החבר סרבן החתונה - עדכון

אני מאמינה שאנשים יכולים להשתנות, אבל רק אם הם רוצים

ולפי השרשור הזה והקודם נראה שהוא לא ממש בעניין אמיתי של מערכת יחסים בגלל שנכווה בעבר.
נראה שהוא בכלל חי עדיין בעבר.
&nbsp
נראה שאם הוא פתאום כן בעניין של חתונה,ילדים וכו' זה מהלחץ לאבד אותך ואם הוא הבהיר קודם לכן שהוא לא מעוניין- אני אישית לא רואה בזה שינוי אמיתי, כי זה שינוי רק כדי לרצות אותך, כדי שלא תעזבי. אל תלכי למקום הזה, זה לא בריא לקשר ולא בריא לך.
 

דמבו1808

New member
תגובות - לא נכנסתי בו במאה קמ"ש!

קודם כל,
מעולם לא אמרתי לו שאני רוצה חתונה של 300 איש וזהו זה!! כל הזמן כשדיברנו על זה אמרתי שאני אלך לקראתו, שיהיה צנוע, שאני לא באופי שלי בן אדם שאוהב חגיגות גדולות. כבר התחלתי לחשוב איך אני ממדרת בני משפחה מאירוע שכזה כי הוא לא רוצה. בקיצור - הרגשתי שאני קצת מאבדת את הרצונות שלי החשובים לי בשבילו. אבל שתקתי ואמרתי "העיקר שיהיה איזשהו אירוע...".
הוא אומר עכשיו שהוא בתהליך של למידה והשתנות, ושהוא רוצה להשתנות לא בשבילי אלא בשבילו, כי הוא לא רוצה לפגוע באף אחת, בכל מערכת יחסים אליה יגיע, ובטח לא בי.
הוא לא עושה שום דבר כדי לרצות אותי כי הוא בעצמו עדיין מבולבל ולא רוצה להבטיח הבטחות שלא יוכל לקיים. אחרת כבר ממזמן היה מתחנן שאחזור - והוא לא. אנחנו מדברים אבל לא פועלים משיקולי געגוע ולרצות מישהו אחר....
שוב, השאלה שלי היא האם בן אדם שרוצה להשתנות בעצמו, לא כי אומרים לו, יצליח...
 
לי נראה שאתם מתקשים

לעבור מהמישור הריגשי(=הוא בפחדים גדולים שהוא הולך לחזור על טעויות העבר ואת בתחושה שהוא לא אוהב אותך מספיק כי הוא לא רוצה את הטקס בו הוא מצהיר בפני כולם על אהבתו אליך) למישור המעשי (=להחליט על דרך פעולה שתהייה מקובלת על שניכם)
&nbsp
ממליצה לכם ללכת לגורם שלישי, אולי מגשר לזוגות או מאמן אישי לזוגות, שיעזור לכם למצוא את דרך האמצע.
אגב, הרבה יועצי זוגיות ממליצים היום להשאיר חשבונות פרטיים של בני הזוג ולפתוח חשבון נוסף משותף ממנו ירדו כל ההוצאות המשותפות.
 

דמבו1808

New member
ייעוץ זוגי? אני עוד לא בת 30 ואנחנו אפילו לא נשואים

ייעוץ או מאמן נשמע לי כמו משהו שזוגות שיש להם הרבה מה להפסיד הולכים אליו..שנים ביחד, ילדים וכו'.
נכון שקשרים זה לא קל, וצריך לעבוד עליהם ואם זה חשוב אז בכלל צריך...
אבל אולי - פה אני מתלבטת - זה לא צריך להיות כזה קשה? כאילו, עם כל הקושי, למה להתעקש על בן אדם קשה כפי שהוא ולא לקוות שפעם הבאה אמצא מישהו שאוהב, ואיתו זה יהיהי קלי ותר...?
 
שלא תטעי.


דווקא בדבר שמהווה את כל החיים שלנו - נישואין. דווקא שם אנשים נוטים לזלזל בהדרכה וייעוץ.
כאשר למעשה כמעט בכל דבר אנו פונים להדרכה וייעוץ, אם זה ברפואה, אם זה בלמודים (והרשימה ארוכה).
לכן, החכם עיניו בראשו והוא הולך להיות מודרך לפני וגם אחרי החתונה. בצורה כזו, חיי הנישואין שלו רק נעשים מאושרים יותר ויותר. כי הוא/היא יודעים מה מתבקש מהם. מכאן תביני שזה כל כך חשוב שאין זה משנה שאינך בת 30 עדיין, או לא נשואה עדיין.

