החבר של אמא שלה

[DIDI178]

החבר של אמא שלה

לפתיחה..אני לא יודע אצל מי הבעיה,אצלי או אצלו.
אני נשוי 4 חודשים כמעט ומכיר את אשתי 3 שנים .אמא של אשתי היא גרושה ויש לה בן זוג כבר בערך 8 שנים.אשתי והוא אף פעם לא היו בקשר ממש טוב,להבנתי היא סבבה איתו בגלל שיהיה לאמא שלה בסדר ולא יהיו מריבות מיותרות. כשאני הכרתי אותו שהתחלתי לצאת עם אשתי,כבר בהתחלה הוא לא חיבב אותי.הבעיה שהוא עם אופי שתלטן כזה והוא רוצה להרגיש "הגבר" תמיד ולהוריד את הבנאדם שעומד מולו לקרקעית.
בעיקרון אני רואה אותו רק פעם בשבועים-שלוש וכול פעם שפוגש אותו,אז זה עושה לי לא טוב פשוט לא אוהב להיות בחברתו הוא בנאדם שעושה לי רע בנפש. לאחרונה היה ריב אצלהם בבית יחד עם אשתי והוא צעק עלייה ממש.יום אחרי זה התקשרתי אליו ואמרתי לו שלא ידבר יותר ככה אלייה ויכבד אותה. הוא נעלב ממני והחליט לא לדבר איתי והאמת שגם אני לא מעוניין לדבר איתו. אמא של אשתי גם אמרה לאשתי שזה לא בסדר שהעזתי בכלל להביע את דעתי בעניין וזה לא עניין שלי,בקיצור היא טוענת שאני אשם בכול הסיפור. אני מוטרד מכול היחס הזה שלו כלפי ובכלל הדמות שלו שם עושה לי רע. איך עליי להתנהג?..איפה אני לא בסדר?..מה לעשת???

 

[כוכבית101]

נראה שהוא עשה את העבודה עבורך

פשוט לא לדבר איתו יותר.
לעצם הענין, אם מישהו היה צועק עלי הייתי מצפה מבעלי להגיב במקום ולא לטלפן יום אחרי.
כל החיים אנחנו נתקלים באנשים שלא לרוחנו, אני במקרה כזה משתדלת להוריד פרופיל ולא להתיחס.

 

[מנסה ומתנסה]

אם מישהו היה צועק עלייך...

היית מצפה מבעלך להגיב ? ?

 

[זהב טה ו ר]

זהו... גם לי זה היה קצת מוזר

לו הבנזוג של האמא היה צועק על הכותב, דוקא הייתי מצפה מאשתו להגיב, כי זה קודם כל ענין משפחתי, ועדיף לסגור את זה בין בני המשפחה.
במקרה הנדון ההתערבות של הבעל, ואפילו לא בזמן אמת, קצת זרה לי.

 

[כוכבית101]

המשפט המדוייק היה

אם מישהו צועק עלי הייתי מצפה שיגיב במקום ולא יטלפן יום אחרי.
לאמור אם המקרה היה כל כך קיצוני שהוא הרגיש צורך לטלפן יום אחרי , עדיף שיגיב במקום מיידית.
וכן הייתי מצפה שיגיב, כמובן שמדובר במינון, אם מישהו צועק עלי בטרוף ( מה שגרם לשיחת טלפון) בהחלט הייתי מצפה שיגיב.
זה לא סותר את העובדה שאני יודעת להתמודד היטב עם צעקנים , ואחרים...........

 

[DIDI178]

אז מה

אז מה את מציעה לעשות? לא לדבר איתו יותר כול החיים? במקום לפתור איכשהו את הבעיה? הוא חבר של אמא שלה והוא בתוך המשפחה שלנו עדיין. מצד שני את כותבת להוריד פרופיל ולא להתייחס אז למה את מתכוונת?

 

[זהב טה ו ר]

לא סיפרת מה אישתך אומרת על הסיפור...

 

[מנסה ומתנסה]

איפה אשתך בסיפור ?

