החבר סרבן החתונה - עדכון
היי...מקווה שאתם זוכרים את השרשור הארוך שנפתח בו בעקבות הודעה שכתבתי על מצוקה שלי במערכת היחסים, בה חבר שלי הגרוש מסרב להתחתן שוב (מסרב לאירוע, לא להתמסדות). למי שרוצה תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1124&messageid=178173353
לפני שבוע נפרדתי ממנו ועזבתי את הבית. זה ממש לא *רק* בגלל הסיפור הזה, אני אנסה לפרט כמה שאפשר:
1. במהלך השנה וחצי שהיינו ביחד הוא העלה את עניין "אני בחיים לא עושה אירוע חתונה יותר, לא יקרה" המון פעמים, כל פעם נגררנו לריב כי אני לא רוצה לוותר על כך, ובסוף הריב הוא היה אומר - טוב גם ככה לא אמנע את זה ממך, זה קשה לי זה עושה לי כאב בטן אבל אלך לקראתך בסוף. וחוזר חלילה...
2. חטפתי כאלה ריקושטים כל פעם בנושא הזה. לאחרונה אפילו הייתי "לא אינטליגנטית" כי "מהות חיי היא חתונה". מה שלא נכון בכלל....
3. זה לא רק חתונה, הוא מראש מגיע עם סל הצהרות בעקבות הטראומה שלו. "אני לא רוצה חשבון בנק משותף, אני חותם על הסכם ממון, אני אני אני". ואיפה אני? לא פעם הביע את החשש מזה שאישה פגועה היא אישה מסוכנת....בהקשר של כסף.
4. באופן כללי דיבר אלי לא יפה כשהיה מתוסכל ממשהו ורבנו. ירד על המשפחה שלי, ירד עליי, אמר לי שאהיה אמא עצלנית ושאני מפונקת. אח"כ - מתנצל ואומר שהוא לא באמת מתכוון לכך.
5. יש בו המון צדדים חיוביים.
6. הוא הולך לטיפול כבר כמה חודשים כי מבין שהבעיות שלו הן שלו וילוו אותו בכל מערכת זוגית אליה ייכנס.
כעת לאחר שעזבתי וזה היה שוק מאוד גדול לשנינו, דיברנו קצת למרות שלא התכוונתי. התכוונתי ללכת וזהו. אבל קרה. והוא לא נשכב על הרצפה ואתחנן שאחזור כי גם לו מציקים דברים, אבל הוא אמר שהוא עובד על עצמו מאוד קשה, ויש עוד עבודה בהמשך. והטיפול הפסיכולוגי...ומדיטציות...והבנה שאי אפשר לדבר ככה בכלל לכל בן אדם בעולם (להגיד דברים מעליבים נורא), אי אפשר לזלזל.
הוא אמר שעם כל הקושי שלו בלרצות אירוע חתונה נוסף - הוא ככל הנראה יתקל בזה בכל מערכת יחסים אליה ייכנס אם בכלל, ובגלל שהוא מקשיב לצורך שלי ומעריך אותי הוא מסכים לכך, למרות הקושי. והקשיתי ושאלתי שוב אם הוא רואה את עצמו ממש מציע, טבעת, עניינים, קובעים אולם, כל הטררם הזה והוא אמר כן. והוסיף כמובן - אבל לא שרק הוא ישלם על כך (מי חשב שרק הוא צריך לממן את זה?!)
השאלה שלי שאני רוצה להפנות אליכם היא לא מה אתם חושבים על הבן אדם, כי אתם לא מכירים וכי אתם ניזונים ממידע מאוד מצומצם שאני נותנת.
השאלה היא - האם בן אדם באמת יכול להשתנות? אם לפני חודש אמר אין מצב חתונה, פתאום יש מצב? אם אמר לי מתוך באסה ותסכול מהקשר שאני אהיה אמא עצלנית - פתאום לא אהיה אמא עצלנית? ומה יקרה כשיהיו תקופות קשות בקשר - הריון...לידה...ילדים...?
ועוד לפני זה...מה יהיה כשהחתונה תתקרב ותתחיל "להתערבל לו הבטן"?
ברור שאי אפשר להיות בטוחים בכלום
אבל האם להשתנות זה אפשרי בכלל? אחרי כל הדברים הנוקשים האלה?
בינתיים אני לא מצליחה גם ככה להחליט כלום, והחיים שלי ב-HOLD...אבל יצאתי מהבית לגמרי עם כל הדברים שלי. פשוט עדיין לא מחפשת דירה אלא גרה אצל ההורים..
