החרדים: יידיש אינה שפה... היתכן?

[ייִדישיסט]

החרדים: יידיש אינה שפה... היתכן?

[פתחתי שרשור מיוחד לעניין הזה]

 

[ייִדישיסט]

הודעה שלי >

לפני שאת נעלמת אי שם ברחבי האינטרנט אני שמח לשוחח איתך ולברר איתך כמה דברים. קודם כל, קראתי בין השורות שאת חרדית או לפחות דתית שגרה בין חרדים; למדתי שאת האשנב שלהם לעולם הווירטואלי ובעצם לעולם בכלל. למדתי שהתחנחת בבית ספר חסידי (ומה קורה היום איתך?). זוהי ההדמנות שלי לשאול אותך כמה שאלות: כאמור, אחותי החרדית התחתנה לפני כשבוע (את יכולה לקרוא בפורום על חתונה זו) ובחתונה הזו דיברתי הרבה עם חברים שלי לשעבר ששפת אימם יידיש, וניתן אפילו לומר שזו השפה היחידה! בה הם שולטים. (הרי עברית הם לא ממש יודעים). בשיחה התגלה לנגד עיני תופעה מדהימה שאמנם ידעתי עליה אבל לא בממדים כאלה: הם טענו בתוקף שיידיש זאת לא שפה, זה סך הכל בליל של שפות... שאלתי אותם בזה הלשון: איזה שפה אתם מדברים? והם ענו לי בדיוק ככה: ייִדיש. אמרתי להם: אבל לפני שניה אמרתם לי שייִדיש אינה שפה... הם מיד התחילו לגמגם העם בעם ציגאַלע מעם (מכירים את המשפט הזה?) אבל לא היתה להם תשובה. חשוב לציין שהם לא נסוגו מעמדתם גם לאחר שהארכתי בהסברים שונים על מהות המושג "שפה". נראה לי שיש כאן מניע אידיאולוגי שמונע מהם לתת גושפנקא רישמית ליידיש. ואני לא מבין למה? אני צריך הסבר מפורט על התופעה הזאת.

 

[ייִדישיסט]

א בע ציגעלע מע - zimes

תמיד היה לי ברור שזה מין שילוב של יידיש עם רוסית.

 

[ייִדישיסט]

הודעה שלי >

אני שיבשתי את המשפט, את אמרת אותו נכון. נזכרתי שיש מאמר שלם של דב סדן על הביטוי הזה. במאמר הוא מביא דוגמאות שונות של שיבושי מילים כאלה ומסביר את העקרונות המנחים ביצירתם. אני לא יכול להצביע כרגע על פרטי המאמר אבל אולי יום אחד זה יזדמן שוב לידי ואביא אותו כאן.

 

[zimes]

ועוד על העז

שאלתי את אמי, והיא נזכרה גם ב: "ציגאלע א, ציגאלע בע". אבל היא לא ממש זוכרת למה זה מתחבר. יאללה - תביא, תביא את הדב סדן. (מתאזרת בסבלנות). אתה זוכר משהו על איפה זה הופיע?

 

[ייִדישיסט]

הודעה של estersh

לפני הנאום רב הרושם בו נתבקשתי כדוברת המגזר להסביר את ההתייחסות של אנשי ה... לנושא ה... אני מבהירה... טוב, ת´אמת, אני כל כך הרוגה עכשיו שבקושי הצלחתי לקלוט את השאלה, אז מחר אני אעיין שוב ואומר לך מה אני חושבת. לילה טוב אסתר ד.א למדת די טוב, אבל לא לגמרי. ומזל טוב על נשואי אחותך. בקרוב אצלך אם אתה מעוניין.

