עונה כאמא לילדים דו לשוניים
אנחנו מתגוררים בארה"ב, והילדים נמצאים רוב שעות היום בסביבה דוברת אנגלית.
בבית אנחנו מדברים רק עברית, ואנחנו עומדים על כך.
למדתי את נושא הדו לשוניות הן מפרספקטיבה הורית והן כאשת חינוך לילדי ישראלים, ולהן תובנותיי:
המפתח לשימור/פיתוח שפה שנייה הוא התמדה. יש לי פה חברה טובה מאוד, שהיא ישראלית הנשואה לאמריקאי שלא דובר מילה בעברית. הילדים שלה (נולדו והתחנכו פה) מדברים איתה עברית ואיתו אנגלית. הכל עניין של הקפדה והתמדה- הם יודעים מגיל אפס שאם אמא מדברים רק בעברית, וזה עובד.
בבית שלנו- הילדים יודעים שמדברים רק בעברית.
כשהם עונים באנגלית אני שואלת אותם "באיזו שפה מדברים בבית?" או לפעמים רק אומרת "עברית!" והם מייד חוזרים על הדברים בעברית. אני מקפידה לקרוא להם בעברית, כדי שירחיבו את אוצר המילים, מכינה איתם שיעורים בעברית (כך הם מרוויחים פעמיים- גם מקבלים עזרה וגם לומדים את המושגים בעברית. זה גם מאפשר לנו לשוחח על דברים וללמוד מילים שבדר"כ לא נמצאות בשיח היומיומי עם הילדים- למשל שיחה על התנועה לזכויות האדם, שיוויון, אפליה, או להבדיל, לדבר עם כפל וחילוק, או על חיות נכחדות).
אין שום מניעה שהילדים שלך יגדלו דוברי רוסית כשפת אם, למרות שהשפה השלטת שלהם לעולם תיהיה עברית. (במקרה של ילדיי- שפת אם אנגלית ושפה שלטת- אנגלית), הכל שאלה של התמדה.