החברים שלי קוראים אצלי בבלוג

[הנץ הכחול]

החברים שלי קוראים אצלי בבלוג

יש לכם בלוג אישי - אישי פחות או יותר, אצל כל אחד זה מתבטא בצורה שונה. לפתע, אתם מגלים שהחברים שלכם קראו וקוראים בבלוג שלכם באופן קבוע. למעשה, כל מה שכתבתם אי פעם בבלוג הם יודעים. הם קראו את זה. הם היו שם כשזה נכתב, והם יהיו שם כשדברים אחרים יכתבו בעתיד.

מה הייתם עושים? באיזה פתרון אתם מוצאים להכי טוב ויעיל? האם אתם חושבים שלמחוק את כל הבלוג זה פתרון, או שלהעביר אותו למקום אחר? או אולי, בכלל לא היה אכפת לכם? למי כאן המצב הזה קרה? (עלתה שאלה דומה על ידי Tali1912, אך היא לא העמיקה בנושא הספציפי הזה

)

 

[orush המאמי]

../images/Emo203.gif../images/Emo26.gif

הייתי מעבירה את הבלוג תחת שם משתמש אחר

 

[noyy]

../images/Emo28.gifלדעתי זה לא רעיון טוב בכלל

תחשבי שאת כותבת בבלוג תקופה מסויימת, שלמען האמת דיי ארוכה [מתפרשת על כמה שנים]... אני לא מוצאת את ההגיון בלעזוב בלוג שכזה. מעבר ל"נטישה" הכואבת, אם תבחרי בדרך חדשה של בלוג ומשתמש חדשים, תצטרכי לשקול להיות אנונימית יותר [במידה שחוסר האנונימיות הזו הביאה את החברים לבלוג הנוכחי]. חלק מהאנשים לא מעוניינים להיות אנונימיים ורוצים את החשיפה וה"תהילה" הזו שהם רכשו בבלוג.

 

[orush המאמי]

../images/Emo203.gifצודק =\

 

[noyy]

../images/Emo28.gifת

 

[orush המאמי]

../images/Emo203.gif../images/Emo12.gif

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאני נקבה, עדיין ../images/Emo10.gif

 

[orush המאמי]

../images/Emo203.gifסליחה :X

 

[idodo cohen]

../images/Emo45.gif

המצב שבו אני לא אנונימי ואולי קצת יותר מזה בעולם בלוגים... ולעולם הזה כל אחד יכול להכנס.... וכל מי שמחפש את השם שלי בגוגל יגיע אליי בשניות לבלוג.... והחשיפה די מוחלטת (השנה החשיפה פחות מגיעה לפרטים הקטנים ופחות אינטנסיבית אבל קיימת באותה מידה, ותמיד יש את האפשרות לצפות בדפים הקודמים).... => זה מצב קשה להתמודד איתו. אבל....... הרבה יותר קשה והרבה פחות כיף זה כל הזמן לשחק במחבואים עם עצמי, להזהר יותר מדי, לא ללכת עד הסוף עם דברים שרציתי לכתוב עליהם או שימוש במקרים בגלל סכנת חשיפה... האנונימיות נותנת תחושת פחד כזאת, כמעט יותר גרועה מתחושה של מישהו שהוא לא אנונימי. ולי אישית די נחמד לדעת שכל מי שקורא בבלוג שלי יודע שהקרדיט על כל מה שכתוב שם הולך אליי... ושכל מי שרואה את החידות שלי בה-בלוג יודע שאני זה שעבד עליהן...... זה הרבה יותר נחמד ואני מפיק מזה הרבה יותר סיפוק. חוץ מזה, שאני מכיר אנשים אישית דרך עולם הבלוגים ואני יכול להיות פתוח ונורמלי, ולא לשחק במסיכות. לא להפריד את הבלוגים מהעולם האמיתי. כרגיל, חפרתי אנושות, אבל כיף בפורום הזה

 

[noyy]

../images/Emo28.gifמסכימה

אני לא חושבת שמתישהו אוכל להיות אנונימית. הנסיון האחרון כשל אחרי שבוע בלבד. הרגשתי שאני משקרת לאנשים, גם אם זה לא קרה בפועל. עצם זה שלא חשפתי את זהותי היה מין סוג של שקר...

 

[noyy]

../images/Emo28.gifהדילמה שלי ברגעים האלו ../images/Emo10.gif

אין לי תשובה לזה מבאס

 

[TheWhiteTigris]

נשאר.

אם הבלוג צובר ותק והכרה, אז לסגור את זה בגלל כמה אנשים שלא קולטים שמבקשים מהם להפסיק? אני, כאמור, הבהרתי לחברים שלי שאני אכתוב מה שאני אכתוב, ורצוי מאוד שהם ישמרו על פה סגור אם ירצו בהמשך הקשר איתי. מצד שני, הם יודעים שאני לא אלכלך עליהם בבלוג אז אין להם מה לפחד כל כך...

 

[Sweet Pandemonium]

סיוט, זה מה שזה.

