הזרעה ראשונה נכשלה

[מיכל ק-ש]

הזרעה ראשונה נכשלה ../images/Emo10.gif

לא ברור לי מה קורה לגוף שלי. 9 ימים אחרי ההזרעה הגיעה המכשפה

. בסה"כ היה לי מחזור בן 22 ימים. מה זה?! בבוקר של יום שישי עוד חשבתי שאולי אלו סימני ההשתרשות ששמעתי עליהם, אבל בצהריים זה כבר היה ברור, המחזור ה-22 הגיע במלוא הדרו. כן, אנחנו סוגרים שנה ו-8 חודשים של נסיונות. הייתי כ"כ מבואסת, עצובה ועצבנית וכשכבר הרגשתי שאני יכולה ורוצה לספר, ראיתי את ההודעה של זוהרה והרגשתי שהבעיה שלי כ"כ קטנה ולא חשובה, אז דחיתי את זה להיום בבוקר. ואתמול בערב חשבתי שכבר התגברתי ושאיזה מזל שזה תפס אותי בסופשבוע ולא בזמן העבודה, אבל עכשיו משום מה זה כואב עוד יותר מאתמול ובא לי לבכות. שום דבר לא מעניין אותי ואין לי כוח להתחיל לעבוד. מיכל.

 

[הרמוניה]

אוי מיכל ../images/Emo24.gif

נורא נורא מצטערת איתך.... אני חושבת שאין מנוס מכאב ומבכי מהרגשה של הכי מסכנה בעולם-ולעזאזל האוביקטיביות... כי רק אחר כך אפשר לחזור למלאכה המייגעת והמפרכת אבל הכל כך חשובה של לעשות ילד.... אז אני מפנה את המקום שלי של אתמול- וכמה שזה מקום רע קחי לך כמה שאת צריכה חיבוק גדול הרמוניה

 

[עמית@]

מיכלי ../images/Emo10.gif ../images/Emo10.gif

אוף, אכן מחזור קצר, שווה לשאול רופא, אולי להשתמש כן באיזשהוא טיפול הורמונלי פעם הבאה כדי להגדיל סיכויים, ומעבר לפרקטיקה, עצוב לי בשבילך, קיוויתי שתפתחי את מחזור ההצלחות.. עמית

 

[שלומלום של נילה]

מיכל יקרה, הצטערתי לשמוע ../images/Emo7.gif

אהלן מיכל, עצוב לשמוע, אני יכול להבין את כאבך. את יודעת מותר לנו להיות עצובים וגם לבכות זה טבעי ואנושי. גם אני לא מאושר היום יותר מדי. סבלנות והכל יבוא על מקומו לבסוף. שולח לך חיבוק גדול (האייקונים לא פועלים משום מה) שלומלום

 

[רוני@30]

אוף, אוף, אוף, כמה קיוויתי בשבילך..

מיכל - אני נורא מצטערת לשמוע. אולי בגלל שאת היחידה מבנות הפורום שאני חצי מכירה, עקבתי אחרייך בתקווה גדולה במיוחד, וקיוותי שההצלחה שלך תהיה סימן לבאות אחריה. אני מכירה יותר מידי טוב את תחושת הכשלון הזו שגורמת לכך שבבת אחת כל הכוחות אוזלים, הגוף והנפש מתרוקנים מאנרגיה והמוח עובד על תדר אחד בלבד. והנפילה הזו היא חלק מהתהליך שאנחנו עוברות. קחי את הזמן שלך, תרשי לעצמך. אני מקווה שתרגישי יותר טוב בקרוב, שיחזרו לך כוחותייך, תחושת החיות והאופטימיות ההכרחית כדי לנצח. הכי אני מקווה שהפעם הבאה תהיה הפעם האחרונה. מילה מעשית לסיום: גם אצלי, המכשפה הגיעה 9-10 ימים אחרי כל אחת מההזרעות שעברתי, והרופא שלי לא היה מופתע מהתזמון, ככה שזאת לא נראית לי חריגות בעייתית במיוחד. כנראה שבכל זאת עוד נפגש בקטוביץ?

תחזיקי מעמד,

רוני

 

[מרב של ערן]

אויש מיכלי ../images/Emo14.gif

אי אפשר להדחיק את תחושת הכאב. תני לדמעות לזרום כדי שלכאב תהיה דרך לצאת החוצה. כל יום נוסף יעמעם מעט את הכאב ואת תמצאי בחזרה את האופטימיות ואת הכוח להמשיך הלאה.

