"הורה ביולוגי" ?

[ערבהאיןקץ]

"הורה ביולוגי" ?

שאלה שמטרידה הרבה "טרום-הורים", ןאפילו צעירים מאד-מאד שרק מבררים אם לזוגיות הומולסבית "יש עתיד" - היא שאלת ההבדל בקשר בין ההורה לילד ביולוגי / לא ביולוגי... אתמול שוב דיברתי עם מישו שהעלה את ההתלבטות הזו בתור ה"פחד הגדול"... אז כמה מילים מהלב , מאלו שיש להם/ן נסיון או תחושות, יהיו כאן ממש במקום.

 

[רוננים]

הניסיון שלנו ../images/Emo34.gif

להיות הורה אין פירושו בהכרח להיות הורה ביולוגי. הענין תלוי במספר גורמים שכמובן שונים במצבים שונים. מהנסיון שלי כמה גורמים חשובים בדרך להצליח להיות הורה גם אם לא מדובר בביולוגיה. ראשית אם מדובר בזוג (בנות או בנים) חשוב קודם לחיות בזוגיות יציבה ובטוחה. נראה לי שחשוב שבני הזוג יהיו מוכנים ומעונינים להיות הורים. ההורה הביולוגי אמור להסכים לחלוק את ההורות באמת עם הצד הלא ביולוגי, והצד הלא ביולוגי אמור לרצות ולהיות מוכן לקחת על עצמו את התפקיד. במידה ומודבר ביותר מזוג אשר מעורב בהורות (כדוגמת הורות משותפת) הענין יותר מורכב. כאן על כל הצדדים להכיר ולכבד אחד את השני ולהיות מספיק פתוחים להשתתף עם כל הגורמים בהורות. מהנסיון שלי הורה לא ביולוגי בסיטואציה נכונה הוא הורה לכל דבר. למרות כל מה שציינתי ישנם מקרים (אצלנו למשל) שעדיף בשלב מסוים גם לצדדים הלא ביולוגים להיות הורים ביולוגים, ולאזן בכך את המערכת המשפחתית. אז לכל החוששים. החשש טבעי אך יש בהחלט תקוה. קיימים מספר רב של מערכות משפחתיות שהעניין הצליח. אז בהצלחה לכולם

. רונן

 

[ערבהאיןקץ]

אפשר שאלה אישית?

למה הורות ביולוגית של הצד השני תאזן את המערכת המשפחתית? מה צריך בדיוק לאזן? ובאופן מעשי - אתם מתכננים ילד נוספת? עם אותה אמא?

 

[רוננים]

איזון

כן מתכננים עוד ילדים. איזון במקרה שלנו פירושו שכל הצדדים נמצאים בכל הצדדים - הורים ביולוגים ולא ביולוגים לילדים שלנו. נראה לי שעבור גייז שמעונינים בזוגיות ובהורות משותפת עדיף המצב של 2 זוגות יציבים אשר נמצאים בקשר חברי ומלא אמון, אשר מגדלים ילדים ביולוגים ולא ביולוגים. האם יש משהוא אשר מייחד את ההורים הביולוגים?? זוג אשר חי במצב שבו רק אחד מבני הזוג הוא הורה ביולוגי, לא יכול לדעתי לענות בכנות על השאלה ! תשובה אמתית לשאלה תתאפשר רק כשכולם יחיו בשני המצבים. אישית אני מלא תקוה שנגיע למצב שבו נוכל לאמר " באמת אין יחוד להורות ביולוגית". אז למה להקשות על החיים ??? אם הענין אפשרי מבחינה ביולוגית ויש נכונות ומוכנות האם יש סיבה מדוע לא להגשים הורות ביולוגית??? האם יש מכם בעלי נסיון אשר יכולים להעיד שאין יחוד בהורות ביולוגית?? האם יש כאלו אשר חושבים שבכל זאת יש משהוא אחר בהורות ביולוגית??.