 

[ייִדישיסט]

נושא חשוב - הודעה של ספרן

למרות שידיעותי באידיש ועל אידיש אינו מגיעות לקרסוליך - נראה לי שהתשובה מדוע החרדים הם "אנטי" אידיש כשפה ברורים. הרי זו השפה שבה השתמשו וכתבו כל האנטי דתיים (וגם האנטי ציונים ) בתקופה שלפני השואה. השפה כשפה הייתה שפת המשכילים, האפיקורסים הבוהמה היהודית וכו´. הרי היהודים הדתיים כמעט לא כתבו בשפה זו - למעט "תחינ´ס" לנשים וכו´. והיום עוד כותבים בה פחות (החרדים כמובן). ואגב - אתמול ראיתי כרך עבה במיוחד משנות החמישים של מגזין שיצא בארץ - שכחתי את שמו - משהו כמו "דעא אילוסטרייטער ...". מלא רכילויות על כוכבניות כמו בערידזיט בארדו, סאפיה לארן, וכו´. מה זה קטעים ...

 

[ייִדישיסט]

הודעה שלי >

הלהט האידיאולוגי שבו הם פסלו את היידיש כ"שפה" אמנם מחשיד שמדובר בהתנגדות ל"יידישיזם" מכל סוג. בכל זאת אני לא מקבל את התיזה הזאת מכיוון שרוב הבחורים שדיברתי איתם בורים ועמי-ארצות לגבי התנועות השונות בקרב היהודים במזרח אירופה. כולם היו בעיניהם ציוניים והשפה העברית היא כמובן ציונית, כך שהתודעה שלהם אומרת את ההיפך - החילויינים מדברים עברית, הצייונים מדברים עברית, אנחנו מדברים יידיש, אבל משום מה עדיין איננו מדברים "שפה" כלשהיא. דרוש כאן הסבר אחר לתופעה הזאת.

 

[ספרן]

המשך

אתה צריך להגדיר מהי "שפה" לענות על שאלה זו. אם שפה היא השפה שבה כותבים - הרי האידיש כאמור מעולם לא הייתה שפה אצל החרדים. בכלל- בציבור החרדי (לדורותיו ! ) , קיימת תופעה, שכמדומני לא קיימת בשום חברה אחרת בעולם. לכתיבה משתמשים (באופן מוחלט ! ) בשפה אחת, ובדיבור ( באופן מוחלט ! ) - בשפה אחרת. עומד לו ראש ישיבה (בוולוז´ין, בגרודנא או בבני ברק) בהיכל הישיבה על הבימה, קורא (בעברית) מתוך חידושי הריטב"א או ה"קצות" - מרים את ראשו - ונותן סברה מפולפלת באידיש ! כמובן - לסברא ייכנסו מילים רבות בעברית (משובשת).

 

[פראזניק]

אם איני טועה...

יש מכתב מרבי יוסף חיים (שמדבר על מעלת היידיש ועל החובה לדבר בשפה הזו - מכתב נגד השפה העברית) בו הוא כותב שיידיש היא "דייאלקט של באייערן". אבל, עצם הטענה שיידיש אינה שפה משום שהיא גיבוב של מילים משפות שונות, האם אינה טפשית לחלוטין? האם אין האנגלית התפתחות מסוימת של הגרמנית (לא מדויק, אבל בערך), האם שפות אחרות לא הושפעו השפעה עזה ע"י תרבויות ושפות שכנות? לשון הקודש עצמה משופעת מילים בארמית (בתקופתה המאוחרת יותר, תקופת חז"ל). השפה העברית משופעת מילים שמקורן לטינית, ערבית, יידיש, רוסית וכו´... זה מוציא אותה מכלל שפה? ואם כבר דיברנו על השפות האלו, יש משהו מענין יותר בשלילת היידיש כשפה, שהרי את העברית השנואה אין שוללים, ועוד מבדילים אותה מלשון הקודש ואומרים שהיא שפה אחרת. לדעתי התשובה על השאלה נוגעת בענין אחר, ענין שכבר הוזכר באשכול הזה: מי שהתעסק בבלשנות, גם בשפת היידיש וגם בלשה"ק, היו המשכילים, מעולם לא עסקו החרדים (במאות השנים האחרונות) בבלשנות וכו´, יתירה מזו, בתקופת ההשכלה כל מי שהתעסק בבלשנות נחשד בהשכלה. לדעתי, האמירה הזו - שיידיש אינה שפה - היא כלי נוסף במלחמה. משהו כמו אמירה: "אנחנו לא מתעסקים בזוטות כגון אלו". (להזכירך, היחיד שהוציא ספר על לשה"ק, ביאור מילים, היה המלבי"ם שהוציא את "הכרמל"). כתבתי בבלבול קצת, מקווה שהובנתי. האם אתה מסכים עם ההנחה הזו?