זה מתקשר למשפט שכתבת: "נכון שקשרים זה לא קל, וצריך לעבוד עליהם ואם זה חשוב אז בכלל צריך..." - האם אנחנו יודעים לעבוד עליהם? מה. ככה סתם מהראש נעבוד עליהם? מזכיר לי את האנשים האלה שקונים פריט להרכבה מ IKEA, מרכיבים לבד, כי הם יודעים (חושבים ש...) להרכיב, ומתפלאים מדוע יצא עקום, בשעה שהמדריך מונח לפניהם


מצד שני,
אני חושב שאת צודקת בנוגע להליכה לחופה. הרי, כמה זמן עוד תחכי לאהוב שלך שיעשה את הצעד המתבקש ממנו?

******
מאחל לכם, שסוף טוב הכל טוב, והוא ישוב ותתחתנו והכל יבוא על מקומו בשלום.

לעזרה, ייעוץ, הכוונה - אני זמין גם ב -
 
זוגיות זה אף פעם לא קל

אולי רק בסרטים של הוליווד..
בני זוג משקפים לנו צדדים שלא בא לנו לראות בעצמינו, הם לא מתנהגים כמו בפנטזיות שלנו ומעצבנים אותנו, ובכלל, הם לא מושלמים וגורמים לנו להבין שגם אנחנו לא.
&nbsp
ובנימה אישית יותר-
אני במערכת יחסים "פרק ב" עם בחור שצעיר ממני ורווק. לי יש שני ילדים. קצת כמו בן זוגך, אני כבר לא תמימה. ראיתי איך נראים הקשיים מעבר לפנטזיית ה"מצאתי את תאום הנפש שלי ואני רוצה לחיות איתו לעד".
הרבה פעמים בשיחות עם בן זוגי הוא טוען שאני קצת מבאסת אותו. שקשה לשמוע אותי מדברת על הריבים והקשיים שיש עם ילדים. שהוא היה רוצה מישהי תמימה וצעירה שאפשר לפנטז איתה יחד על ילד בלי סיוטים כמו שיש לי..
אבל- הוא גם טוען שיש פלוס גדול ביכולת שלי לדעת איפה הקשיים ואולי לדבר עליהם מראש ולנסות לחשוב איך להתמודד איתם ברגע האמת. הוא אוהב את הגישה המציאותית-ארצית שלי שהיא מאוד לא רומנטית.
הוא מעדיף מציאות על פני פנטזיה.
&nbsp
אז תכלס השאלה שלי אליך היא כזו-
האם את מוכנה לראות את הקושי של בן זוגך וללכת לקראתו גם במחיר אובדן הפנטזיה הרומנטית שלך?
מה כל כך נורא בחשבונות נפרדים וגם חשבון משותף?
מה כל כך נורא בהסכם ממון שישמור עליכם מויכוחים מיותרים?
האם כל זה שווה את אובדן מערכת היחסים הזו? האם בגלל החתונה את מוכנה לפרק הכל ולחפש בן זוג חדש?
ומה קשור הגיל ללקיחת עזרה חיצונית? זה רק בשביל לעזור לכם לראות מעבר לקושי הרגשי.
&nbsp
 

elena20

New member
כפי שכתבתי לך עוד בשרשור הקודם ורק שיערתי

שמדובר בגבר עם כל מיני תפיסות ואמירות שוביניסטיות של "נשים עם מסוכן שרוצה לקחת ממך את כל הכסף"
&nbsp
על מה גם הוא כל כך שומר, יש לו מיליונים שגרשותו לקחה ממנו?
הוא נשמע לי קודם כל ממש בכיין ואחד שמשליך ממערכת יחסים אחת על כל הנשים
ובכנות, הוא נשמע בן זוג לא משהו, לאור כל מה שסיפרת כמו שתהיי אימא עצלנית (שוב, איזו אמירה שובינסטית)
&nbsp
אני חושבת שכל מיני התנהגויות שלו בהחלט מעידים על איך הוא יתנהל בעתיד,
ואני באמת חושבת שעדיף לך לעזוב.
 

