החוק הביוגנטי

[pozetiv]

החוק הביוגנטי

עד לפני 60 שנה לא ידעו איך מתפתח תינוק בבטן של אימא שלו, היו כל מני תיאוריות, של היוונים, ואחר כך בימי הביניים של איבן סינא,באבולוציה מודרנית יש אונטוגנזיס ויש פילוגנזיס, ב-DNA יש גנים שמכילים את כל האינפורמציה ששייכת למין, ומאיך שמתפתח העובר בבטן של אימא שלו אפשר להשליך על כל ההתפתחות מאז התחלת המין .

היום, אחרי המצאת האולטרה סאונד לבדיקת הריון, כולם כבר יודעים שעובר בגיל שבעה שבועות, נראה כמו דג קטן באורך של עשרה ס"מ בערך. אחר כך, כמו איש עם ראש גדול וגוף קטן. ואחר כך מתחיל להיות דומה לאדם מקופל עם ראש בין הרגליים .

אין שום סיכוי שהמדען שפיתח את החוק הביוגנטי ראה איך מתפתח תינוק בבטן של אימא שלו כי הוא נפטר לפני שהמציאו את האולטרא סאונד .

אז בדיוק לפי אותו החוק הביוגנטי, האדם התפתח מדג..... רק רגע ,,, מדג ??? האב הקדמון של כל האנושות היה דג ?!!!

כנראה ,,,
בהעדר מקור מתועד אחר, בספר בראשית כתוב שאלוהים אמר בהתחלה "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו" ולא כתוב אחר כך מה הייתה התוצאה, ואחר כך הייתה גם איזושהי הסתבכות, שהאישה אמרה ",,,הנחש השיאני ואוכל " השיאני - מלשון נישואין, הנחש כאילו,,, התחתן איתי,,,נו ,אתם מבינים - הזדווג איתי ( אני מקווה שאין פה ילדים קטנים ).


נחש ? דג ? יש דמיון בין שני היצורים האלו .

מה אתם חושבים ?

 

[Immanuel Goldstein]

עניתי לך בפורום אתאיזם שאני חושב ש...

אתה לא יודע ש...
) עקרון הרקפיטולציה של הקל לא היה מקובל אף על בני דורו.
2) ניתן לראות עוברים שהופלו או עוברים של נשים מתות.
3) עובר בן 7 שבועות לא נראה כמו דג קטן.

 

[gadallmighty]

תשובה בשאלה:

כיצד ניתן לברר כיצד נראה עובר ללא שימוש באולטראסאונד ?

 

[Sophalin]

אני אמתייחס רק לתחום שלי

השיאני - לא מלשון נישואין. לעשות אטימולוגיה חובבנית כזו אופיינית בדכ לאנשים דתיים שלא מבינים דבר וחצי דבר בשפות (בלי כוונה לפגוע חלילה) ובהתפתחות השפה.
השיאני - הניע אותי.

 

[pozetiv]

אם המשמעות זהה, אני לא רואה בזה שום בעיה .

אגב אטימולוגיה, אם זה התחום שלך,,, אתה בטח יודע ששורשים של מילים חייבים להיגזר לפי משמעות מסוימת, ושורש אחד לא יכול לתת בשום אופן שתי מילים עם משמעות הפוכה . (או את בטח יודעת ).

 

[Sophalin]

מה זאת אומרת המשמעות זהה?

הביטוי "השיאני לעשות" אינו אומר שהוא התחתן איתי.

שורשים של מילים לא חייבים להגזר משום משמעות ושום בטיח. הקשר בין מילה למשמעות הוא שרירותי לחלוטין.

חוץ מזה בטח ששורש יכול ליצור שתי מילים עם משמעות הפוכה - אפילו יותר מזה, מילה אחת יכולה להיות בעלת שתי משמעויות הפוכות (למשל המילה 'כלום' פרושה גם 'דבר מה' וגם 'שום דבר').

 

[ranisharoni]

למשל למילה 'דקה' ו 'שניה' יש משמעות

"הקשר בין מילה למשמעות הוא שרירותי לחלוטין"
החלק הדק של המעלה והשניה לדקה (גם באנגלית זה second)
אולי במקור דק ושני זה שרירותי אבל לאחר מכן השימוש יוצר קשר בין המילה למשמעות...

 

[Sophalin]

לא נכון

כי גם להגיד ש"דקה" נגזר מ'דק' זה דבר שרירותי. כי בשפה אחרת זה יגזר ממשהו אחר.

הנה למשל המילה שניה בעברית ובאנגלית כנראה נגזרו זו מזו ובגלל זה הן משמשות הן לציון יחידת הזמן והן לציון מספר סידורי (ולמיטב ידיעתי זה ככה בשפות הרומאנס גם כן - שוב כנראה שמדובר בגזירה שאולה ולכן זה כך)

עדיין הקשר בין מילה למשמעות נשאר שרירותי.

 

[Klayhamn]

שאלה

תוכל לתת לי דוגמא לקשר לשוני (מסוג כלשהו) שאינו שרירותי?

 

[Sophalin]

השאלה לא ברורה לי

בייחוד לאור העובדה שאמרתי שכל קשר בין מילה למשמעות הוא שרירותי.

