החוליה החלשה, פיזיקאל גראפיטי, סיבוב ראשון

[AeroTom]

הם עולים שם 60 ש"ח כזכור לי

שזה מחיר סביר. המחרי באמזון שלהם לא ממש יותר יקר. הם נעים בין 12 ל-14 דולר ככה. שזה בערך אותו המחיר. 60 ש"ח לדעתי לאלבומים האלה זה ממש סביר ומחיר נורמלי לחלוטין.

 

[IronBlood]

במקרה שלי

ההתחברות לפיזיקל הייתה ממש לא פשוטה, בעיקר בגלל החלק השני של האלבום שדי ייגע אותי בהתחלה, עם אין דה לייט בפתח, כנראה שהתעייפתי לקראת שאר השירים ובהתחלה כל החלק השני נראה לי מעורבב ומוזר מאוד, במיוחד בוגי, דאון ביי דה סי סייד, נייט פלייט,ובלאק קאנטרי וומן (מצטער על התעתיק העלוב...) שהצטיירו לי בהתחלה כשירים מוזרים מאוד, לא הזפלין שהכרתי. בין כל העירבוביאדה שהלכה שם, לא שמתי לב לטן יירס, וונטון, סיק אגן וBron-Yr-Aur, שהיום הם בין השירים האהובים עלי של זפלין. החלק הראשון הוא סיפור אחר לגמרי, התחברתי אליו ממש מהר, כל השירים (מלבד קאשמיר, שהיה קצת קשה לעיקול בהתחלה ואין מיי טיים אוף דיינג שגם היה מין שיר די מייגע שכזה) "קליטים" ו...פשוט מעולים. אני מסכים איתך לחלוטין שיש אנשים שהיו מעדיפים לשמוע ת'חלק השני ולהגיד "היי... זה לא מה שאני רוצה.." ולא לתת לו הזדמנות שנייה, אני מכיר כאלו אנשים, והם חברים טובים שלי ששומעים מוזיקה מיינסטרימית (זפלין?.. לא תודה, זקנים מדי בשבילי..)- ציטוט אמיתי לגמרי, אני יודע, גם אותי זה קרע מצחוק.. בגלל זה כמעט כל שיר באלבום הרביעי (חוץ מ...u got it, סטרוואי ובלאק דוג) סובל ממקרה חמור של קיפוח, אחרי שאנשים שומעים את סטרוואי ושומעים את הקירוב הזה לגאונות (אין מה לעשות..... שיר ענק..), הם נאטמים לכל השאר ולא נותנים לשירים אחרים יותר מצ'אנס אחד, לצערי, בדיוק אותם שירים שמצריכים לדעתי יותר מפעם אחת שמיעה כדי להבין אותם ולהתחבר אליהם (באטל אוף אברמור, שיר שאוכל את סטרוואי והסולו שלו ומחרבן אותו לקערה[מצטער על התיאור הגרפי..], אבל מה?.. שמעתי אותו איזה שלוש פעמים לפני שהבנתי איזה שיר גאוני זה..) and there you have it... the story of my life מצטער על החפירה...

 

[AeroTom]

