החיים כתהליך לימוד - וה-1 בספטמבר

[פני בובה]

מסכימה גם

מערכתהחינוך בארץ קורסת, ונתנו דוגמה מצויינת לכך באיזו תוכנית אקטואליה כשראיינו בנות שלומדות בסמינר למורות ושאלו אותן שאלות בסיסיות בידיעת הארץ והן ענו תשובות מבישות (הידעתם? צפת היא עיר נמל! בהר הבית קבורה רחל המשוררת! ועוד כהנה וכהנה). אני למדתי בביה"ס שמה שחשוב זה שיהיה ממוצע הישגים גבוה, והדרך להגיע לכך היא לא בהכרח להשקיע ברמת ההוראה אלא לא לתת לתלמידים לקויי למידה להיבחן במבחנים ארציים (נשבעת לכם, בביה"ס שלי לקויי הלמידה והחלשים במיוחד קיבלו יום חופש כל פעם שהיה מבחן ארצי) ולנסות לשכנע הורים לתלמידים חלשים להעביר אותם לביה"ס אחר או למצוא להם עבודה. בחטיבת הביניים מצאתי את עצמי לא אחת מתקנת את המורה לביולוגיה, כשבדיעבד התברר שיש לה אמנם תואר בכימיה אבל 0 הכשרה ללמד ביולוגיה וככה זה גם נראה (ותיקנתי אותה בדברים די מהותיים - נראה לכם הגיוני שתלמידה בכיתה ח' צריכה להתווכח עם המורה, שטוענת שבלתי אפשרי מבחינה ביולוגית שתיוולד שלישיה זהה לבני אדם, בעוד התלמידה - אני- מכירה אישית שלישיה כזאת?) הייתה לי מורה אחרת שנהגה לקטול כל תלמיד שענה לא נכון על שאלה, ובמקום ליחס את זה לאי הבנה של השאלה היא יחסה את זה תמיד לעצלנות להשקיע בלימודים. גם כשכל הכיתה נכשלה בעבודה שהיא נתנה לנו, היא לא הבינה שהטעות אצלה אלא עמדה מול כולנו ואחד אחד ירדה עלינו ועל ה"עצלנו" שהובילה לעבודות הגרועות שלנו! אני אישית הגעתי למצב שהייתי חייבת לשפר מתמטיקה. בשכבה שלי בתיכון, מתוך 200 תלמידים היו 15 שעשו 5 יחידות (עם המון שיעורים פרטיים), 10 שעשו 4 יחידות וכל השאר 3 יחידות, שרובם הכמעט מוחלט היה מועד להיכשל אלמלא המנהל הכריז על כוננות חרום ואסף את המורים הטובים ביותר ללמד את אותם פוחזים מ-0 על מנת שיוציאו לפחות עובר. אני לא גרה בעיירת פיתוח ואפילו רחוק מזה, ואשמת מי אתם אומרים הייתה העובדה שהגענו למצב הזה - אשמתנו או אשמת ביה"ס? מההתחלה היו לנו מורים גרועים ולכולם נוצר פער שלא הצליחו להדביק אותו! אני, שבקושי גירדתי 70 ב-3 יחידות עשיתי 5 יחידות אקסטרני, למדתי 3 חודשים עם מורה מעולה והוצאתי 97. מה זה אומר? בקורס היו איתי 2 חבר'ה, ילדים בני 17, שעזבו את מערכת החינוך מרצון, שילמו לביה"ס האקסטרני כ-20,000 ש"ח ואת כל תעודת הבגרות שלהם הם עושים שם. יהיה להם ממוצע שהלוואי על כל אחד, את הבגרויות הם יעשו בשנתיים באופן הכי נוח, גם במועד חורף וגם בקיץ כשכל פעם מתמקדים בשני מקצועות ולא בכולם ביחד, וזה יעלה להם אולי קצת יותר ממה שהיו עולות 3 שנים בתיכון אבל בלי להביא בחשבון שיעורי עזר. לדעתי מערכת החינוך צריכה ללמוד המון מבתיה"ס האקסטרניים.