אתה מספר מה אמר אביה החורג, מה אמרה אמה,
אבל איפה היא בתמונה ?
כעקרון הריב היה בינה לבין אביה החורג, כך שבאמת אין
ממש מקום להתערבותך... האם גם אשתך מרגישה ככה?
או שאולי היא ביקשה ממך להתערב ?

בכל מקרה הייתי מנסה לא להיפגש עם אדם כמו שאתה מתאר.

 

[DIDI178]

המשך..

אישתי איכשהו עומדת באמצע בין שנינו. מצד אחד לא נעים לה שקורה המקרה הזה שיש ריבים.היא מנסה להדחיק את זה ולהתעסק בעיקר ולא בטפל לטענתה. בעיקרון היא טוענת שזה חבר של אמא שלה ועליי לדעת להתמודד איתו איך שהוא. אמרתי לה שזה לא מקובל עליי ההתנהגות שלו. היא טוענת שאני צריך לדעת להיות סלחן ולשתוק במצבים שהוא מתחיל לעצבן.אמרתי לה לפני שהתחתנו עוד שתקתי אבל עכשיו שאנחנו כבר נשואים אז המצב שונה. אני חושב אולי הדמות שלי כתור גבר במעגל המשפחה הקטן שלהם,היא מאיימת עליו ועל הגבריות שלו,אז הוא מתנהג ככה. אני כבר לא יודע מה לחשוב. חשוב לציין שאשתי היא בת יחידה.

 

[ornme]

נראה לי שלהבא עדיף שלא תתערב.

במקרים כגון זה שתיארת, אפשר להבין תגובה מיידית (כתגובה אינטואיטיבית), ההשהיה הופכת את ההתקשרות שלך אליו למיותרת ועלולה ליצור רושם של מעין התגרות באיש הזה.
אבל עשית וזהו.
המערכת שתיארת מורכבת:
ליחסים של אשתך עם "האב החורג" יש וותק. זו מערכת יחסים שאינה עומדת בזכות עצמה, היא קיימת רק בכדי לשמר קשר טוב של שני הצדדים, אשתך ו"האב החורג", עם האימא של אשתך.
לטוב ולרע, יש להם את ההתנהלות שלהם. צועקים, מבקרים, רבים, אבל בכל מקרה הם יודעים בינם לבין עצמם שלא לעבור גבולות מסוימים.
ככל שמבחוץ זה נראה קשה, יחסיה של אשתך עם "האב החורג" נמצאים בסוג של שיווי משקל בדרכם העקומה, ומהווים חלק בלתי נפרד מיחסיה של אשתך עם אימא שלה.
וכפי שאתה לא מתערב במערכת היחסים שלה עם האימא שלה, כך גם כאן, אין לך מה לחפש שם... כלומר, אימא של אשתך צודקת, ואשתך גם היא צודקת.
במקומך הייתי מנסה לישר את ההדורים ככל האפשר, אפילו מתנצלת, ולו רק בכדי שאשתך תהיה כמה שפחות פגועה מכל העניין הזה.

להבא:
לא צריך לעניין אותך אם האיש הזה מחבב אותך או לא. נראה לי שבכל המורכבות הזו הדבר היחיד שצריך לעניין אותך זה לא לפגוע באשתך וביחסים שלה עם אימא שלה. מעבר לכך – תתעלם. האיש הזה הוא חלק מהחבילה של האימא שלה ולא כדאי כאן לפתוח חזית שתפגע במערכת שלך עם אשתך.

כדאי שתהיה נוכח באירועים משפחתיים עם אימא שלה והאיש הזה על פי בקשות אשתך, ואז פשוט תתייחס אליו בנימוס מסתייג. אם תוכל להימנע מפגישות איתו – תימנע, רק בלי לפגוע באשתך ובאימא שלה.

 

[DIDI178]

אז לקבל ככה

ההשהיה של התגובה שלי הייתה בגלל שבאותה שנייה באמת לא ידעתי איך להגיב ומה לומר לו. לקח לי יום אחד לעקל את זה בעצמי,וזאת הייתה יוזמה שלי להתקשר אליו,אישתי בכלל לא אמרה לי לעשות את זה. אז בעיקרון את טוענת לקבל את החבילה כמו שהיא ולשמור מרחק ממנו. זה דבר שאני עושה כול הקשר שלי עם אישתי. באמת אני פוגש אותו רק פעם בשבועיים-שלוש ולפעמים אפילו יותר. אז אני צריך לרכך את עצמי ולשחק אותה בצביעות מולו העיקר שיעבור בשלום המפגש איתו?

