הוא גם לא יכל לגלות פחות סלחנות
מדובר במריבת ילדים. לא מחילים על כאלה מצבים את החוק הפלילי הרגיל. לא מוות (על שלל צורותיו: הרעבה בכלוב, בישול ברותחים, עריפת ראש, תליה וכו'), לא קטיעת אצבעות או גפיים, לא שליחה לחומה (או לאחיות השותקות), לא קנס כספי, לא מלקות - אלה העונשים האפשריים בווסטרוז, וכרגיל לא מחילים אותם על ילדים בני אצולה. לכל היותר מכים את הילדים במקל או בחגורה (לא בפרגול), ואת זה עושים ההורים, לא דיין המלך.
הריגת הזאבה היא כבר עניין מתבקש, אבל לא כעונש אלא סתם כי לא נותנים לחיות מסוכנות להסתובב חופשי. אלא שליידי לא הייתה החיה התוקפנית והיא גם לא הראתה סימנים להיותה בעלת אישיות מסוכנת.