 

[ערבהאיןקץ]

אז תגיד... נניח שיש הבדל גדול

בין הורות ביולוגית ל-לא ביולוגית... ואם הבנתי נכון - אתה האב הלא-ביולוגי... מה יקרה ליחסים שלך עם בתך לאחר שיהיה לך ילד/ה ביולוגית? היא תהפוך להיות פחות קרובה אליך? הרי היום היא הילדה הכי קרובה אליך בעולם... ופתאום תופיע ילד/ה אחר, שאליה יהיה לך קשר עוד יותר מיוחד???

 

[רוננים]

אין קשר ../images/Emo70.gif ../images/Emo70.gif

בין הרצון להיות הורה ביולוגי לבין הקרבה והיחסים עם ילדתי בהווה ובעתיד. הרצון מגיע כפי שכבר כתבתי ממקום אחר לגמרי. במקרה שלנו תכנון הבאת ילדים נוספים לעולם, זהה למצב של כל משפחה אשר מחליטה להתרחב. הקשר ההורי הופך מקשר לילד יחיד לקשר עם מספר ילדים, ואינו אמור לשנות את בסיס הקשר עם הגדולים יותר. האם הכרת "משפחות מתרחבות" אשר נסיונם שונה ??????????

 

[ערבהאיןקץ]

אז על זה אני באמת רוצה לשמוע

עוד קצת, אם אפשר: מהו הרצון להיות הורה ביולוגי? מאיפה הוא בא? כמה הוא משמעותי? (יש הבדל לדעתך בזה בין נשים לגברים?) האם הוא חזק באותה מידה לפני / אחרי שיש ילד/ה בבית?

 

[רוננים]

ציפיתי שתעני

בתשובה ולא בשאלה !. אחדד שוב את השאלה שלי. כתבתי על הרצון להיות אב ביולוגי, ובכך להיות כמו כולם במשפחתי (קראתי לזה בפשטות איזון). תגובתך התיחסה (בשאלות אומנם) למצב שבו משהוא משתבש בתפקיד של הורה כלפי ילד לא ביולוגי, בעקבות הורות ביולוגית. האם הכרת משפחה אשר חוותה מצב שכזה ????.

 

[ערבהאיןקץ]

ככה זה בפולניה ../images/Emo3.gif

רגילים לענות על שאלה-בשאלה... והנה גם תשובה: אני מכירה מקרה כזה, של זוג סטרייטי, שבגלל בעיות פוריות אימצו שני ילדים. פתאום, חמש שנים אחרי האימוץ השני , בום - הריון! נולד תינוק! אצל האם (היום הצעיר בילדים כבר בן "עשרה") - הילדה הקרובה אליה יותר היא אחת מהמאומצים, מה שאומר שכנראה תמיד יהיה ילד אחד יותר איכשהו מחובר לנו ללב, או באופן אחר... אבל אצל האב עניין הביולוגיה תמיד היה מאד עקרוני (בעיית הפוריות היתה אצלו..) , והבן הביולוגי הוא כל עולמו... שני הילדים המאומצים הפכו להיות בהחלט "פחות"... אני פגשתי בהם במסגרת טיפול-משפחתי בו הייתי מעורבת, ואני יכולה להגיד שמדובר באדם מאד נאור, חיובי ומודע, שהגיע לטיפול (והוא היה יוזם הטיפול) , כדי להתמודד עם המהפך הרגשי שעבר כלפי שני ילדיו המאומצים... מקרה ממש לא פשוט, שאני יכולה לכתוב עליו כאן עוד הרבה...

 

[פרח7]

../images/Emo45.gif

בגדול, חושבת שהסקרנות לילד ביולוגי שלך היא טיבעית ואינה נדירה. אם הענין אפשרי ויש נכונות ומוכנות, לך על זה. אצלנו, (במשפחה שלנו שני בנים כ"א נולד לאמא אחרת) אין משמעות לביולוגיה. שניהם דומים לי שניהם דומים לה שניהם 100% בנים של שתינו. המודל שלכם נשמע לי יותר מורכב אני לא יודעת אם חו"ח נדחק הצידה מקומו של האב הלא ביולוגי. אם כן, יש משמעות להורות הביולוגית לא בגלל שהאהבה לילד תרגיש אחרת אלא מתוך צורך באיזון בזוגיות, במשפחתיות.

