הורי בן הזוג איך זה אצלכם? דיון קל

[אשרי האשה]

אפילו הקטנה, כשהוא אומר לה לנשק

את הסבתא אומרת לו: אני לא חייבת. הגדולה פשוט לא רוצה, רואים שזה ממש קשה לה לעשות את זה. לעומת זה, עם אמא שלי - חיבוקים ונשיקות חופשי. זה מאוד מפריע לו.

 

[POOH*]

אז אולי..

שווה לבדוק איך משפרים את היחסים עם הסבתא. אבל להכריח אותן לעשות משהו נגד רצונן בטח לא יעזור. אולי דווקא לחפש פעילויות שהן אוהבות לעשות ויכולות לעשות עם סבתא. מבינה את התיסכול שלו... אבל אולי ביחד תמצאו דרך לשפר את היחסים עם הסבתא בלי שזה ידרוש מהבנות לעשות מה שלא טוב ונכון להן. כי זה בטוח לא ישפר את היחסים וההרגשה שלהן לגבי הסבתא. POOH

 

[g a n i]

"לא זרים" זו נק' מאוד מהותית בעיני:

ברור שאני לא חושדת לרגע שמישהו קרוב אלי מסוגל לעשות מעשים איומים כמו התעללות בילדי/ם. מצד שני, המשפט הנפוץ ביותר כשנחשפים מקרים כאילה הוא "לא העלנו על דעתנו ש-X מסוגל לעשות כזה דבר! מי היה מאמין שכזה דבר יקרה אצלנו במשפחה?!" כמו שאמרתי לחצי פעם או פעמים, כשהוא חשב שאני קצת מגזימה "האחריות שלי היא לא לא להעליב את X, האחריות שלי היא כלפי הילדה שלי" (כמובן שהכל נעשה בדיסקרטיות, מעולם זה לא עמד במצב של העלבה או אפילו out in the open, אבל יש הרבה מחשבה ותכנון מאחורי הזמן שהבת שלי מבלה בלעדי אחד משנינו, ולא משנה כמה קרוב מי שהיא אצלו)

 

[rnati]

../images/Emo45.gif אצלי בול אותו דבר

מאותם סיבות והסברים

 

[נונינקה]

לא מכריחה, אבל אשמח אם זה יקרה

 

[lulyK]

לא, ממש לא.

אנחנו כן מכריחים את הסבים והסבתות לא להתעקש ולבקש רשות מהילד

 

[lulyK]

לא, ממש לא.

אנחנו כן מכריחים את הסבים והסבתות לא להתעקש ולבקש רשות מהילד

 

[daldan]

ממש לא !!!

כמו שאני לא מכריחה אותו לנשק ולחבק אותנו. אני יכולה לבקש ממנו, אבל זו הבחירה שלו אם לחבק או לא.

 

[נונינקה]

אני חופשי מדברת עם חמותי על הכל

אז אין לי בעיה להעיר לה וגם האיש מעיר לה כשצריך. חמותי היא אחת שאומרת כל מה שהיא חושבת, לטוב ולרע, אבל עד כה לא נרשמו תקריות וכשהיה מה להעיר הערתי, למשל פעם אמרתי לה שאני לא מרשה לה לעשן בקרבת הנכד שלה ומאז היא נזהרת.

 

[אשרי האשה]

../images/Emo14.gif ועכשיו - מאיפה באו השאלות...

היינו אצל הוריו אתמול. הגדולה הרגישה לא טוב וכמעט ולא אכלה. (היא אף פעם לא אוכלת שם הרבה או בכלל). היום היא סיפרה לנו שהסבתא אמרה לה שהיא אוכלת כמו תינוק, או שהיא תינוקת בגלל שהיא לא אוכלת. (משהו בסגנון הזה) והיא נפגעה מאוד. בעלי מכחיש שזה לא בסדר (אולי מתוך הגנה עליה) מה שהיא אמרה והוא לא מוכן לדבר איתה. לי בא להכנס בה, בעיקר אחרי פעם קודמת, שגם בה דיברו לא הכי יפה כלפיה ועליה. אמרתי לה שפעם הבאה תענה ותגיד שהיא לא מוכנה שידברו אליה ככה וגם שתספר לי ואני אטפל בזה. נמאס לי לשתוק. העניין שאם אגיד משהו זה יצא לא יפה והם גם לא בטוח שיבינו מה אני רוצה מהם. אם הוא יגיד - זה אולי ייקלט. איך אני אגרום לו להבין שהם מדברים לא יפה אליה?