 

[ייִדישיסט]

אליהו בחור, מנדסון ועוד

הייתי מפתח את התיזה שלך ואומר שהחרדים אינם מבינים כלל את ההתעסקות במסגרת, בתבנית ובחקירת טקסט מסוים. הם מעוניינים בתוכן. כלומר שבמה שנאמר בטקסט. הגישה שלהם לטקסט היא קודם כל למסר שלומדים ממנו. לא פלא שחרדים רבים אינם רואים צורך בספרות יפה והיא אכן איננה קיימת כמעט בציבור זה. ספרות יפה מתעסקת במילים, בדימויים ובדברים שאינם בהכרח מלמדים משהו את הקורא. ההתעסקות ביידיש נתפסת אצלם כעיסוק עקר, כ"שיגעון". הם אמרו לי במפורש: מה תעשה עם זה? בשביל מה זה בכלל? כאשר עניתי להם שזה עניין תרבותי ומחקרי כאחד, ליגלגו, ובצדק מבחינת השקפת עולמם. לא רק שהמשכילים הם אלה שהחלו להתעסק בחקר היידיש אלא הם גם אלה שפסלו אותה כשפה בראשונה, כלומר ההתייחסות ליידיש החלה בהם. רק הדור השלישי של המשכילים החל לשנות כיוון (מנדלע, לינצקי ואחרים). יש לזכור בהקשר זה את אליהו בחור (בעתיד אכין לו גליון עונג @ שבת), בלשן וידען גדול שחי באיטליה בתחילת המאה ה-16. הוא היה ראשון בלשני היידיש, אמנם לא במובן המודרני של המושג אך הוא הכין "גלוסר" (רשימת מילים ותרגומן) ביידיש. הוא גם כתב ספר דקדוק בלשון-הקודש. אליהו בחור זה בילה חלק מזמנו אצל קרדינלים בכדי ללמדם לשון-הקודש והוא גם כתב והעתיק יצירות חילוניות בנות-הזמן ("בבא דאנטונה" - הידעתם שהביטוי "באָבע מעשׂה" נובע מספר זה? מעניין, ו"באָבע" זה ילד חביב ולא סבתא). ילדיו השתמדו. פרטים ביוגרפיים אלה חשובים מכיוון שהם מציגים את דמותו של ה"מתעניין" הראשון ביידיש, והוא אכן לא היה לרוחם של חלק מחכמי ישראל. למען הגילוי הנאות, ישנם גם כמה רבנים באותה תקופה שבתשובות שהם כותבים מתייחסים לאספקטים שונים של השפה. כאשר בגט כתובה שם האשה בצורה מסוימת שאינה תואמת את ביטויה ביידיש המקומית נוצרת בעיה הלכתית, והרבנים התמודדו איתן בחקר המילים הללו, אך אין הדבר דומה כלל לעבודתו של אליה בחור. לגבי המהר"ל: חשוב לציין שרק היהודים האשכנזיים לא ידעו עברית על בוריה ואילו היהודים במזרח ידעו גם ידעו ואף כתבו ספרי דקדוק רבים. אין בידי רשימה כלשהי אך הדבר מוסכם וברור. בהקשר זה יש לציין את מנדלסון וחבורתו (ראשוני המשכילים) שכאשר הם ציטטו פסוק מהתנ"ך או במחזות שונות שהם כתבו, הם הוסיפו ניקוד ספרדי, כך שהקורא את הפסוק יקרא אותו במלעיל, כלומר כמו שהספרדים נוהגים וכמו שהעברית המודרנית נהגית. המשכילים האלה חשבו ובצדק שהמזרחים הם אלה היודעים את הלשון על בוריה והם (המשכילים) צריכים ללכת לאורם. יש הטוענים שכאן טמונה הסיבה הראשונית להעדפת צורה זו של עברית על ראשוני מחיה השפה העברית.