 

[shlomit03]

אני ממש מזדהה...

אני חושבת שכבר כתבו פה את הדברים העיקריים שעולים לי בראש למשמע המילה בי"ס. אבל הדבר שבאמת הרס לי את כל השהות שלי שם ויחד עם זה את כל הבטחון העצמי שלי הוא המורות. הם היו מסוגלות להשפיל אותי לפני כל הכיתה בצורה כזו שכעסתי על עצמי הרבה שנים שלא נלחמתי נגדן (אבל מה ילדה ביסודי יכולה לעשות מול מורה מבוגרת שבאותו רגע נראית לה כמו אלוהים?) אני אתן דוגמא של מורה אחת שטענה לפני כל הכתה ש"את נראית כל כך תמימה אבל בעצם את נחש ארסי שגוררת את כל הכתה אחריך" (אתם מסוגלים להבין מה זה יכול לעשות לילדה בת 11?). יש לי עוד המון דוגמאות דומות (מורה אחת שעיקמה לי את היד, מורה אחרת שהצהירה שלא ברור לה איך כל כך הרבה בנות בחרו באחת כמוני לוועד הכיתה ואולי הייתה טעות בספירה) אבל אולי עדיף שאני לא אזכר בזה. כי האמת, שזה עדיין כואב לי למרות כל השנים שחלפו. הם טרחו להזכיר לי שוב ושוב כמה אני לא שווה כלום. כמה אני לא יודעת אנגלית למשל ואין סיכוי שאני יעבור את הבגרות ולכן כדאי שאני ארד מהעניין של חמש יחידות כמה שיותר מהר (שבסוף עברתי בציון של 94 בחמש יחידות, למרבה הפלא). שפכתי המון דמעות מיותרות על כל המורים האלו. שלא לדבר על כל הסיוטים בלילה... כן, היו גם דברים טובים. אבל היה קשה מאוד להרגיש בהם תוך כדי מה שעברתי שם. סתם מעניין אותי לדעת, גם לכם היו מורים זוועתיים כאלו, או שסתם היה לי מזל דפוק שכולם נטפלו דווקא אלי? דרך אגב, כל הדעות והתיאורים נכונים גם לשנת 2000, אז סיימתי תיכון.

 

[פני בובה]

המורים צריכים לשפוך את התסכולים

שלהם על מישהו, ומה לעשות שהתלמידים הם הכי נגישים. אותי המחנכת תפסה לשיחה דחופה בזמן ההרשמה לתיכון, והטיפה לי על זה שנרשמתי לתיכון ה"לא מתאים", כי אני צריכה ש"ישבו לי על הראש" אחרת אני לא אלמד ואצא בנס עם בגרות חלקית. כמובן שלא הקשבתי לה כי אני ידעתי קצת יותר טוב ממנה מה מתאים לי ומה אני צריכה, ויצאתי עם בגרות שהלוואי על הילדים שלה. הייתה לי גם מורה שכשפניתי אליה באמצע השיעור ואמרתי לה שיש לי עווית חזקה בצוואר היא שלחה אותי בחזרה למקום כי "זה לא קשור לשיעור". אחר כך כמעט הגעתי לאישפוז.

 

[ailag]

כן בע

המורה למתמטיקה (שמו היה "המורה" ואסור לקרוא לו בשם אחר!), אחרי מבחן אחד שלא הצלחתי בו, המליץ בחום לא להמשיך ב-5 יחידות. בסוף הגענו מתוך 30-40 תלמידים ב-5 יח"ל בכתה י"א, ל-6 תלמידים שניגשים לבגרות 5 יחידות בי"ב - לי היתה רק שגיאה אחת בבגרות. אני לא מתאימה ל-5 יחידות, הא? בנאדם - התפקיד שלך מסתכם בהעברת החומר וטיפול בתלמידים, ואתה לא יודע לטפל בתלמידים!