 

[jesenia]

בת כמה הגדולה?

"איך אני אגרום לו להבין שהם מדברים לא יפה אליה" האם זו הבעיה? בעלך לא צריך להסכים שזה בסדר/לא בסדר, האמירה הזו פגעה בבתך וזו נקודת המוצא. אפשר לגשת לסבתא ולדבר על זה. לא חושבת שזה נכון לומר לילדה "תגידי לי ואני אטפל בזה", נשמע שהיא נבונה ואולי שווה לבדוק איזו תגובה היא בעצמה מציעה, כדי לגרום לה לשלוט במצב ולא להיות תלויה בך, או בפה של סבתא שלה.

הכי הכי חשוב זה להתמודד עם כל אמירה בפני עצמה ולא לשמור דברים בבטן, כך שהפעם הראשונה שתדברי עם החמים את בעצם מתפרצת עליהם עם כל ההיסטוריה, וגורמת להם להתגונן ולא להפנים (וגם לבעלך).

 

[אשרי האשה]

היא עוד מעט 8 וכשאני אעיר, אם אני

אעשה זאת, זה יהיה ענייני. מאוד ענייני וקר. תאמיני לי שאין לי רגש אליהם, לא חיבה, לא הערכה, כלום. אנשים קרים ומגעילים. מן הסתם אני אגיד לה שבפעם הקודמת שהיינו היא אמרה משהו (ואגיד מה) שפגה בה ואני מבקשת לנסות לא להעיר הערות לילדות או לא לנסות לחנך אותן.

 

[jesenia]

תשמעי רוב הפעמים הוא לא שומע

וגם אם הוא שומע, אצלם במשפחה מקובל לקרוא אחד לשני בשם ה'חיבה' מניאק. אז הפצפונת שלי היא מניאקית קטנה. אני יכולה לדבר על זה עד מחר, זה הלקסיקון שלהם. אז מה שכן יכול להשתנות זה היחס שלי לאמירות כאלה (מבטלת אותם במקום, ללא התרגשות). הבת שלך יכולה ללמוד המון מהתגובה שלך מאמירות כאלה שנאמרות בנוכחותך, ותוכל להתמודד איתם בעתיד בעצמה. היא משתפת אותך ובאה להתנחם אצלך, לכן הארתי שנראה מיותר לבקש ממנה לספר לך ושאת תטפלי בזה, נשמע שהיא עושה את זה בדרכה שלה. בהצלחה

וכן, גם לי בא לחנוק את האישה/האיש/הגיס שקורא לבבת עיני מניאקית קטנה. מניאקים.

 

[אשרי האשה]

בדר"כ אני שומעת מה שהם אומרים

אבל הפעם לא שמעתי. שאלתי אותה אם היא רוצה שיעשו עם זה משהו ואם כן מי ומה, היא אמרה להגיד לסבתא לא להגידש לה דברים לא נעימים ושאבא יעשה את זה. היא מאוד חכמה, מקסימום אני אסביר לה שלפעמים לאבא קשה להעיר לאמא שלו וזו סבתא ושלא תתייחס ושתהנה ממה שמהנה אותה ושתבוא אלי עם מה שעושה לה רע, אני ארגיע אותה. מצד שני למחרת פעמיים התקשרה לשאול לשלומה. אז למה להגיד לה שהיא תינוקת אם היא לא אוכלת? היא לא אכלה כי היא הרגישה לא טוב.

