שביט קנטור
New member
החזקת סמים וסחר בהם ע"י בני נוער
לפי הידיעות בהן אנו נתקלים חדשות לבקרים בעיתונות הפלילית, אין בכלל מכת יובש במדינה. רק לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, אך מסתבר שסמים קלים הם לא רק מנת חלקם של סלבריטאים, אלא גם של בני נוער רגילים. ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר. בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לעיתים פונים אלינו לקוחות מודאגים ואובדי העצות, שרוצים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל מהו סחר בסמים? סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה. הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה. האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ? כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר. חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית). זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים. משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים ושווי העסקה. מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים. מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות סחר בסמים בקרב בני נוער ? בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים – ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום. ביום 30.7.09 בוצע תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער. התיקון בחוק הנ"ל נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר. מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום. לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד. בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש). ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית? לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים. לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו . הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.
לפי הידיעות בהן אנו נתקלים חדשות לבקרים בעיתונות הפלילית, אין בכלל מכת יובש במדינה. רק לפני שבועיים התבשרנו על כך שהמשטרה מצאה חשיש בביתה של הבדרנית עדי אשכנזי, אך מסתבר שסמים קלים הם לא רק מנת חלקם של סלבריטאים, אלא גם של בני נוער רגילים. ידיעה שהתפרסמה אתמול ב- YNET מספרת על עשרות בני נוער מרמת-השרון שנחקרו לאחרונה בחשד לשימוש וסחר בסמים. לפי החשד, חלקם עישנו וסחרו בסמים בתוך וילה באחת השכונות היוקרתיות בעיר. הפרשה נחשפה לאחר שנערה בת 16, שנעצרה לפני כחודשיים בחשד לשימוש בסמים, הודתה בחקירתה והצביעה על תלמיד בבית הספר כמי שסיפק לה את הסם. הנער נשבר בחקירתו וסיפר לחוקרים על תופעה נרחבת של שימוש בחשיש וגראס בקרב בני הנוער הלומדים בתיכונים בעיר. בין התיקים שמטפל משרדינו, נמצאים גם לא מעט כאלה של עבריינות נוער הקשורה לסחר בסמים, שימוש בסמים ואחזקת סמים. לעיתים פונים אלינו לקוחות מודאגים ואובדי העצות, שרוצים לדעת מה בדיוק המשמעות המשפטית לכך שהילד שלהם הסתבך. לפניכם מספר שאלות העולות מהאירוע מהידיעה הנ"ל מהו סחר בסמים? סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים עוסק, בין היתר, בעבירת סחר בסמים וקובע כי לא יסחר אדם בסם אלא ברישיון מאת המנהל. מעבר לכך, אין התייחסות בחוק לעבירת הסחר והגדרת המונח סחר בסמים הינה יציר הפסיקה. הדעה הרווחת בפסיקה כי סחר בסמים מחייב ביצוע של עסקת מכירה וקנייה של סמים. שימו לב כי הסכמה בין שני אנשים לקנייה ומכירה של סם אינה מהווה פעולה של סחר בסמים. יחד עם זאת, אין משמעות הדבר כי לא ניתן יהיה להעמיד לדין בגין הסכם זה, שכן בנסיבות מסוימות ניתן להעמיד לדין בגין ניסיון לסחר בסמים, או בעבירה אחרת שנקראת עסקה אחרת בסם, מדובר בעבירת סל שמטרתה תפיסת עברייני סמים גם אם פעולת הסחר לא בוצעה במלואה. האם יש משמעות לכמות הסמים ומחירם ? כדי שניתן יהיה להעמיד אדם לדין בגין עבירת סחר בסמים די בכך כי בוצעה מכירה וקנייה של סם כאמור לעיל. אין משמעות לכמות הסם מבחינת יסודות העבירה. ניתן לבצע עבירת סחר בסמים בין אם מדובר בכמות קטנה של סם מסוכן ובין אם מדובר בכמות משמעותית יותר. חשיבות משקל הסם (כמות הסם) וטיבו באה לידי ביטוי בעבירה של החזקת סמים, כלומר עבירת החזקת סמים לצריכה עצמית אל מול החזקה שלא לצריכה עצמית. לדוגמא: החזקת סמים מסוג חשיש בכמות שאינה חורגת מ-15 גרם תיחשב לצריכה עצמית, ומעבר לכך שלא לצריכה עצמית (כלומר למטרה מסחרית). זאת ועוד, אין חשיבות אף למחיר שנגבה עבור הסמים. מחיר הסמים אינו נמנה על יסודות העבירה בפקודת הסמים, לכן די בכך כי שולמה תמורה מסוימת עבור הסמים. משקל הסמים ומחירם יבואו לידי ביטוי בשלב מאוחר יותר של ההליך הפלילי, שלב הטיעונים לעונש. בשלב זה (אחרי שנקבע כי הנאשם ביצע את העבירה) התביעה תציג בפני בית המשפט את כלל הנסיבות הרלוונטיות מבחינתה להחמרה בעונש ובכלל זה את משקל הסמים ושווי העסקה. מן הצד השני, במידה וכמות הסם קטנה, יטען הסנגור כי אין להחמיר עם מרשו, הנאשם, שכן, בין היתר, מדובר בכמות קטנה של סמים. מהי התייחסות בתי המשפט לעבירות סחר בסמים בקרב בני נוער ? בתי המשפט בכללותם מתייחסים בחומרה רבה לכלל עבירות הסמים, הן בקרב בגירים והן בקרב קטינים – ובפרט כשמדובר בסחר בסמים. יחד עם זאת, יש להתייחס לכל מקרה לגופו ובפרט כשמדובר בקטין. השיקול המנחה בשפיטת קטינים הינו השיקום. ביום 30.7.09 בוצע תיקון לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). מדובר בשינוי חשוב ביותר ומהותי ביחס לגישה שהייתה נהוגה בטיפול ובהתייחסות לעבריינות נוער. התיקון בחוק הנ"ל נותן תוקף חוקי לגישה של שיקום הקטין וקובע עקרונות יסוד לטיפול בבני נוער הן במסגרת חקירה פלילית במשטרה הקודמת להגשת כתב האישום והן הטיפול בבית המשפט לנוער. לאור האמור לעיל, יש לבדוק תחילה את האופציה של שיקומו של הקטין ולמצותה עד תום במטרה להחזירו לדרך הישר. מהתיקון לחוק הנוער ומהפסיקה שבעקבותיו ניתן ללמוד כי דינו של קטין נאשם שונה מדינו של נאשם בגיר בבוא בית המשפט לגזור את הדין – קטינותו של נאשם אכן תהווה שיקול בעת גזירת העונש כשהמטרה הראשונית היא טיפול ושיקום. לכן, בבוא בית המשפט לגזור עונשם של הקטינים בפרשת הסחר בסמים ברמת השרון, יהא עליו לבדוק (בין היתר באמצעות שירות המבחן לנוער) את נסיבות ביצוע העבירה, נסיבותיו האישיות של כל קטין, היכן גדל, למד, המצב בבית, יחסיו עם הוריו, בריאות נפשית וגופנית, עברו הפלילי ועוד. בהנחה כי מדובר בקטינים שמעדו לראשונה וכי ניתן לשקמם, הרי שבית המשפט ייטה להימנע מהרשעתם במטרה למנוע פגיעה בעתידם, והעונש שיושת עליהם יהיה במובן החינוכי לרבות הליך טיפולי (במידה ויידרש). ומה עם ההורים ובית הספר? אין להם אחריות פלילית? לצערנו הרב, הרוב המכריע של ההורים אשר ילדיהם מצויים בתוך עולם הסמים אינו מודע לכך. חלקו אינו מודע לכך לחלוטין מכיוון שהקטינים מבצעים את הפעילות מחוץ לבית והרחק מעיני ההורים. בחלק האחר ישנם הורים אשר עוצמים את עיניהם ובוחרים להאמין כי הקטין אינו מבצע פעולה אסורה. ישנם אף כאלו הטוענים כי צריך להעמיד לדין את ההורים בחלק מן המקרים. לעניות דעתנו, העמדת ההורים לדין הינה צעד מרחיק לכת. כמובן שאם ההורים לקחו חלק בפעילות האסורה בכל דרך שהיא או שידעו בוודאות כי הקטין עוסק בסמים ובחרו שלא לטפל בבעיה, הרי שעליהם ליתן הדין על מעשיהם. אך הורים שלא היו מודעים לכך כי ילדיהם מטמאים ידם בסמים, אין להעמידם לדין ויש לרתום אותם להליך הטיפולי /שיקומי שילדיהם יעברו . הן ההורים והן בתי הספר צריכים להעמיק הפיקוח על פעילות הקטינים. יש להיות קשובים יותר לילדים ולהיות חלק מחייהם (בפרט כשהם מנסים להרחיקכם בטענות שווא). הן ההורים והן בתי הספר צריכים לפעול לגילוי פעילויות אסורות ע"י הקטינים ולפעול למיגורן.