דמבו1808

New member
לגמרי אין לו מיליונים

הוא פשוט רכושני לכסף שלו..עבד קשה בחייו. וחלק ממה שעשה הלך לגרושתו
הוא טוען שהיה תמים אז בגישה שלו לכסף, ועכשיו כבר לא
הוא בן זוג טוב מאוד, אבל יש לו חסרונות שאותם ציינתי בהודעה הארוכה, וגם בשרשור הקודם.
אני רואה את החיים באופן די תמים, עוד לא הייתי צריכה להתעסק בכלל במחשבות של הסכמי ממון וכו', אני בגישה התמימה שכשמתחתנים אז מתחילים איזה משהו חדש. אף פעם לא ביררתי עם ההורים שלי האם החשבון שלהם הוא אחד, אבל ידעתי שזה לא היא בנפרד והוא בנפרד אז שיערתי שכן. לכל החברים שלי שמתחתנים כתבתי צ'ק על שם שניהם= כלומר חשבון משותף. כאילו אף פעם לא יצא לי לחשוב על משהו אחר בכלל בתחום הזה.
ובטח שלא חשבתי על מה קורה כשמתגרשים. הנחתי שזה מתחלק פחות או יותר חצי חצי? לא שמישהו שהביא פחות כסף הביתה יצטרך בגיל 40 עם ילדים גם לחפש דירה דרך הפייסבוק...יש שותפות. יש אחד שעובד יותר קשה, יש אחד שעובד פחות קשה אבל מגדל ילדים. לא יודעת זו גישה שלי, וזו לא הגישה שלו.
 
לי זה משמע שאת מתלבטת בין

לחפש קשר אחר, שיהיה (אולי) יותר "קל", לבין להשאר עם הבנזוג, אבל רק בתנאי שתלכי עם ותרגישי בלי. כלומר, האופציה הזו היא לחיות עם משהו שעבר גירושין, וזה משאיר מטען כזה או אחר, גם אחרי שעובר זמן וגם אחרי שמטפלים ומשתנים ומתבגרים כבני אדם ובתוך קשר חדש שהוא אחר. המטען תמיד יהיה שם, אצלו, והחיים לצידו יגבו איזשהו סוג של מחיר על הרקע הזה. נשמע שאת מאד מאד מתבאסת מזה. אם את לא יכולה לקבל ולהשלים את זה ... מה שאת אמורה לעשות נהיה די ברור.

ו - הוא יכול להשתנות, אבל את לא יכולה לדעת בוודאות שאכן ישתנה, ובטח לא שיהפוך בדיוק לאיך שאת חולמת שיהיה, כי *זה* לא יקרה. את צריכה, לדעתי, לקבל החלטה על סמך הנתונים הקיימים היום, או להניח להחלטה ולהמשיך לחיות עם מי שכיף לך איתו היום אבל לא בטוח שתמשיכי איתו עד הסוף. מצד אחד את עוד צעירה ויש לך זמן, אבל מצד שני את מרגישה דחיפות לדעת איפה את עומדת ....
 

elena20

New member
התנהלות כספית בקשר זה מאוד מהותי

ולדעתי זה בטח אחת הסיבות הנפוצות לבעיות בזוגיות/גירושין.
אתם מגיעים מגישות שונות לחלוטין, אני חושבת שזה הזמן לדבר על זה
לפני שאתם חוזרים להיות ביחד.
נניח התפשרת והחלטתם על חשבונות נפרדים, מה עושים כשמגיעים ילדים?
איך הכול מתחלק? מי משלם על הגן ועל האוכל בבית?
מי משלם את המשכנתא? ומה עושים אם האוכל למשל עלה בחודש אחד משמעותית יותר מהחודשים הקודמים
ודווקא מי שמשלם חשבון חשמל שילם מעט? איך מתקזזים?
על כל השאלות האלו כדאי לענות עכשיו, אם תצליחו להגיע להסכמה
אז אפשר לחשוב על חזרה לזוגיות.
 

dana3334

New member
מסכימה איתך. ולדעתי זה רק יהיה יותר גרוע.

עכשיו הוא מאוהב ואין ממש קשיים. כשיהיו ילדים יהיו קשיים הרבה יותר גדולים, ואז יצא ממנו גועל עוד יותר גדול.
ולשואלת: את מקבלת רק טעימה התחלתית ממה שהוא יעביר אותך בהמשך.
דוקא בגלל שחיים משותפים הם כל כך קשים מטיבעם, גם עם האדם הכי נוח ונעים בעולם, אז אם בוחרים באדם כזה - הסיכוי להצלחה הופך לאפסי. וגם אם איכשהו נשארים ביחד, המחיר של חיים משותפים איתו הוא כל כך כבד, שכבר היה עדיף להתגרש.
מצטערת שאני בוטה אבל הוא נשמע לי אדם קיצוני, נוקשה, מתוסבך ואכול כעס וטינה. ממש כך.
לדעתי אח שלך צודק. זה נשמע כמו אדם שקשה עד בלתי אפשרי לחיות איתו חיי נישואים טובים.
 