 

[azulay73]

לי קרה לא מזמן ש....../images/Emo46.gif

היינו שם בביקור וחמותי החזיקה את בני בן החודשיים ותוך כדי שהוא עליה היא אומרת לו כאילו מחיבה יפושע קטן אני כולי נהייתי אדומה מעצבים וישר הסתכלתי על בעלי שיבין את העצבים שלי גם בביתי הגדולה היא היתה ככה ואף פעם לא הערתי לה מבושה וכשאני אומרת לבעלי שזה לא מוצא חן בעיני מילות החיבה שלה הוא אומר היא לא מיתכוונת למשהו רע תפסיקי לנפח אך אמרתי לו ולעצמי שלהבא זה קורא אני לא אשתוק יש מלא שמות חיבה לתינוקות לא רק לומר לתינוק שרק נולד פושע קטן זה מגעיל ומעצבן אותי מחדש וכל פעם שהיא מרימה אותו הוא בוכה לה בידיים אז היא מתחילה: אולי הוא רעב צמא כואבת לו הבטן ופשוט אין לו כלום כניראה אצלה לא נוח לו ברגע שאני לוקחת אותו ממנה הוא נירגע כשאנחנו נימצאים שם אני כולי על קוצים מתי הולכים את לא לבד מתוקה יש לי מלא סיפורים על המצבים האלו מניסיון תעני ותעמדי על שלך

 

[lulyK]

אחרי כמה פעמים שחטפתי הערות מחמי

הודעתי לבן זוגי שאם הוא לא יענה לו, שיהיה מוכן שאני אתחיל לעשות את זה. בהערות לא נעימות לילד עוד לא נתקלנו. לא מאמינה שיהיה בינינו ויכוח על התגובה.

 

[אשרי האשה]

אני כל כך שונאת את היציאות ופליטות

הפה שלה, אבל גם את שלו. הם ללא טקט ורגש בכלל. ללא מחשבה ודי פרימיטיבים.

 

[hagaram]

בהתחלה היו לי יותר הערות...

באופן טבעי הייתי יותר לחוצה, הערתי כשהרגשתי צורך, השתדלתי בעדינות. כשיצא לא טוב, הקפדתי להתנצל אח"כ בעיקרון, כשיש דברים "גדולים" מי שמנהל את העניינים זה בעלי מול הוריו, לאחר הסכמה איתי, אני לא מתערבת אף פעם. (לאו דווקא בהקשר של יהלי)

 

[ו שתי]

אויש

אלנו ההערות הן בעיק רלי ולחלל האויר, לילדה עוד לא מעירים. אם יעירו לה, אני כנראה אגיב. כשמעירים ומפטירים לי כל מיני נבזויות קטנות אני רותחת אך שותקת, מחכה שנ' יטפל בהם (משפחה שלו, טיפול שלו) נ' מצידו לוקה בחירשות סלקטיבית. באחרונה עניתי עם אחת, שכנ' הבליג והבליג ואני לא יכולתי לשאת יותר. ומאז בקושי התראנו. נ' מדבר איתה בטלפון וזהו. מבחינתי- לא מוכנה להתעצבן, ואם להפגש זה תמיד להתעצבן ממנה ומהשתיקה שלו, אז אין פגישות.

 

[daldan]

אצלנו לחמי תמיד יש מה להגיד

אני מצידי עונה להערות שלו עם הרבה חיוך (כאילו הוא סיפר בדיחה) ולרוב זה משתיק אותו או הופך את ההערות שלו למגוחכות. אני גם רואה איך כל הנכדים מתייחסים להערות שלו ומתמודדים איתו ולדעתי עם הכוונה שלי הילדים שלי ילמדו לקחת את ההערות שלו באופן הראוי להם ולא להפגע. את חמי יהיה מאד קשה לשנות (במיוחד לאור העובדה שהוא בטוח שהוא יודע הכי טוב וש"הוא גידל שישה ילדים וכולם מוצלחים" וכדומה)