 

[Sophalin]

אבל אתה יכול להגיד

שתהליכים לשוניים מסויימים אינם שרירותיים (למשל שינויים בפונולוגיה של השפה או במבנה התחבירי שלה) אבל עדיין ה"החלטה" מה יש ומה אין בשפה היא גם שרירותית.
התהליך הפונולוגי שעבר עליהן הוא לא שרירותי אבל עדיין הקשר שבין "אפילו" למשמעות המילה הזו הוא שרירותי.

 

[Klayhamn]

שוב

נניח ואני רוצה לשנות את המילה "אפילו" כך שהקשר בינה ובין המשמעות שלה לא יהיה שרירותי.

תן לי דוגמא - כיצד ניתן לעשות זאת

(הערה: אם בלתי אפשרי שלמילה יהיה קשר לא-שרירותי בינה ובין המשמעות שלה, הרי שהסיווג של הקשר כ-"שרירותי" הוא חסר משמעות).

 

[Sophalin]

אתה יודע מה פירוש המילה שרירותי?

 

[Klayhamn]

כן

עכשיו תוכל בבקשה לתת לי דוגמא כיצד ניתן ליצור מילה שהקשר בינה ובין משמעותה אינו שרירותי - או - להודיע לי האם הדבר אינו אפשרי בראייתך?

תודה!

 

[Sophalin]

אני לא מבין מה קורה פה בדיוק

אם אמרתי שהקשר בין מילה למשמעות הוא תמיד שרירותי - איך אתה רוצה שאני אצור מילה שאין קשר בינה לבין משמעותה?

יודע מה? כשאני חושב על זה יש סוג אחד של מילים שהקשר בינן למשמעותן הוא קצת (אבל רק קצת) פחות שרירותי
אני כמובן מדבר על אונומטופאות.

מילים כמו זבוב, בקבוק וכדומה יש קצת קשר בין הפונמות למשמעות.

 

[ranisharoni]

שרירותי זה כמו הטלת מטבע

ואני הצבעתי על קשר סיבתי שזה גורר בהכרח לא שרירותי

 

[Sophalin]

שרירותי זה לא כמו הטלת מטבע

אקראי זה כמו הטלת מטבע.

לא אמרתי שהקשר בין מילה למשמעות הוא אקראי אלא שהוא שרירותי.
אם היה קשר בין מילה למשמעות אז כל המילים בכל השפות היו נשמעות אותו דבר.

כי מה הקשר בין הפונמות שיוצרות את המילה 'כלב' ל-

? שום דבר.

 

[ranisharoni]

קשה לי לראות איך משהו סיבתי הוא שרירותי

יש סיבה למילה 'שניה' (באה אחרי דקה) ולכן הבחירה לא שרירותית גם אם מניחים שמקור המילה 'שניה' הוא שרירותי כשלעצמו (כמו צליל אקראי שהוגה המילה ניתקל בו). הבחירה במילה 'שניה' היא תבונית ומושכלת.

 

[Sophalin]

תגובה

א. אתה לא יכול להגיד שהסיבה הזו היא לא שרירותית.

גם המילה דקה באה אחרי שעה - אז למה קוראים לה דקה? ולמה לשעה קוראים שעה?

בטח ובטח שהשניה היא לא יחידת הזמן השניה ולכן קוראים לה כך (ולא משנה מאיזה כיוון אתה מסתכל)

מעבל לזה גם אם תבחן תהליכים פונולוגיים אתה תראה שהבחירות הן שרירותיות (לא מודעות גם).

אני אתן לך דוגמא. בשפות רבות מתקשים להתמודד עם מה שנקרא קלאסטר - רצף של שני עיצורים בתחילת או בסוף הברה.
מה עושים עם זה? חלק מהשפות ישמיטו עיצור (אם ניקח את המילה בעברית בגדים - bgadim למשל - יש שפות שישמיטו את ה- g ויגידו - badim ויש כאלו שישמיטו את ה-b ויגידו gadim)
יש שפות שיוסיפו תנועה (למשל begadim)
יש שפות שפשוט יתעלמו מזה ויגידו את זה כמו שזה (למשל כמו בעברית)

איזו שיטה היא הכי טובה? נדמה לכם שהאחרונה אך לא - אין כאן שיטה טובה. גם בעברית קורים שינויים כאלה והשמטות כאלה.
רוצים דוגמא לשינוי שכזה בעברית? אוקיי בעברית הטבריאנית היה נהוג לשנות עיצורים פוצצים (p, b, k, g, d, t) לחוככים המקבילים להם - למה? כובע. זו תופעה שרירותית.


זה שאתה יוצר סיבות וירטואליות ואטימולוגיות משלך לא אומר שזה נכון. ואפילו אם כן - עדיין הקשר שבין אוסף הצלילים למשמעות נשאר שרירותי!

 

[ranisharoni]

גם 'דקה' זה לא שרירותי

דקה היא 60\1 של מעלה והשם ניבחר היות והפרוסה הנוצרת היא דקה בעוביה ביחס למעלה. השניה היא החלוקה 60\1 הבאה לאחר הדקה.

"הקשר בין מילה למשמעות הוא שרירותי לחלוטין"
לפיכך במקרה שכזה הבחירה של השמות (סינטקס) למשמעות (סמנטיקה) היא כלל לא שרירותית כי עם מושכלת.