 

[אמאברוזה]

ההורות של הבן/בת זוג בשותפות

לפי מה מתרחשת? ז"א ,צריך את הסכמת שני ההורים המולידים או זה תלוי רק בבן-זוג. אתה מכיר משפחות שאצלם במורכבות של הקשר המשפחתי ,הם רק הורים שניים והבני/ות זוג לא משתתפים כהורים?

 

[רוננים]

הסכמה של שני ההורים הביולוגים

נראה לי כאחד מהתנאים ההכרחיים שתתקיים גם הורות של בני הזוג. נראה לי כמעט בלתי אפשרי ולא ממש בריא לקיים בו זמנית הורות וזוגיות בנפרד.

 

[אמא של פינוקי]

הסקרנות לילד משלי

היא ברורה ומובנת, ואני לא רואה אותה כעומדת בסתירה או כבאה על בחשבון אהבתי לפינוקי. מה שבטוח, נראה לי שאם כשארצה להכנס להריון לא אצליח, אני יותר בקלות אוותר על רעיון ה"ילד ביולוגי". כך למשל נראה לי שאני לא אכנס למסלול היסורים של טיפולי פוריות אם יתעוררו קשיים. ההחלטה על אימוץ או הריון נוסף של בת הזוג תהיה קלה בהרבה מאחר שאני חווה את הקשר עם בן שלא ילדתי אותו (אבל קמתי אליו איזה מיליון פעם בלילות... זה מתקזז, לא?) ואגב, ערבה- בתגובה שלך לרונן את מניחה שהקשר לילד ביולוגי הוא קרוב יותר או חזק יותר. הוא יכול להיות- פשוט שונה, ולא בהכרח יותר או פחות (גם הורים לשני ילדים ביולוגים מדווחים על קשרים שונים עם הילדים. זה לא אומר שאוהבים יותר או פחות).

 

[ערבהאיןקץ]

מה זה "ילד משלי" ???

רק ילד ביולוגי הוא "ילד משלי"? אני לא מניחה שקשר ביולוגי בין הורה לילד הופך את אותה ההורות ליותר "שווה"... לא באמת. רק הצגתי אחת מ-שלוש דרכים בהן יכולה הביולוגיה להשפיע - אם יש לביולוגיה השפעה בכלל: א. הביולוגיה יכולה להביא לקשר עמוק יותר. ב. היא יכולה להביא לקשר עמוק פחות. ג. היא יכולה לא להשפיע כלל. ברור שבאפשרויות ג ו-ב , אין שום סיבה להשתדל בעניין ההורות הביולוגית.. לגבי אפשרות א' - ניסיתי לברר אם היא אכן העניין, ואם כן - מה עושים עם זה?

 

[אמא של פינוקי]

להשקפתי- אף ילד הוא לא שלי

ילד הוא קודם כל ובעיקר של עצמו. יהיו נסיבות הולדתו אשר יהיו. ילד משלי- לצורך הדיון הכוונה הייתה לילד שאני אלד. אני חושבת שזה היה ברור מספיק. וחוצמזה: אני חושבת שלא הבנת אותי. לדעתי הקשר עם ילד לא ביולוגי יכול להיות שונה- וזה לא בהכרח יהיה על הסקאלה של עמוק יותר או פחות. לדוגמה- ילד ביולוגי יכול להיות דומה מאוד לי, להזכיר לי את עצמי כפי שהייתי בילדותי דבר שישפיע לטוב ולרע ביחסי אליו. ילד לא ביולוגי יכול להיות שונה מאוד ממני דבר שדווקא יאפשר לי לתת לו יותר מרחב (כי לא אחווה את הילד כהרחבה שלי). ועוד דוגמאות כאלה. באותה מידה שבה היחס שלנו לילדים שונים בבית משתנה בהתאם למינם, למקומם במשפחה (למשל: הזדהות עם הבכור אם גם את היית בכורה) ולתכונות האישיות שלהם. כך גם עובדת הביולוגיה (בימים שעדיין זוכרים אותה...) יכולה להכנס למערך הזה של משתנים. כעוד משתנה, אחד מני רבים, שמשפיע על הקשר עם הילד. קשר שהוא מורכב ומשתנה כל יום וכל הזמן.