 

[estersh]

הקדמת אותי!

סליחה על העיכוב בפתיחת השירשור, הייתי עסוקה בעבודה עד מעל לראש. האם החרדים חושבים שאידיש אינה שפה? המממ... פעם ראשונה שאני שומעת טענה כזו. אני חושבת שאתה וחברים שלך דיברתם על שני דברים אחרים ולא הצלחתם להתבטא בדיוק (יותר נכון, חברים שלך לא התבטאו בצורה מדויקת) כולם, כולל החרדים, יודעים ששפה זה דבר מוגדר, ואם אידיש עונה לקריטריונים של שפה, אז היא אכן שפה. ובמאמר מוסגר: יידישיסט, אולי באמת תחכים אותנו מהן ההגדרות של "שפה". אין לי בבית מילון אבל ראיתי ברשת את ההגדרה "מערכת מוסכמת של מילים, מבעים, ומשפטים המשמשת בקרב עם, שבט, קבוצת אוכלוסיה וכדומה." השאלה שלי: האם האידיש היא לא בסה"כ ניב של גרמנית, או בליל של שפות שונות? (שמעתי על מקום בגרמניה שמדברים שם "לאכודויטש" שדומה להפליא לאידיש). ואותה שאלה הייתי שואלת גם על הגרמנית השויצרית: האם היא ניב של גרמנית או שפה נפרדת בשם "דויטש". (אני גם מתנצלת אם אני מבלבלת מושגים, אין לי שום רקע בבלשנות). ואני חוזרת לחרדים בהודעה הבאה.

 

[estersh]

ולגבי החרדים:

שוב, יש לי הרגשה שדיברתם על ההתייחסות לשפה ולא לעצם הגדרתה כשפה. בחוגים החסידיים רואים באידיש הרבה מעבר לשפה, הם רואים באידיש "שפת קודש". וזו גם הסיבה אולי שהם מתעקשים גם היום להחזיק בה ולשמר אותה למרות שזה כל כך קשה. אם זו ההתייחסות אז לא פלא שהם לא ירצו שזו תהיה שפה ככל השפות שכל אחד, גם אלה שאין שאין להם קשר יעשו בה שימוש לא הגון (או שאיזה עם אחר יאמץ אותה כשפה? סתאאם) אני לא כל כך זוכרת את הנימוקים שלהם לכך שאידיש קדושה יותר מכל שפה אחרת (מלבד שפת התנ"ך), אבל אני זוכרת שאחד החיזוקים הלא מוצלחים לטענה הזו היו ש:באידיש אין שימוש במילים גסות! בחוגים הליטאיים אין הסתכלות כזאת. למעשה אין בכלל עיסוק אובססיבי באידיש כמו אצל החסידים. ההתייחסות לאידיש היא ש- זו השפה ששימשה את היהודים באירופה כתחליף ללשון הקודש שיש שסוברים שאין להשתמש בה לדיבורי חולין, ושכדאי היום לדעת אידיש למרות שלא מדברים בה כדי לקשר בין הדור המבוגר לצעיר. שזה דבר בעל משמעות רבה ביהדות. לכן יש הרבה בחורי ישיבות ליטאים שלומדים אידיש באופן עצמאי כדי שיוכלו להכנס לשיעורים של ראשי ישיבות מסויימים שנמסרים באידיש , או כדי שיוכלו לתקשר עם מבוגרים אחרים.

