו לא יכולים לשפוט אותה בצורה אובייקטיבית 2) אתה תיתפלא מה המדע הוכיח, למשל, ברגע המוות תאי הראייה מתחילים לעבוד ללא הכוונה מהמח ולכן מי שמת רואה "אור לבן" 3) אם בהוכחה דרך תורה אתה מתכוון לדילוגים וגימטריה, הוכיחו בצורה מתמטית שאפשר למצוא דילוגים באותה כמות בכל ספר בעל אותו מספר אותיות. 4) אני מכיר כמה היסטוריונים ואף אחד מהם לא חרדי ולא מתכוון לחזור בתשובה

 

[סולון האטלנטי]

תשובות

1. סדר אין הכוונה לאופן שבו מצויים הדברים אלא לחוקיות שבהם. 2. צ"ע. 3. אין הכוונה לדילוגים. 4. אני מכיר גם מעשני סיגריות שמודעים לבעיה ולא מפסיקים בכל זאת.

 

[Lu Tze]

ובכן:

1) שוב, אותו דבר, אם תגדל אדם בחוסר משקל הוא יתרגל לכך, חוץ מזה, ישנם מקומות ביקום שבהם חוקי הפיזיקה מתנהגים בצורה שונה. 2) קודם חשבו שתהליכים בגוף האדם לא מתבצעים על ידי אנזימים אלא על ידי אלוהים בצורה ישירה, עכשיו, כשהמדענים גילו (שים לב, "מדענים גילו", לא "נמצא בתורה") שזה לא נכון הדתיים טוענים שאלוהים הוא שברא את מה שהתחיל את הכל. אני עדיין מחכה לזמן שבו תגבשו דעה אחת ותעמדו מאחוריה. 3) אז למה הכוונה? לנבואות? גם נוסטרדמוס הצליח לחזות דברים ב"דיוק מדהים" וכך גם פועלת האסטרולוגיה והנומרולוגיה, ואת אלה הוכיחו כשטויות. 4) נכון, בגלל זה כתבתי "שלא מתכוונים לחזור בתשובה", תשאל כל מעשן והוא יאמר לך שהוא "עומד להפסיק" או "ניסה וויתר".

 

[רון סי]

נטל ההוכחה

נטל ההוכחה מוטל על מי שטוען לקיומו של משהו. אין צורך להוכיח שמשהו איננו. במקרה של פשע למשל, נטל ההוכחה מוטל על מי שטוען שהפשע התרחש, לא על מי שטוען שהפשע לא התרחש. הסיבה לכך היא שמספר הדברים שלא מתרחשים הוא אינסופי, בעוד שמספר הדברים שכן מתרחשים הוא סופי. אם יוטל נטל ההוכחה על מי שטוען שדבר (שנטען שקיים) לא קיים, הוא יאלץ להוכיח אינסוף אירועים ועצמים. למשל, שאין פיות, שהוא לא היה במקום מסויים (בניגוד להוכחה שהוא כן היה במקום מסויים) וכולי. מכאן ברור שנטל ההוכחה מוטל על הטוענים שאלוהים קיים. כל עוד הם לא הוכיחו זאת, קיומו של אלוהים הוא בגדר דבר שלא-קיים, והוא מצטרף לקבוצה האינסופית של דברים שלא-קיימים.