הורות

[אישה אורחת]

../images/Emo51.gif

 

[seaגל]

עונה לך ממבט של בת....

דוגמא אישית לילד/ה זו הדרך ומי כמוך יודע זאת האם הורה רוצה להעביר מסר לילד שלו של וויתור עצמי ובכך לגדל בן או בת שיוותרו על עצמם כשיגדלו? דבר שמוביל לפספוס של החיים ומשאיר טעם בסופו של דבר של מרירות האם הורה רוצה שהילד שלו יחווה הורה שאינו שמח כי אינו ממצה את עצמו וממלא את נפשו? אני כבת הייתי מעדיפה הורה מלא, שמגשים את עצמו , שמשתף אותי בהגשמה העצמית שלו ומסביר לי מדוע לפעמים הוא מתפנה לעצמו, הורה שיחווה את החיים שלו ואת החוויות שלו ובעזרת החוויות האלה שלו הוא יעצים אותי... וויתור בכלל נשמע לי שלילי לא בין בני זוג שאחד מוותר למען השני על חייו וחלומותיו והגשמתו לא בין הורה לילד ולא בין חברים.... אולי השאלה הנשאלת היא איך לומדים לתת לילד , לענות על צרכיו, להיות שם מתוך האהבה ללא תנאי בלי לאבד את עצמך כאדם.... חחחח נכון שלא חידשתי לך דבר?

 

[סמסרה1]

כל מה שציינתם נכון הוא

ובכל זאת, כשיש לך ילדים הרבה תכניות שלך משתנות. אתה מתכנן את החיים בהתאם,אחרת. לא חוכמה להשריץ צאצאים, זאת גם חיות יודעות. אדם, למשל, שאוהב להתהולל כל לילה ולא מתעורר בבוקר ולא ממש עובד אזי אם הוא לא מתכוון לשנות זאת ולוותר על צורת חיים זו שהוא אוהב ורגיל -אל לו להביא צאצאים. כי אז הוא יוותר על עצמו... גם אדם שאוהב להסתובב בעולם כשתרמיל על גבו למצות מקום מסויים אי שם בעולם , לעבוד שם במשהו חפיפי ואז לנדוד למקום אחר וחוזר חלילה - שוב כנ"ל לגבי צאצאים.

 

[רוח מדבר]

../images/Emo13.gif לגבי הטיולים

אני יכול לומר לך שפגשתי לא מעט "צוענים" - טיילים, שנפגשו בטיול, הביאו את הילדים בטיול, ולקחו אותם לכל מקום שהם הלכו - ודווקה היו להם ילדים מקסימים ביותר

כך שבעצם העניין הוא בהגדרות שלי לעצמי על אופן הגידול ומה בסדר או לא בסדר. וכאשר יש מחירים שאני מוכן לשלם עבור הילד - זה מפסיק להיות מחיר! כי משהו אחר בא וממלא במקום! זו דעתי, יחד עם זאת, כל אחד יכול לראות את הדברים בצורה שונה. החוכמה הגדולה היא לראות את הדברים בדרך שהכי מקדמת אותו ולא בדרך שמוציאה לו את הכיף והמיץ מכל דבר שהוא עושה... מיקי

 

[סמסרה1]

מי אמר שאין כיף? או שיוצא המיץ?

הכל נעשה מרצון ומהאהבה ובהנאה. החיים משתנים כשיש ילדים. תוכניות משתנות. עושים פשרות. אפשר לעבוד, לבלות, להנות וכו'. אך דברים משתנים. מי שטוען שלא וממשיך בחייו כרגיל אז אני בטוחה שהכל נופל על בן הזוג בת זוג ואז תשאלו אותה את השאלות. לא לכולם יש אמא אבא צמודים לישבן שעוזרים. ולא לכולם יש כסף למטפלות ולבייביסיטרים/יות. ועייפות מדברת גם. וחבל להתווכח, כי אנו נמשיך ונמשיך. אולי ניפגש כשיהיו לך ילדים, לא רק תינוק קטנטן אחד אלא אחר כך - גם כשיהיו תינוקות, גם בגיל הבגרות, גם בצבא (ואם הבן יהיה ביחידה מובחרת אתה ממש תישן בלילה נפלא), ואחר כך הטיול לדרום אמריקה או למזרח...

 

[רוח מדבר]

הכל נעשה מרצון ומהאהבה ובהנאה

ברגע שאת עושה את זה מרצון, מאהבה ובהנאה.. אז אין מחיר. לגבי עניין הדאגה.

אני כבר מהיום מתאמן על הגישה שאומרת: יש דאגות שיש לי מה לעשות בעניין - מעגל ההשפעה שלי. יש דאגות שאין לי מה לעשות בעניין חוץ מלדאוג - מעגל הדאגה שלי. עדיף לרכז את רוב האנרגיות במעגל ההשפעה שלי ופחות במעגל הדאגה שלי - כי במילא כל מה שאני יכול לעשות שם זה רק לדאוג - והיות שלדאוג זה לא תמיד הכי בריא...

ניפגש כשיהיו לי ילדים

ד"א זה מה שאמרו לי לגבי עניין זוגיות וחתונה.. והנה מצאתי בחורה ותוך חודש וחצי הצעתי לה נישואין ובמאי אנחנו מתחתנים... כך שבניגוד לדרך ה"רגילה" וה"סבירה" ומה שנהוג ו"נכון" - מגלים שאפשר גם אחרת

מיקי

 

[אישה אורחת]

../images/Emo45.gif

 

[יעל :-)]

אהבתי לקרוא את המשפט שכתבת

"אני כבת הייתי מעדיפה הורה מלא, שמגשים את עצמו , שמשתף אותי בהגשמה העצמית שלו ומסביר לי מדוע לפעמים הוא מתפנה לעצמו, הורה שיחווה את החיים שלו ואת החוויות שלו ובעזרת החוויות האלה שלו הוא יעצים אותי..."