תודה לעונים...
היי...מקווה שאתם זוכרים את השרשור הארוך שנפתח בו בעקבות הודעה שכתבתי על מצוקה שלי במערכת היחסים, בה חבר שלי הגרוש מסרב להתחתן שוב (מסרב לאירוע, לא להתמסדות). למי שרוצה תזכורת: http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=1124&messageid=178173353
לפני שבוע נפרדתי ממנו ועזבתי את הבית. זה ממש לא *רק* בגלל הסיפור הזה, אני אנסה לפרט כמה שאפשר:
1. במהלך השנה וחצי שהיינו ביחד הוא העלה את עניין "אני בחיים לא עושה אירוע חתונה יותר, לא יקרה" המון פעמים, כל פעם נגררנו לריב כי אני לא רוצה לוותר על כך, ובסוף הריב הוא היה אומר - טוב גם ככה לא אמנע את זה ממך, זה קשה לי זה עושה לי כאב בטן אבל אלך לקראתך בסוף. וחוזר חלילה...
2. חטפתי כאלה ריקושטים כל פעם בנושא הזה. לאחרונה אפילו הייתי "לא אינטליגנטית" כי "מהות חיי היא חתונה". מה שלא נכון בכלל....
3. זה לא רק חתונה, הוא מראש מגיע עם סל הצהרות בעקבות הטראומה שלו. "אני לא רוצה חשבון בנק משותף, אני חותם על הסכם ממון, אני אני אני". ואיפה אני? לא פעם הביע את החשש מזה שאישה פגועה היא אישה מסוכנת....בהקשר של כסף.
4. באופן כללי דיבר אלי לא יפה כשהיה מתוסכל ממשהו ורבנו. ירד על המשפחה שלי, ירד עליי, אמר לי שאהיה אמא עצלנית ושאני מפונקת. אח"כ - מתנצל ואומר שהוא לא באמת מתכוון לכך.
5. יש בו המון צדדים חיוביים.
6. הוא הולך לטיפול כבר כמה חודשים כי מבין שהבעיות שלו הן שלו וילוו אותו בכל מערכת זוגית אליה ייכנס.
כעת לאחר שעזבתי וזה היה שוק מאוד גדול לשנינו, דיברנו קצת למרות שלא התכוונתי. התכוונתי ללכת וזהו. אבל קרה. והוא לא נשכב על הרצפה ואתחנן שאחזור כי גם לו מציקים דברים, אבל הוא אמר שהוא עובד על עצמו מאוד קשה, ויש עוד עבודה בהמשך. והטיפול הפסיכולוגי...ומדיטציות...והבנה שאי אפשר לדבר ככה בכלל לכל בן אדם בעולם (להגיד דברים מעליבים נורא), אי אפשר לזלזל.
הוא אמר שעם כל הקושי שלו בלרצות אירוע חתונה נוסף - הוא ככל הנראה יתקל בזה בכל מערכת יחסים אליה ייכנס אם בכלל, ובגלל שהוא מקשיב לצורך שלי ומעריך אותי הוא מסכים לכך, למרות הקושי. והקשיתי ושאלתי שוב אם הוא רואה את עצמו ממש מציע, טבעת, עניינים, קובעים אולם, כל הטררם הזה והוא אמר כן. והוסיף כמובן - אבל לא שרק הוא ישלם על כך (מי חשב שרק הוא צריך לממן את זה?!)
השאלה שלי שאני רוצה להפנות אליכם היא לא מה אתם חושבים על הבן אדם, כי אתם לא מכירים וכי אתם ניזונים ממידע מאוד מצומצם שאני נותנת.
השאלה היא - האם בן אדם באמת יכול להשתנות? אם לפני חודש אמר אין מצב חתונה, פתאום יש מצב? אם אמר לי מתוך באסה ותסכול מהקשר שאני אהיה אמא עצלנית - פתאום לא אהיה אמא עצלנית? ומה יקרה כשיהיו תקופות קשות בקשר - הריון...לידה...ילדים...?
ועוד לפני זה...מה יהיה כשהחתונה תתקרב ותתחיל "להתערבל לו הבטן"?
ברור שאי אפשר להיות בטוחים בכלום
אבל האם להשתנות זה אפשרי בכלל? אחרי כל הדברים הנוקשים האלה?
בינתיים אני לא מצליחה גם ככה להחליט כלום, והחיים שלי ב-HOLD...אבל יצאתי מהבית לגמרי עם כל הדברים שלי. פשוט עדיין לא מחפשת דירה אלא גרה אצל ההורים..
תודה לעונים...
