במשך השנים ראיתי מספר לא גדול של מצבי שוק בישראל שנבעו מסוג של כאוס ואנרכיה. 1. משבר המניות הבנקאיות והשפעתו על המניות "החופשיות", ובעקבות הסדר הבנקים והפיכתן של מניותיהם לסוג של אגרות חוב ממשלתיות דולריות - נוצר ארביטראז' ביניהן לאגרות מסוג גלבוע ורימון. 2. התוכנית הכלכלית של 1985 שהפסיקה במכה אחת את ההיפר אינפלציה אך השאירה בשוק ריביות של עשרות אחוזים 3. המשבר של 2008 שיצר שוק אג"חים קונצרניים מצוינים בתשואות 20%+
4. הקורונה 5. המלחמה הנוכחית
היו כמובן עוד הרבה טלטלות אבל הן לא יצרו מרחב הזדמנויות כמו המשברים שציינתי (הנסיון למיסוי שוק ההון של ששינסקי, משבר הנמרים במזרח, התפטרות נתניהו ממשרת שר האוצר, המפולת בוול סטריט בשנות השמונים ועוד.
ניצלתי היטב את הכאוס בשוק המקומי פרט לתקופת הקורונה, שם אחז אותי פחד קמאי וגם נדבקתי...המלחמה הנוכחית הביאה לדעתי האצה של תהליכים ממושכים בהם הגופים המוסדיים דומיננטיים וגדולים על השוק המקומי, משקיעים זרים ביציאה מהשוק המקומי והחזקה במניות מקומיות קטנות מוגבלת לקרנות נאמנות אקטיביות מידלדלות וכמה שחקנים שהם בעלי עניין או סוג של נוכלים. הנקודה החשובה היא תמחור. אני פועל תחת הנחה שהמדינה תמשיך להתקיים ולשמור על רמה מסוימת של כלכלה סבירה. אני מושקע לאורך זמן בדברים ביזאריים כמו זהב , כסף ואפילו ביטקויין שהגדיל את הפרופורציה שלו בתיק ברוב חוצפתו. אני מושקע גם ב ETF טכנולוגיים שונים. הקטע השמור לישראל איננו גדול במיוחד, וכעת אני משקיע בו באופן מלא את מה שהקציתי להשקעה. עד לפני חודש השקעתי רק 65%.