 

[H20]

המורה להתעמלות ביסודי (!) ניבא שאם

אמשיך להיות כזאת גרועה בספורט אני לא אשרוד את הצבא.

 

[ailag]

אגב מורות ויחס

במשך כמה זמן אהבתי לשבת לבד. לכן נהייתי ילדת העונש. כל פעם שרוצים להפריד בין שני מפריעים, מושיבים אחד מהם ליד גליה. העונש הוא לשבת לידי. אם זה לא פוגע בילד, מה כן?! (מזלי שאיכשהו היתה לי תפיסה ממש בוגרת ביסודי והבנתי שהמורה מטומטמת) בכתה ח' היה איזה ילד אדיוט שהרביץ הרבה. במיוחד לי. פעם אחת הוא הרביץ לי, אז קיללתי אותו בחזרה ("שמן", כי זו היתה החולשה שלו) והוא בכה למורה.. שכתוצאה כמעט הענישה אותי. בהזדמנות אחרת, המורה לאנגלית שלחה אותו להרביץ לי. למה? אני תמיד איחרתי ולכן לא היה לי שולחן וישבתי בצד. פעם אחת השגתי שולחן, אבל הוא היה קצת גבוה ולא היה לה שולחן למורים, אז היא שלחה את הילד שמרביץ לי לקחת לי את השולחן "כי אני לקחתי את השולחן למורים". (לשולחנות למורים יש צבע אחר בכלל) קראתי לה זונה ויצאתי מהכיתה, הלכתי למזכירות וסיפרתי את הסיפור. הם היו בעדי. אגב המורה לאנגלית, היו לה שגיאות נוראיות באנגלית. במקום jealous היא כתבה jelus. בעבודה על צבים ציטטתי ממילון אנגלי-אנגלי שלצב יש "מקור" בצורת קרן: a horny beak. היא סימנה חץ אדום למילה וכתבה do you know what that means?!? אני כן, את כנראה לא לגמרי. ועדיין מדהים אותי זה שאף אחד לא שם לב שבתיכון הראיתי סימנים שבדיעבד גיליתי שהם דומים לדכאון קיצוני / התאבדותיות. לא הייתי כזאת, אבל מיוחדת שכמוני לא מתנהגת כמו שאמורים, והתנהגתי ככזאת. אפילו מורה אחד לא חשב שאולי צריך לבדוק את זה. רק לצעוק עליי שאני מוזרה ולא בסדר. נ.ב. אאוטינג קטן לעצמי: חטיבת הביניים שלי היא באותו בית ספר ששימש השראה ל"זבנג". נכון לא מפתיע?

 

[דור לוי]

הרבה חינוך בבית הספר לא היה ...

אצלנו התייחסנו לבית הספר בשם: "כלא דה-שליט רחובות" זו היתה מטחנת ציונים ואנשים... כל כך הזדהתי כשאלמוני צייר על חומת בית הספר את ציור החומה מהתקליט של הפינק פלויד... רוב המורים ממש לא היו דמויות לחיקוי... בעצם חדר המורים נקרא "בית משוגעים" והיו בודדים שהיו משוגעים במובן החיובי... לא שאני יודע מה צריך היה להיות ואיך אפשר לחנך יותר טוב ומה התכנים הלימודיים לקדם מטרות אלו. רק אציין שראיתי השבוע בערוץ האקדמי (51 בכבלים) דיון בנושאי חינוך, ושם הועלה הנושא של לימודי התנך: כמעט כל הזמן מוקדש ללימודי התורה וזמן זניח ללימודי הנביאים... אנשים שמכירים את החומר טוב יותר אולי יוכלו להעיד על הרלבנטיות של חלק מהתוכחות למצב השחיתות והמוסר במדינה...