החלק השני של האלבום מדהים רצועה אחר רצועה

הוא נפתח קודם כל בצורה ממש מיוחדת עם כמעט 9 הדקות של In The Light. שיר שגם אני בשמיעה ראשונה לא ממש התחברתי אליו בגדול, אבל קצת זמן אחר כך פשוט גיליתי את הגדולה שבו וכיום אני מת על השיר הזה. הוא מעט אפל, שונה ומלא באווירה מיסטית\מעורפלת. הפתיחה הזאת של האפקטים של ג'ונסי על הקלידים...וברגע שזה מסתיים והתופים של בונהאם נכנסים והשיר מגיע לקצב היותר חזק שלו...רגע ענק. יש גם גרסת לייב אדירה שלו של ג'ימי וה-Black Crowes שזה שיר בונוס בגרסה היפנית של Live At The Greek (שבכלל, יש בו עוד 4 שירים מ-Graffiti שמבוצעים באופן ענק: Custard Pie Sick Again Ten Years Gone In My Tim of Dying). אחרי הסאגה הארוכה הגדולה של In The Light עוברים לאתנחתה אקוסטית קצרה ומקסימה של Bron-Yr-Aur. אחריו עוד רצועה שקטה של Down By The Seaside שאני ממש אוהב. עוד שיר שהוקלט ב-Bron-Y-Aur הקסום ב-1970 ולא נכנס לאלבום הרביעי. Ten Years Gone מגיע אחר כך, אחד השירים הכי אהובים עלי של זפלין כיום. שילוב של ליריקה מעולה יחד עם רגש ועוצמה של זפלין במיטבה. שיר שיש בו הכל. Night Flight הקצבי ממשיך אותו. עוד שיר טוב מההקלטות של האלבום הרביעי שמקבל פה במה הולמת. The Wanton Song ממשיך את הקצב המהיר בכמה מהלכים גבוהים יותר. אחד משירי הרוקנ'רול של זפלין מהיותר טובים שיש. פשוט שיר ענק עם אחת העבודות היותר טובות של ג'ימי לדעתי. גם אותו הוא ביצע בלייב עם ה-Crowes בשנת 2000. Boogie With Stu ו-Black Country Woman מחזירים אותנו לאווירה שקטה יותר ומעט יותר מיוחדת. "Stu", שהוא מין Jam של הלהקה בהקלטות לאלבום הרביעי שהפך לשיר ושוחרר באלבום עם Graffiti. ו-"Woman" עם ניחוח הבלוזיות שבו שמחזיר אותנו להשפעות על הלהקה. מיד אחריהם מגיעים לסיום של האלבום, ואיזה דרך לסיים אותו עם Sick Again. עוד שיר שממש מחובר אלי כיום שמסיים את האלבום ואת החלק השני של Graffiti בעוצמה ובגדולה של זפלין כפי שאנו מכירים אותה. רוברט כתב את המילים מהזכרונות והסיפורים שעברו על הלהקה בסיבוב ההופעות באמריקה של 73 והמעריצות שהקיפו אותם עם האווירה סביב הלהקה באותה תקופה מטורפת. סיום ענק לאלבום עם חוזק של זפלין ועוד דוגמה למה אנחנו כ"כ אוהבים אותם.

 

[AeroTom]

Kashmir

חסינות ל-In The Light

 

[IronBlood]

black country women

השיר הכי מוזר באלבום, למרות שהוא חמוד כזה.... הוא בכלל לא באותה ליגה עם השאר לדעתי חסינות: רובר.. יש לי תחושה שינסו להעיף אותו מהר מדי

 

[IronBlood]

woman** ../images/Emo122.gif

 

[FunkyMonk]

Black Country Woman

שיר בהחלט תלוש. בוגי עם סטו גם כן תלוש, אבל הוא לפחות מגיע ראשון.. אחרי התלישות של בוגי עם סטו, השיר הזה נשמע ממש ממש לא קשור. בכיף הייתי זורק אותו אחורה לאלבום השלישי. חסינות לחברי הטוב The Rover

 

[AeroTom]

האמת שהוא אכן שייך לקצת אחורה

אומנם לא עד האלבום השלישי, אבל הוא הוקלט ב-Sessions של Houses of the Holy ב-1972. שיר שאני אישית מאוד אוהב דווקא, יש בו הרבה בלוזיות, מפוחית (שאני מאוד אוהב אצל זפלין ובכלל, בכל רוקנ'רול כלשהוא) וקצב גרובי שכזה שאני מאוד אוהב.

 

[Shemesh161]

black country women

חסינות - in the light

 

[We Have Explosive]

Custard Pie

חסינות ל-In My Time Of Dying, שיר מדהים

 

[Aeroguy]

kashmir

10 years gone