 

[ornme]

ברור לחלוטין שהתגובה שלך כולה ממך.

לא נראה לי שאשתך הייתה מבקשת ממך להתערב בכך. נראה לי שאילו הייתי במקומה הייתי מעדיפה שלא תגיב כלל.
אילו היית נותן לדברים להתעכל עד תום, אני חושבת שגם אתה היית מגיע למסקנה שעדיף לא להגיב במקרה כזה. הקטע הוא שחשבת, כחתן צעיר ואוהב, שמתפקידך להגן על אשתך, ולא ממש ניתחת את המצב הזה, בו היא מוכנה לספוג על מנת לא לפגוע במערכת היחסים שלה עם אימא שלה.
והתשובה היא : כן. תספור עד עשר, תעשה נשימות כל פעם שהוא אומר משהו טיפשי או פוגעני, תמנע מלהיכנס איתו לשיחה יותר ארוכה מ"מה נשמע" ו"הכל בסדר".
תזכור שהוא לא דמות מרכזית בחייך, אבל הוא יכול בהחלט ליצור קונפליקטים בינך לבין אשתך דרך האימא שלה, ושם אתה צריך לעמוד על המשמר.
לא יודעת אם צביעות זו המילה המתאימה. לדעתי יותר מתאימה ההגדרה "התנהלות נכונה".

 

[זהב טה ו ר]

ומה המקום שלך בקרב התרנגולים הזה?

האם יתכן שגם אתה קצת במשחק של התרנגול הצעיר שיוצא ללמד את התרנגול הזקן שיעור או 2?
הרי התערבת למרות שלא ביקשו ממך, ויצאת להגן על אהובתך מפני עוולות שנמשכות שנים.
זה לא קצת "אני התרנגול החדש ואני קובע סדר התנהלות אחר ממה שהיה עד כה?"
&nbsp
סליחה שאני בוטה, אבל היה לי לול מאחורי הבית כמה שנים...

 

[מנסה ומתנסה]

נשמע תאור די מדוייק של המצב

 

[זהב טה ו ר]

לא התכוונתי ברע

אבל באנגלית אומרים if it ain't broke don't fix it
וכאן נראה לי שהבעל ברוב התלהבותו ניסה לתקן משהו שככל הנראה לא היה שבור, גם אם היה נדמה לו שכן.

 

[מנסה ומתנסה]

יכול להיות שהיה שבור..

ועם השנים למדו לחיות עם השברים...
אכן, התערבות של מישהו מבחוץ במטרה לשנות סדרי עולם,
יכולה להזיק יותר מלהועיל.

 

[DIDI178]

הריב שהיה....

אז ככה..
אני ואשתי גרים במרכז וחוזרים פעם בשבועיים-שלוש לצפון לבית של אמא שלה בסופ"ש.חבר של אמא שלה עובד גם הוא במרכז וחוזר אחת לשבוע להיות עם אמא שלה.לפני כחודש החליט לצמצם הוצאות בעבודה שלו ולסגור את המשרד שממנו היה עובד. עכשיו כאן מתחיל הסיפור...
הוא מחליט בלי לשאול אף אחד (אמא שלה או את אשתי) שהמשרד שלו עובר לחדר של אשתי בבית אמא שלה. חדר פרטי שלה שאליו אנחנו מגיעים שמבקרים שם.בהתחלה לא היה שום בעיה..הוא עבד שם במשך הזמן שאנחנו לא שם ושאנחנו מגיעיים לצפון אז הוא לא שם והכול סבבה.
יום אחד הוא מחליט שהיא צריכה לפנות את כול החדר והוא פותח שם ממש משרד משלו..ומצדו שאנחנו נישן במחסן של הבית."תפני את הדברים שלך מהחדר אני מעביר את כול הציוד שלי לחדר שלך". זאת הייתה יריעת הפתיחה,אשתי כמובן סירבה בתוקף והתחילו צעקות ככה כול השבת.אני לא מגיב,אני בשוק.
אמא של אשתי לא מתערבת כלל. היא באמצע.
חוזרים הבייתה מהשבת הצרחנית הזאת,אשתי ממש שבורה מהמקרה. אני אוכל את עצמי שלא ידעתי איך להגן עלייה ולעזור באותו רגע.
אמרתי אני אתקשר אליו למחרת ואבהיר לו שהוא לא צודק!! ודבר כזה שהוא מתכנן לעשות הוא פסול ולא יתכן.