יקירתי ותפילה שזו האכזבה האחרונה מרב

 

[רונצי]

מיכל ../images/Emo24.gif

אויש מיכל כל-כך מבינה אותך וליבי איתך... קחי את הזמן, תהיי עצובה על החודש שעבר אבל אני בטוחה שתוך יום יומיים תתמלאי תקווה של התחלה חדשה. זה הרי מדהים כמה כוחות אנו מוצאים בכדי להתמודד עם האכזבות החודשיות האלו ועד כמה המעבר מעצב לתקווה ואופטימיות הוא מהיר כי הרי כל חודש שנתרקת עלינו הדלת נפתח חלון קטן וכולי תקווה שדרכו תבוא אליך הברכה בחודש זה. ועוד דבר, למרות שדשנו בנושא לא ממזמן, אם הווסת הגיעה לך 9 ימים מיום הביוץ, זה מוקדם מדי ואני מצטטת "אורך חייו של הגופיף הצהוב במחזור נורמלי הוא בין 13 ל14 יום" זה מתוך ספר פריון שיש לי! תדרשי תמיכה לשלב הלוטאלי, זה לא יכול להזיק. גם אני מצטרפת אלייך (הזרעה ראשונה שנכשלה) ואני מתכוונת לבקש תמיכה החודש...אז אולי נהייה בהריון ביחד חודש הבא, מה את אומרת???

רוני

 

[salpter]

כבר קשה מאד לקרוא על עוד כשלון

כל כך עצוב לי לשמוע, יותר מידי עברת ועוברת היית כל כך אופטימית (אני כל הזמן זוכרת את פניך הזוהרות במפגש והחצי בקבוק יין) אבל ניכר מפעילותך כאן שאת רוצה משהו את תשיגי (אפרופו נושא הגופיף הצהוב) אז כעת מותר לך לפרוק הכל ואף לבכות זה הזכות היחידה שנותרה לנו וחובה להמשיך אולי עם הפסקה אפילו. (בטיפול הראשון כך קרה לי 10 ימים אחרי הזריקה האחרונה קיבלתי ונאלצתי להתחיל שוב אבל פיזית עוד הבטן לא התאוששה מהמחטים אז דלגתי על חודש כדי להרגע.) ביי דפנה.

 

[יעל30]

איך שדברים משתנים

פעם קראנו לה בחיבה "דודה בלה", היום היא נהייתה "המכשפה". פעם שמחנו לקבל מחזור אחרי איזה סטוץ לא מוגן, היום אנחנו מדוכאות שבוע שלם. ............

 

[רינתילה]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ועוד ../images/Emo24.gif

מיכלי יקרה! ההרגשה הזו של עוד אכזבה ועוד אחת כל כך מוכרת. בכל פעם אנחנו מקווים ומפנטזים על ההריון שיצליח במחזור הזה... אני מקווה שהפנטזיה הזו תתגשם בקרוב בקרוב (ואולי במחזור הקרוב)! ובינתיים - מותר קצת להתפרק ולבכות... אנחנו כאן בשביל לנגב לך את הדמעות. אני מקווה שמחר תרגישי כבר יותר טוב כי אחרי הכל... בקרוב מאוד מחזור הזרעות נוסף ותקוות חדשות! הרבה הרבה כוחות לדרך!!! רינת.

 

[באבו]

אוי, מיכלוש.... ../images/Emo10.gif

נורא מעצבן!! מה עוד נעשה להם כדי שיפגשו?

ממש כמו חיזור... בוחרים להם את המחזרים אחד אחד.. רק המשובחים יוצאים לדרך, מביאים אותם עד למפתן.. והיא, בשלה.. מעדיפה להישאר רווקה... פשוט מתאבדת!! עכשיו זה באופנה.. מיכלוש, אזרי כוחות, ותמשיכי לחתור!!! חייבים להמשיך, כי בסוף זה יצליח.. עוד תראי!! אולי קיבלת אחרי 22 יום בגלל הכוריגון??? אל תמהרי להסיק מסקנות שמשהו אצלך לא בסדר... (גם אצלי המחזור מקדים כשאני עם כוריגון) בהצלחה, יקירה!

 

[סאני המצליחה]

מצטערת..... ../images/Emo24.gif

ראשית, אין מה להשוות בינך לבין זוהרה או אחרות בפורום, או אחרות בכלל. כל אחת ושק הצרות שלה.

ולכל אחת השק כבד וכואב עבורה.

זו דרכו של העולם.... לצערי. אני מבינה אותך שאין לך כוח להמשיך לעבוד.

אז אולי תקחי לעצמך איזה יום חופש? ותעשי באותו היום כל מה שאת רק אוהבת. שופינג, להיפגש עם חברות, להיות רק עם הבעל לבד, או סתם להתפנק לבד במיטה בלי לעשות כלום.... כל מה שיעשה לך טוב - מבורך. כי גם ההורמונים שיורדים להם בבת אחת, לא מועילים למצב הרוח.

ואחר כך, לשנס מותנים ולהתחיל מהתחלה. כי את ממש לא מפסידנית, ואת חותרת בענק - להצלחה

תהיי חזקה מתוקה.