קרה לי בתחילת השנה. אחרי כמעט 10 פעמים שהחלפתי בלוגים מסיבות שונות [בין היתר גם הסיבה הזאת] פתחתי את הבלוג הנוכחי שלי, שכתבתי בו דברים באמת אישיים, וגם אם הם לא היו אישיים אלו לא דברים שהייתי רוצה שכל אחד יקרא. מתישהו בתחילת השנה התברר לי שמישהי שאני מאוד סומכת עליה מצאה את הבלוג שלי וקראה אותו במשך חודש שלם כבר... נכנסתי לפאניקה ומחקתי המון פוסטים מ100 וקצת ירדתי ל57...], דווקא את אלה המעניינים והמיוחדים יותר, ומאז לטעמי הבלוג נהיה משעמם מדי ולפעמים חסר כל קו אישי. חשבתי על למחוק אותו, חשבתי על לעבור לאחד אחר, אבל בסופו של דבר החלטתי לא לשים על מה שקרה ולהמשיך לכתוב בבלוג הזה רק עם פחות כנות ופרטים. מצד שני יש לי כמה חברות שקוראות בידיעתי, ואמרתי להן מראש שאני כותבת עליהן מדי פעם ושלפעמים אלו גם דברים לא הכי נחמדים אז שיקחו את זה בחשבון. הם הסכימו ואף פעם לא היו לנו בעיות עם העניין הזה. לדעתי צריך לעבור הלאה, חברים אמיתיים לא ינתקו איתך קשר בגלל בלוג, וגם אם כן - הפסד שלהם. מה גם שזה יכול לעזור לך לראות את החברים שלך מנקודה שונה ועל מי אפשר לסמוך יותר או פחות.

 

[idodo cohen]

קרה לי.... בטח שקרה לי.

אני בעיקרון די הקמתי את הבלוג על בסיס הרעיון שחברים שלי יקראו בו והוא יהיה מאגניב ויפה וחמוד. אלה לא היו שאיפותיי בחיים, אבל זה מה שהכרתי. כאלה היו הבלוגים שהיכרתי עד אז (שתי ידידות מהשכבה). ואז צברתי חוויות בבלוגיה, היכרתי אנשים, השתניתי קצת אולי, והדברים שרציתי להפיק מהבלוג נהיו קצת אחרים. ואז מה שקרה זה שכל פעם שנכתב משהו אישי, הסתכנתי בבעיה עם חברים מהשכבה. בעיקר כשאלה היו דברים שמבקרים אותם, גם אם בעקיפין ולא בספציפיות. העובדה היא שזה די פגע בי ובסוף הסתבר כטעות בעייניי. אחרי שני מקרים כאלה הפסקתי לכתוב דברים אישיים על החיים ובעיקר על חיי החברה, לגמרי, וכשאני מספר על החיים שלי זה לגמרי בעקיפין. אבל אני כבר פשוט משתדל רוב הזמן לא לעשות את זה. בעצם, יותר מזה. השתדלתי למחוק כמה שיותר רשומות עם סדרי החיים שלי מהבלוג, למרות שהן כבר פורסמו והייתי שלם איתן בעבר... וגם לעבור על קטעים שאני כבר לא מוצא שנכון שהם יהיו רשומים על דף אינטנרט. אני יודע שהסיכויים שמישהו יגיע לשם יחסית קטנים. אבל זה היה משמעותי לי. חג שמח לכולם .

 

[idodo cohen]

אה וכדי שזה יהיה יותר בהיר

לא התכוונתי מעולם ואני לא מתכוון לעזוב את הבלוג שלי. הוא וותיק, אני אוהב אותו, ואין שום סיבה שהוא יעבור דירה. אם כבר שהחברים שלי, אלה שמפריע להם שאני אומר מילה או שתיים בבלוג, יעברו. יעברו מרשימת האנשים שאני קורא להם "חברים".

 

[idodo cohen]

אה ועידן....

חח זכרתי שנורא אהבת את ההצטלמויות שהייתי עושה בעבר..... בכל מקרה, גם אותן כבר מחקתי. לפחות את הרוב הגדול, אני מקווה *-). נו מה, זה היה פדיחות

.

 

[Tali1912]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif נץ אהבתי ../images/Emo127.gif

ממש לא איכפת לי שחברים אישיים או קרובים יקראו בבלוג שלי. אני לא אחליף בגלל זה את שם הבלוג או את הכינוי. חברה שלי סיפרה לי שהיא אפילו, הראתה למשפחה שלה את הבלוגים שלי והם מאוד אהבו את סגנון הכתיבה המשעשע.

 

[noyy]

../images/Emo28.gifאת לא מרגישה

שחודרים לך לפרטיות? סליחה, רומסים אותה מול הפרצוף שלך? [ואת לא יכולה לעשות נגד זה כלום... לא יעזרו כל העצבים שתוציאי]

 

[Tali1912]

אמממ.

לא הבנתי בדיוק למה כתבת..." רומסים אותה מול הפרצוף שלך ואת לא יכולה לעשות כלום". בכל זאת אם אני מבינה את הכוונה הבלוג שלי לא עד כדי כך אישי שיש בו סודות מדינה או משהו בסגנון. מה שהוא אישי ואני חושבת לנכון לכתוב אז זה יופיע ומה שנראה לי דברים שאין בי צורך לחשוף הם ישארו איתי וגם בשיחות אני לא אספר על דברים כאלה, אולי אבחר קומץ קטן.

 

[noyy]

../images/Emo28.gifהבנתי... ../images/Emo3.gif