 

[estersh]

אה, ועוד משהו

בבי"ס יסודי שלמדתי בו היו לנו שני שיעורים שקשורים לשפה הזו: שיעור אידישקייט- דומה במתכונתו לשיעור ספרות עברית. קראנו סיפורים, ניתחנו אותם וכו´ שיעור אידיש- דיקדוק השפה. בתיכון למדנו רק את הדיקדוק של השפה. היום בכלל שמעתי שהנושא הזה התפתח מאוד. יש מרכזת מיוחדת ללימודי אידיש, יש מרכז למידה עם פעילויות שבנוי כולו בשפה הזו, מתחילים ללמוד כבר מכתה א´ את השפה בצורה רצינית (כשאני למדתי בכתה א´, שרנו בשיעור הזה שירים באידיש), ויש הקבצות המחולקות לבנות דוברות אידיש או לכאלה שלומדות את השפה מההתחלה. ובתיכון מתכננים כבר כמה שנים לעשות בגרות באידיש (נראה לי שבחב"ד כבר יש כזה דבר) אם לימוד בצורה כזאת, איך אפשר לומר שלא מתייחסים לאידיש כשפה?!

 

[estersh]

לסיכום,

לפי דעתי חרדים רואים באידיש שפה ויש שאף מעבר לזה.(שפה קדושה...) ועכשיו קראתי שוב את השאלה שלך וראיתי שלא עניתי כל כך לעניין. אז תוספת קצרה: יש חרדים שחיים עם הרבה רגשי נחיתות בקשר לדרך שהם הולכים בה (ולא כאן המקום לנתח את זה). אנשים כאלה מגיבים ממש בביטול כלפי כל הערכים והמוסכמות של החברה החרדית. ולא שאני חושבת שאין להעביר ביקורת או לומר מילה רעה על כל דבר שמתקשר לחרדים, אלא שצריך לעשות את זה באופן ענייני. אידיש מזוהה היום בקרב הציבור הכללי כקשורה לחרדים או ליהדות. לכן יכול להיות שחברים שלך שנגועים אולי בנחיתות הזו, מדברים עליה בצורה כזאת.

 

[estersh]

........

זה, פשוט, כי מצא חן בעיני להוסיף עוד הודעות על הודעותי.

לילה טוב, אני חוזרת לעבודה. אסתר

 

[ייִדישיסט]

שפה קדושה?

כאמור, הדיון על מהות השפה בהמשך האשכול (בתשובה ל"תופס עוגב"). באשר לדיון על החרדים והיידיש: ראשית, ציינת בצדק שהוויכוח לא היה על מהות השפה אלא על שפת היידיש ביחס לשפות אחרות. למען הגילוי הנאות אני חייב לציין שהחברים שדיברתי על כך הינם דוברי יידיש במטן ומלידה אך מעולם לא למדו בצורה מסודרת את השפה. לא רק דקדוק לא למדו, הם אף לא קראו מאמרים מעמיקים שדורשים ידע ידע אבסטרקטי ומכאן גם מילים אבסטרקטיות ביידיש (נסי לשאול את אותם חרדים איך אומרים "תודעה", "מעמד" ועוד מילים אבסטרקטיות ותופתעי או שלא תופתעי

מהמחסור במילים אלה בפיהם). לכן ההתיחסות שלהם ליידיש אינה מעמיקה וידענית. מן הצד השני - אני לא מסתמך רק על מה שחרדים אלה אמרו לי באותה חתונה אלא על נסיון עצמי (אני חרדי לשעבר), והדברים ששמעתי מאותם בחורים אינם חדשים לי אך חודדו שוב בתודעתי והדברים דורשים הסבר. החרדים האלה יגידו את הדבר הבא: אנגלית, צרפתית, איטלקית וגרמנית אלה הן שפות, אבל יידיש? ביסט משוגע? מה פתאום? זה סך הכל גרמנית עם כמה מילים בעברית. אני רואה בדברים אלה התייחסות לא-רצינית לעניין השפה. עדיין חסרה לי הבהרה מניין עמדתם הנחרצת שיידיש אינה שפה. ציינת את בתי הספר שבהם לומדים יידיש. אז הם לומדים דקדוק, ומשננים טקסטים שלמים (אגב, רק הנשים לומדות בדרך כלל) אבל שוב ושוב יציינו שיידיש אינה כמו אנגלית או גרמנית. וזה מעלה את השאלה האם בגלל שיידיש נחשבת לשפת נשים, דהיינו ספרי נשים נכתבות בשפה זו, האם בגלל זה היא נחותה? האם בגלל שאין בשפה זו טקסטים קאנוניים? ויש לזכור שהטקסטים הקאנוניים החרדים אינם אלא כתבי הקודש. הרבה שאלות. [אסתר, לא אשכח שלא ענית לי על החרדיות שלך