 

[ערבהאיןקץ]

../images/Emo39.gif מאד אהבתי מה שכתבת כאן

וודאי שהבנתי שב: "ילד משלי" התכוונת לילד שלך ביולוגית... אבל - זו בדיוק אחת מפליטות הקולמוס/פה שאנחנו עושים הרבה פעמים .. כמו "אמא יש רק אחת"

בתור אמא מאמצת הרבה פעמים שואלים אותי כשיודעים שאחת מהבנות מאומצת : "אז איזה מהן שלך?" - וגם אחרי כמעט שלוש שנים - זה עדיין ביטוי שצורם לי... למרות שאני יודעת שמתכוונים לשאלת האימוץ... ואם כבר, אז אני חייבת לשאול אותך (ואת כולם) : מה קורה בסוגייה של הדמיון והמרחב, כשהילד איננו שלך ביולוגית, אבל דומה לך כך שגם לו היה פרי בטנך לא היה יכול להיות דומה יותר?

ומה קורה לנו כשאנחנו לא אמהות/אבות ביולוגיות - האם יש צורך להוכיח משהו? האם זה משפיע על היחסים עם הילד/ה?

 

[אמא של אייל ואלון]

מי של מי?

אצלנו יש תמיד את השאלה מי של מי? או מי שלך ואני עונה שניהם ואז יש התבלבלות קטנה(סה"כ זה אנשים טובים) והם אומרים התכוונתי את מי ילדת במקרה הטוב במקרה הרע הם אומרים כן אבל מי שלך ואז אני עונה למי בחריפות יותר ולמי פחות שזה לא לענין. במקרה שלנו אלון שאני ילדתי הרבה יותר קשור לזיוה. ואייל רואה שהידיים שלה תפוסות אז הוא בא אליי. זה כמובן משתנה בכל גיל (והם רק בני שנה)אבל לכל אמא יש התקשרות אחרת לכל ילד וגם אצלנו.האם זה בגלל הקשר או אי הקשר הביולוגי אי אפשר לדעת.

 

[פרח7]

כששואלים אותי

מי שלך ומי שלה אני עונה COOL (כדי לא להביך את השואל) שניהם שלי, את הגדול ילדה דובשן את הצעיר ילדתי אני. לא הצלחתי למצוא עיקביות מתי הם פונים אלי ומתי אליה. מה שכן שמתי לב ש... הם פונים לאמא 1 כשלא הצליחו להשיג את מבוקשם אצל אמא 2

 

[אמא של פינוקי]

אני בהחלט יכולה להעיד על עצמי

שהתאמצתי יותר, כאמא לא ביולוגית, להוכחי את עצמי. זוגתי גם טוענת שאני אמא יותר מפנקת בגלל זה (אני טוענת שזה בעיקר האופי שלי). אני חושבת שכשהם תינוקות קטנים אנחנו עוסקים הרבה יותר בביולוגיה- ראו הספורט הלאומי של "למי הוא דומה" ו- "הסנטר שלה זה ממש סבתא שלך". כשהם מפתחים אישיות משלהם (ובגיל שנתיים זה כמובן ה מ ו ן אישיות) אז אנחנו לומדים להכיר אותם כאנשים בזכות עצמם ולא אנדרטה מהלכת לדודה יוכבד בעלת האוזנים המחודדות. באותו אופן גם אני כאם לא ביולוגית הייתי בהחלט עסוקה בשנת החיים הראשונה של פינוקי בשאלה מה מחבר בינינו. מה מהות הקשר בינינו. ככול שהוא גדל המהות הזו התבררה והקשר כבר לא צריך הגדרות ביולוגיות או מילוניות.

 

[אבא גאה]

הקשר עם ילד אחר

היה / יהיה שונה כל ילד הוא עולם בפני עצמו - ברור שהקשר שונה עם כל ילד וילד לא קשור לשאלת הביולוגיות. ואני עם ערבה, אני מאלה שהשאלה "זה הילד שלך"? או "אתה יודע משהו על ההורים האמיתיים שלו" מחלחלת אותי. נכון וברור לי שא/נשים מתכוונים ב"שלך" ל"ביולוגי" ו"ההורים האמיתיים" ל"הורים הביולוגיים"....