תודה לכולן/ם
היה בסדר. קצת מוזר..
בקושי נכנסנו כולנו בחדר הקטן.
שאלו מה הקשיים שלו ופרטנו.
אמרה לו שלום 3 פעמים לא ענה.
לקח דף ועט שהיו שם ואמר לעצמו: אני רוצה לצייר.
צייר וזהו. לא הסתכל לכיוונה.
רצתה לראות אותו מתפשט, לא רצה וויתרנו על העניין של התלות, כי ברור לנו שזה לא רלוונטי ולא יתן לנו כלום.
שאלתי אם צריך לבוא כל כמה זמן או שזה חד פעמי הועדה הזאת
והיא ענתה: אם הוא ככה כשהוא כמעט בן 6, אז זה לתמיד. ועד גיל 18 אין לכם מה לבוא.
משפט די מדכא ושאני מסרבת לקבל, אבל ניחא. שיתנו את הכסף ויעזבו אותנו בשקט