אחרי שיחה מתוחה ביננו,שהוא לא הוציא מילה ורק הקשיב לי ואני מנתק לו בפרצוף. הוא מדווח על כך לאמא של אשתי..והיא לצידו.
טוענת שלא הייתי צריך להתערב!
אז מי יתערב אני שואל??היא גם לא התערבה והביאה להם לריב.

3 שנים אני מכיר את הבנאדם הזה ויש שם ויכוחים בלי סוף...אף פעם לא הכנסתי את האף שלי.
כן מאז שהתחתנו אני מרגיש יותר מחוייב לה ומגן שלה מפניו.
אז עכשיו אחרי שסיפרתי מה שהיה ...(זה כמובן הצד שלי)
מה דעתכם?.........

 

[ornme]

הבית הוא של האם. אתם באים לבקר כל 2 - 3 שבועות,

לכן מאוד הגיוני שהאם קובעת לאיזה שימוש ליעד את החדרים בביתה, וחדר שהשימוש בו הוא פעם בתקופה, אפשר לשנות לו יעוד למשהו בשימוש יומיומי.
ואתם, פעם בשלושה שבועות תשתמשו בספה נפתחת או שלא תשארו ללון. (על כמה זמן נסיעה מדובר? שעה וחצי לכל כיוון? הארץ לא גדולה ואפשר לנסוע בערב הביתה)
החדר של אשתך כבר איננו החדר של אישתך. היא נשואה ויש לה בית במקום אחר. לא חושבת שיש לה זכות כלשהי על חלל כלשהו בבית של אמא שלה.

ייתכן שמאוד נוח לאם שהאיש שלה מדבר ולא היא. היא לא מעוניינת לנהל ויכוחים עם הבת וחושבת שהוא עושה את זה יותר טוב. עדיין, האם היא זו שקובעת את ייעוד החדרים, והאיש עשה זאת באישורה - עובדה שלא התנגדה.
ואתה ממש ממש לא צריך להתערב. שוב, האמא של אשתך צודקת וזה לא עניינך.

 

[mother cat]

להיות כנה? אני לא חושבת שיש כאן שחור ולבן

אישית בעיני ברגע שאני עוזבת את הבית, מתחתנת ומתחילה חיים משלי, ה"חדר שלי" בבית הורי הוא כבר לא שלי. הוא של הורי. אבל אני מבינה שבמשפחות כאלה זה לא ככה.
יש מקום אחר בבית האמא שאתם יכולים להתארח שם? מה האמא חושבת שהפתרון הנכון כדי לארח אתכם?
&nbsp
ובכל מקרה אני אישית לא חושבת שהיית צריך להתערב. יש דרכים אחרות להגן ולתמוך באשתך. מה גם שהתאור שלך של השיחה לא נשמע כמו נסיון לפשר, להגיע לפתרון, לגשר. אתה דברת, הוא הקשיב, ואז ניתקת לו בפרצוף. מה חשבת שתשיג בזה?

 

[כוכבית101]

שבאמת לא היית צריך להתערב

זה בין אשתך אמא שלה ובן זוגה.
גם בעקרון אם כבר התערבת ודיברת אז ניתוק טלפון בטח לא מוסיף לשכנוע אנשים.נראה שיותר חיממת והזקת.
אני במקומך הייתי קודם מדברת עם אישתך ושואלת אם היא בכלל מעונינת בעזרתך ומיידעת אותה שאתה לרשותה מתי שתזדקק לך.
בטח לא הייתי פונה לבן זוגה של חמתך, אלא קודם לחמתך .
משהו בסגנון שלך מצלצל לי מוכר........