Chikkko

New member
יתכן שאתם לא מתאימים

לא מחפש לפגוע בך, אבל אני מזדהה עם החבר שלך ב 100 אחוז, ואולי אף יותר מכך.
נישואין זה מהות. הם נסבים על מהות ועל התחייבויות עד גמר החיים.
הבחור כבר למד כמה דברים על נשים, והוא לא יכול שלא לדעת את מה שכבר למד.
ניסיון זה דבר מאוד חשוב, וכמו שציינת בעצמך- הוא בעל ניסיון. ואת לא.
פערים בניסיון, הם פערים מהותיים...
החבר שלך חייב לשמור על עצמו ולהגן על עצמו מפני נשים, וגם מפנייך ומפני המשפחה שלך.
אם את לא יכולה לקבל את זה, זה מעיד על הבוסר שלך וגם על אי ההתאמה שלכם.
 
בינגו


מילת המפתח פה היא - התחייבות.
&nbsp
האקט הסמלי הזה ממנו אמור להביע: "כן, אני מתחייב לך ורק לך עד סוף החיים".
 

דמבו1808

New member
תודה לכולכם על ההתייחסות והתגובות. נפרדנו אתמול סופית...

לא רק בגלל שהוא לא רוצה לערוך אירוע חתונה
זה גם הסירוב העיקש הזה וחוסר היכולת להתאמץ עבורי
וגם הרבה דברים אחרים שכללו דיבור לא יפה, תלונות וים ביקורת שכבר הייתה לא לגיטימית עליי ועל המשפחה שלי
הוא הודה שהוא היה שולף בכל ריב את קלף ה"בחיים לא מתחתן תשכח מזה" כי ידע שזה יפחיד וישתק אותי
איפשהו שם...אם הייתה איזשהי תקווה לחזור...היא נמוגה
חשבתי שבגלל שעזבתי הוא יחווה איזשהי טלטלה ולפחות יתנצל עמוקות על איך שדיבר אלי, שיבטיח להשתנות, שיעבוד על עצמו כ"כ קשה...ושיפסיק לשגע אותי בעניין החתונה. למה צריך להעביר אותי כל כך הרבה סבל אם "בסוף ייתן לי מה שאני רוצה". הוא לא אמור לתת לי, זה צריך להיות משותף.
בקיצור
עצוב...מבאס...קשה...אבל התחושה מבחינתי שהדבר הנכון נעשה.
מקווה למצוא מישהו שאני אהיה בשבילו הכי בעולם....
 

elena20

New member
בהצלחה! ושהוא ימצא לעצמו איזו גרושה ממורמרת כמוהו

 

דמבו1808

New member
מתי יגיע היום הזה? בינתיים אני פשוט עצובה


אני שלמה עם ההחלטה
אבל פתאום קולטת שעברתי לגור בדירה לבד...
שנה וחצי היו איתו וזה נראה כמו חמש דקות
והכל קרה די מהר, סה"כ שבועיים של מחשבות>משבר>פרידה
והדירה שמצאתי היא גם קרובה אליו...ככה יצא וגם אני אוהבת את האזור ולא רציתי להתרחק
ויש לי עוד דברים לקחת ממנו ולראות אותו
והוא עצוב ואומר כל הזמן שהוא לא רצה להיפרד
ואני בכלל לא מוכנה לשמוע על בחורים אחרים, יש לי סלידה ממש
בקיצור...כרגע מרגישה בדידות
 
סה"כ שבועיים?

רק שבועיים של ספקות על רקע מסיבת החתונה, הסכם ממון ודברים שאמר לך תוך כדי מריבות או שזה היה גם קודם?

קשה ובודד להפרד. נשמע שבאמת אהבת אותו והוא אותך.
אבל אהבה זה לא מספיק.
אם זה לא מסתדר ולא מתאים - חייבים להיות חזקים ולהתגבר.
חשוב גם להפנים מה לא עבד, אם ואיך יכולת לצפות זאת מראש וליישם להבא ...
 

Chikkko

New member
את עובדת ?

את בכלל מקבלת משכורת שאפשר לחיות ממנה?
למה בגיל 28 , את עדיין גרה אצל הורייך ?
 
למעלה