, זה מאוד מסקרן אותי]

 

[zimes]

לדעתי - התשובה אצלך, ואתה לא רואה

אותה. (אולי היא מסתתרת בזקן

) מה שאתה שואל הוא לא "האם יידיש היא שפה", אלא "למה חרדים לא רואים ביידי שפה", נכון? בדיוק מה שאמרת - אין ביידיש של החרדים מילים אבסטרקטיות (אני קצת בבעיה עם "אבסטרקטיות", כי אני בטוחה שיש מילים אבסטרקטיות בשימושם - רגשות, למשל) או אולי גבוהות. כך יש (אולי, אני מנסה לנתח את דבריכם: של אסתר ושלך) תחושה שזה אוסף מילים שימושיות (בדומה, למונחים בתוך המשפחה?), ולא שפה.

 

[estersh]

בקשר למילים מופשטות וגבוהות

כל הנושא של אוצר מילים קשור לרמתו האישית של הבן אדם. לא? המילים קיימות בשפה (כך נראה לי, אני לא מכירה), וכמה שהאדם יודע יותר, בעל אינטלגנציה כללית וגם רגשית גבוהה יותר הוא נזקק ליותר מילים וגם מכיר אותם. זה שהטקסטים המקודשים הם בשפת התנ"ך נותן באמת את המקום הראשון בחשיבות ללשון הקודש ולא לאידיש, אבל לא מפחית מידיעת האידיש, כי צורת הלימוד של הטקסטים הקאנונים כוללת תרגום שלהם.

 

[ייִדישיסט]

העברי-טייטש והקרבן ../images/Emo8.gif

מה"עברי-טייטש" לא ניתן היה לדעת מילים אבסטרקטיות ולא רק אותן אי אפשר היה לדעת אלא גם את השפה המדוברת ממש אי אפשר היה. שיטת הטייטש גרסה תרגום של מילה מילה ובכל סירסו את המשמעות הרציפה של כל משפט. כמובן אינני טוען שלא לומדים מזה כלל אבל מזה לא ניתן ללמוד יידיש בתורה מסודרת ובוודאי שלא דברים אבסטרקטיים. אבא שלי שאל אותי פעם: תגיד, אתה מומחה ליידיש, מה יש להיות מומחה לעניין? אני יודע יידיש בדיוק כמוך... הוא ניסה להסביר לי שאין מילים ביידיש שהוא לא יודע. שאלתי אותו איך אומר את המשפט הבא: בתקופת ימי הביניים שלטו האבירים על המעמד הבינוני. הוא מיד אמר לי: מה זאת אומרת? אומרים האביר בימי הביניים האָט געוועלטעוועט על המעמד הבינוני... והוא אפילו לא קלט שמשהו כאן מוזר. דהיינו המילים שהיו חסרות לו (כיוון שהן מופשטות או שהן לא בהקשר התרבותי המוכר להם) החליף בביטוים שלמים ביידיש (ימי-הביניים, מעמד בינוני). אבא שלי יודע טוב מאוד יידיש, זאת השפה שלו כמו שהיא השפה של אלפי חרדים בישראל ולמרות הכל הוא לא יודע להגיד משפט כזה. ועכשיו לקוריוז: איך מתרגם המלמד את הפסוק הבא: ויקרב יעקב קרבן (פסוק תיאורטי)? ויקרב: ער האט מקריב געווען יעקב: יעקב קרבן: א קרבן נסו להגיד את זה ביחד: ער האט מקריב געווען יעקב א קרבן (הוא הקריב את יעקב קרבן), אם כך לומדים יידיש המצב קשה