אם כך, תסבירי
אז איך השגת את המטרה שלך (מדלייה לבתך) אם לא על-ידי "בכי"? האם את מאמינה באמת ובתמים שהצלחת לשכנע את המאמנת שראוי לתת מדלייה על מאמץ והשתתפות? הרי את בעצמך אמרת שהיא לא קלטה אותך ואף התייחסה אלייך בזלזול. ואם היא אכן השתכנעה ומאמינה שיש לתת מדלייה על השתתפות ועל מאמץ, מדוע רק לבתך היא נתנה מדלייה ולא לשאר המתעמלות? הן לא התאמצו והשתתפו? ואם בתך קלטה את המסר, והבינה שהיא קיבלה מדלייה על השתתפות ועל מאמץ, אז מדוע בעצם היא הייתה צריכה לפרוש מהחוג? שוב, אני לא מאשימה אותך, ואני מבינה בהחלט למה פעלת כפי שפעלת. זה לא היה נכון מצד המאמנת לארגן תחרות מסוג זה, היא עשתה טעות ואת רצית למנוע מבתך מלסבול מאותה טעות של המאמנת.
אז איך השגת את המטרה שלך (מדלייה לבתך) אם לא על-ידי "בכי"? האם את מאמינה באמת ובתמים שהצלחת לשכנע את המאמנת שראוי לתת מדלייה על מאמץ והשתתפות? הרי את בעצמך אמרת שהיא לא קלטה אותך ואף התייחסה אלייך בזלזול. ואם היא אכן השתכנעה ומאמינה שיש לתת מדלייה על השתתפות ועל מאמץ, מדוע רק לבתך היא נתנה מדלייה ולא לשאר המתעמלות? הן לא התאמצו והשתתפו? ואם בתך קלטה את המסר, והבינה שהיא קיבלה מדלייה על השתתפות ועל מאמץ, אז מדוע בעצם היא הייתה צריכה לפרוש מהחוג? שוב, אני לא מאשימה אותך, ואני מבינה בהחלט למה פעלת כפי שפעלת. זה לא היה נכון מצד המאמנת לארגן תחרות מסוג זה, היא עשתה טעות ואת רצית למנוע מבתך מלסבול מאותה טעות של המאמנת.