את חייבת. (לפחות חייבת לי)

סתם.....

יהיה טוב. פשוט חייב. ביי. סאני.

 

[מיכל ק-ש]

סאנשיין, מה שלומך? יש התפתחויות?

מה עם הרירית הסוררת?

 

[סאני המצליחה]

מיכלי. אין שום התפתחות עד כה....

עדיין בולעת כדורי אסטרופם, עד להודעה חדשה. יש לי קצת כאבים בשחלה השמאלית מידי פעם, שהם בעצם מזכירים לי שאולי זז שם משהו, ואולי לא.

בכל מקרה.... אני עדיין כאן. מיכלי. מה קורה בהמשך? אולי חבל לבזבז זמן, ואפשר להתחיל כבר עכשיו ביחד עם המכשפה המגעילה את ההכנות להזרעה הבאה?

 

[מיכל ק-ש]

ההמשך

אין לי היום חשק לחשוב על המסלול הזה אבל.... ביום ראשון הבא אני אעשה US ובדיקת דם ראשונות ואתחיל את המסע לקראת ההזרעה ה-2. הפעם אני אהיה ילדה טובה ואעשה מה שהרופא הציע - אקבל כוריגון ואעשה 2 הזרעות. רק על האיכסה-קלומין אני כנראה אדלג. אם גם החודש זה לא ילך, אני אנסה חודש לאחר מכן עם האיכסה-קלומין ואם גם בחודש שלאחר מכן אני עדיין לא אהיה בהריון, אני אעשה סוף סוף את צילום הרחם.

 

[יומי]

אל תאבדי תקווה

לנו לקח שנה ותשעה חודשים עד שנכנסתי להיריון, והיום יש לנו תאומים מתוקים מאוד מאוד. תמשיכי, ואת יודעת שבסוף תצליחי. רק לא להתייאש

 

[רומי המקורית]

../images/Emo41.gif מיכלי מתוקה-זה עדיין לא הסוף

את בטוחה שזה המחזור? אני בכל זאת הייתי הולכת לעשות בדיקת דם כדי להיות בטוחה. בהזרעה האחרונה שלי היה לי דימום ה-י-ס-ט-ר-י חזק, אבל בגלל שכבר קבעתי תור הלכתי לבדיקת דם ובאמת התברר, כנגד כל הסיכויים, שהבטא היא לא גבוהה, אבל קיימת (!!!)ובאמת אחר כך היא עלתה והכפילה יפה (וכמו שאת בטח יודעת - בסוף הכל "ירד" לטמיון - תרתי משמע) ככה שלא הכל סגור. תחכי 14 יום עד אחרי ההזרעה ותלכי בכל מקרה לעשות בדיקת דם!!!! אז בינתיים לא אכתוב לך כלום בקשר להמשך - ותיידעי אותי מה קורה

מחזיקה לך אצבעות, בכל זאת!!!!!!!!!!

 

[מיכל ק-ש]

תודה לכולכם וקצת תגובות לחלק ממה

שכתבתם: למי ששאלו והציעו לי לקבל תמיכה בשלב הלוטאלי: שבוע אחרי ההזרעה עשיתי בדיקת דם וערכי ה-PRO וה-E2 היו מצויינים, כך שכנראה שלא פה טמונה הבעיה. רומי - היה עוד משהו מוזר החודש והוא שכמה ימים אחרי הביוץ סבלתי מכאבים מאוד דומים לכאבי ביוץ, רק חזקים יותר. הם נמשכו 3 ימים. אף פעם לא היה לי דבר כזה. בתור מי שחוותה הריון כימי, מיד התחיל הלחץ שמשהו לא תקין והנה מתפתח לו עוד סיוט כזה. לכן רצתי לעשות את בדיקת הדם וכאמור הכל היה בסדר. מקווה מאוד מאוד שהסרט הרע הזה של בטא עולה באיטיות למרות הדימומים, לא יחזור על עצמו. רונצי - להיות בהריון ביחד בחודש הבא נשמע לי מצוין. אני בעד. רוני - מזכירה לך שכשאת רואה אותי בקטוביץ´, חובת ההזדהות חלה עליך... אז שוב תודה לכולכם (איזה כיף שאפשר לקטר בפני מי שמבין ואכפת לו).

מיכל.

 

[סוכריה על מקל]

גם אצלי

כאבי הביוץ נמשכו עוד 3 ימים אחרי הביוץ עצמו... ורק אתמול חלפו לחלוטין. מוזר.

 

[gilal]

מיכלוש

אני ממש מרגישה את הכאב שאותו את עוברת. לא נותר אלא לחבק אותך חזק, חזק, חזק ולומר לך שיהיה בסדר (אני יודעת שיהיה, לכולנו).