הורות- זוגיות ./ התמודדות ואיזון

מיכל153

New member
יש ימים שאני ב"דאון" והוא מעודד ו..

היי ויש ימים שהוא ב"דאון" ואני מעודדת. צריך לדעת לעזור אחד לשני, לפעמים גם מכעס ועצבים על הילדים. גם אצלי אני מגוייסת לטיפולים והוא לדברים היותר שיגרתיים, להביא ולקחת למסגרות, לערוך קניות, כביסה וכלים. אני לעומת זאת אחראית על הלימודים והמשחקים. הוא דואג ליציאות המורחבות של כולנו(חופשות בבתי מלון - פעם בשנה), כל עניין הביורוקרטי. הוא דואג פעם בשנתיים לנסיעה לחו"ל עם הילדים ובלעדיי (לי יש בעיה עם טיסות).גם זה חופש.
 

מיכל153

New member
לא לשכוח לדאוג לילדים ה"רגילים"

היי ליאת מידי פעם מזכירה לי ב"צרותיה" את העובדה שגם היא בשטח ולשמוע גם אותה ולעזור גם לה. צריך למצוא זמן גם לה. עזרה בשיעורי בית וסתם שיחת "נשים". ה"ילדה" כבר בת 12.
 

מיכל153

New member
כל אחד מקבל בקצב ובצורה שונה

היי יש פער בין ההורים ויש בעיה של הילדים האחרים ה"רגילים" איך הם מקבלים את זה. שאר הילדים גם זקוקים כמובן להתייחסות ולפעמים שוכחים אותם במירוץ המטורף (אצלי יש 3 עם קושי וליאת היחידה ה"רגילה"). היא לפעמים יוצרת בעיה "יש מאין" כדי לקבל תשומת לב. למשל, לא מכינה שיעורים תקופה, לא רוצה להתקלח וכו. נכון שזה גם הגיל, אבל היא גם הודתה שהיא רוצה תשומת לב. הפער בין ההורים : לקח לבעלי המון זמן לקלוט שהילד שלו, ליאור הוא ילד "שונה". הוא לא הבין למה אני נשברת אחרי כמה ימים של מאבק של ליאור עם ליאת ואיתנו: "איך שאר ההורים מסתדרים?" הוא לא קלט שליאור מוציא את התסכול עלינו ומבין אחרת סיטואציות חברתיות. אח"כ בא שלב של : "אף פעם לא ראיתי ילד שמתחצף ככה להורים שלו ומתנהג ככה." אמרתי לו : ליאור הוא ילד שונה. אתה צריך לקבל את העובדה הזאת. ליאת היתה אומרת בשנים הראשונות : "מה, הוא לא יודע ?" היא פשוט היתה משיגה אותו בהרבה דברים. הייתי עונה לה שכל אחד בקצב שלו.
 
למעלה