הורות מעל גיל 40

irisgov

New member
../images/Emo201.gif

אוח. מה קרה שמצבך הנפשי אינו מזהיר? את לא חייבת לענות כמובן.. אפשר לשמח אותך איכשהו? לעזור במשהו?
 

זואיzoe

New member
אילו הייתי יודעת

שיש לי 20 שנה לחיות, אפילו 25, שמתוכן סביר להניח שלא בטוח אתפקד מעולה 10 שנים לפחות, לא היה עולה בדעתי ללדת. מילא להשאיר יתום בגיל 20, שזה רע כשאני יודעת שזה כנראה מה שיהיה, אבל שכבר החל מהיותו בן 10 לא אוכל לתפקד כראוי, זו קצת מחשבה שמעבר לאגואיזם הרגיל שיש לילדה בת 25 או לאשה בת 35 כשהן רוצות ילד. זה נכון שהמחשבה בבסיסה אגואיסטית, אבל הרעיון, לפחות אצלי, להשאיר ילד יתום בגיל 15, 20 או כבר להפוך אותו למטפל סיעודי, לא עושה לי טוב. יש כמה נשים שילדן בגיל 67. גם בזה את תומכת? אגב.. מאד הייתי רוצה להשאיר את הדיון על נושאו המקורי.. כי זה מה זה יעשה לי כאב ראש עכשיו אם תשאלי מה דעתי על נכים ומוגבלים אחרים שרוצים ילדים וכו'..
 

irisgov

New member
אבל אף אחת לא יודעת מה תוחלת החיים שלה..

לא עלינו, יש גם מחלות קשות שפורצות פתאום גם אצל אנשים צעירים, ומשאירות יתומים קטנטנים. מאידך אישה בת 40 או 50 עוד לפחות מחצית החיים לפניה, והיא יכולה להגיע לגיל מבוגר בתפקוד מלא ובבריאות טובה. אפשר לקבל החלטה רק בהתבסס על ההווה. ובנושא הדיון המקורי, את צודקת. הרצון לילד הוא אגואיסטי. וטוב שכך. אגואיזם עומד בבסיסה של הורות טובה. לדעתי.
 

זואיzoe

New member
מעדיפה לדון רק על מה שנשאל

(וזה לא אופייני לי..) מהסיבה הפשוטה שזה בשניה אחת יכול להפוך לדיון אחר לגמרי. בגדול, תשובתי היא, שאנו יכולים לשלוט רק על הדברים שידועים לנו. אם אני בת 55, אני יודעת מה ההשלכות של הבאת ילד לעולם בגיל כזה. אני לא יכולה לדעת מתי אמות ואם אחטוף מחלה קשה.
 

זואיzoe

New member
לא, לא רע

(מרגישה כמו ילדה בת 6 שנתפסה בקלקלתה)... רק שאם הוא יקבל תפנית, אפשר לא לסיים אותו גם בעוד שבועיים. אין לי בעיה עם זה, אבל גם לא הרבה כוח..
 

זואיzoe

New member
זה אגואיסטי גם בגיל 25

שליחות עבור מי? עבור האנושות? היינו להגדיל את האוכלוסיה? לא נראה לי... אנחנו עושים ילדים כי אנחנו אגואיסטים... או כי יצר האימהות (אבהות) בוער בנו. כך לפחות זה היה אצלי. עכשיו אני גם חוטאת במחשבות על ילד שני מתישהו וקצת מרגישה (משום מה) אשמה על זה שאני אולי "מתנהגת בחזירות".. יש לי אחת, אני צריכה לומר תודה ולשתוק.. לא יודעת למה התחושה הזו קיימת אצלי כשמתעוררות מחשבות על עוד ילד.
 

מאירה14

New member
אנסח מחדש

מה מניע, אישה כבת 40, והגיל חשוב, לא במקרה, ושכחתי להוסיף את הלבד, ללדת ילד, שכנראה יהיה גם ילד יחיד. השאלה היא האם צריך לבצע את המעשה האולטימטיבי כדי לא להיות לבד? ועל חשבון מי?
 

זואיzoe

New member
גיל 40 לא נראה לי כזה מבוגר

אפילו לגיטימי ללדת בגיל כזה וזה די שכיח היום. אם הייתי אומרת לי גיל 47, אולי הייתי עונה אחרת. אני לא בעד כל סיפורי הקסם האלה על נשים בנות 55 שילדו לראשונה..זה אגואיסטי נטו. בלי לחשוב על הילד, צריכיו ועתידו. יותר נראה לי בגדר מחשבה על "מי ידאג לי בעוד 20 שנה". אבל 40? סבבה של גיל ללדת.
 

מאירה14

New member
אכן, גיל 40 אינו מבוגר

אחד מהדברים שאלוהים עשה נכון, למרות שיש ביננו חילוקי דעות רבים מאוד ( ביני לאלוהים), הוא לשים על האישה תווית עם "תאריך תפוגה" אני יודעת שזה נשמע איום ונורא, אבל מבחינת הריון ולידה, יש לנו תאריך תפוגה וטוב שכך. ( כיא אחרת היינו יולדות עד גיל 80 ) אישה המתקרבת לגיל הבלות היא כמו סוללה לקראת הסוף ( ואני מתכוונת אך ורק מבחינת הריון ולידה, לא להבין לא נכון ), הגב הוא לא אותו גב, והגב הזה אמור לסחוב תשעה חודשי הריון ומשקל של לפחות 20 קילוגרמים נוספים. ולאחר מכן מאמץ הלידה, ואחרי הלידה, תקופת הנקה, במשך כמעט שלוש שנים הילד זקוק לתמיכה פיזית מאיתנו, להרים , להחליף, להשכיב, וזה לא קל בנות, לא קל. אז עד שאלוהים סוף סוף לצידנו, אנו קוראות תיגר. שאלתם את עצמכם למשל, מדוע גבר יכול להוליד כל עוד הוא חי? משם שהוא לא נזקק לשום כוח פיזי והטבע גם לא דורש ממנו להישאר בסביבה ולטפל.
 

irisgov

New member
אני בעד ללדת מתי שרוצים.

לאף אחד אין את הזכות המוסרית להחליט עבור משהי מתי ראוי לה ללדת ומתי לא. זו החלטה אישית. נקודה.
 

מאירה14

New member
זה לא המקום שלי

להחליט עבור אף אחת מה לעשות ומה לא. אני רק מציינת עובדה, שפיזית ונפשית, לידה מעל גיל 40, היא קשה. החלום הוורוד הזה על ילד שימלא מעט את חיינו, הופך מהר מאוד למציאות שדי קשה להתמודד איתה, כשאת בת 40 ויותר. יש דברים, כך אני מאמינה שלא צריך לדחות עד לכמעט סוף.
 
למעלה