החרדים: יידיש אינה שפה... היתכן?

[בי]

זה תהליך טבעי

גם אני שמתי לב, כבר לפני שנים, שאמי ובנות משפחתה או חברותיה מארה"ב שגדלו יחד ונפרדו רק לאחר המלחמה, מדברות יידיש שונה. היא שוזרת מלים בעברית, והן שוזרות מלים באנגלית. זה נובע מההתפתחות בחיים עצמם. גם העברית שלנו היום שונה מזו שלפני 50 שנה, ואף מזו שלפני 20 שנה. זו תופעה שקיימת בכל השפות. לעניין רמת השפה, אני לא יודעת מדוע אתם מתייחסים ליידיש כאל שפת המשכילים. משפחתי היתה חסידית, ושפתם היתה יידיש, כמו שפתם של כל היהודים סביבם. וכי איזו שפה אחרת דיברו? כמובן, שיהודים ידעו גם את שפת המקום, לצורך התקשרות עם סביבתם, אבל אני לא בטוחה שלפני תחילת המאה העשרים יהודים חויבו ללמוד בבתי ספר את שפת המקום. אמי סיפרה לי שסבה ידע פולנית טובה, דבר שלא היה מאד מקובל, אך היה מאד מאד נחשב בזמנו, וכשהיה צריך לכתוב משהו לערכאות באו אליו להיעזר בו. כלומר, יידיש היתה ה ש פ ה שבה חיו, ופועל יוצא מכך חייב להיות ששפתם היתה עשירה דיה לבטא כל דבר שאורח החיים שלהם דרש. לגבי ראיית החרדים את שפת היידיש אין לי, לצערי, שום מושג. אבל לגבי גרמנית וקירבתה ליידיש יש לי בדיחה על מישהו שג"כ חשב כך, ואמר לעצמו: אם ציבעל בגרמנית הופך לציבעלה, אז ברויט בוודאי הופך לברויטעלה...

 

[ייִדישיסט]

יידיש אינה שפת המשכילים

אני מסכים עם רוב דבריך, אבל איפה קראת בהודעה שלי את הטענה שיידיש היא שפת המשכילים? טענתי וגם פראזניק טען כך שחקר היידיש ו"הלאמת" היידיש עשו המשכילים ולא ה"ישיבה-בחורים" בנוברדוק או חסידי גור ואלכסנדר. אפשר אף לומר שהדור הראשון והשני של המשכילים (ממנדלסון ועד למנדלי מוכר-ספרים) כלל לא חשבו שיידיש היא "שפה", הם לעגו לה וכינו אותה בשמות גנאי. הם סירסו את היידיש וניסו לאנוס אותה להפוך לגרמנית, ללא הצלחה כלל ועיקר. את צודקת בטענה שלך ששפה היא דבר טבעי ומתפתחת לפי צרכיה הדוברים שלה. אין על זה עוררין.

 

[estersh]

אכן, כך הם חושבים: שפה קדושה!

משונה מאוד ששנינו גדלנו בסביבה חרדית והחשיבה כלפי האידיש שנתקלנו בה היא כל כך שונה. את הטענה שאידיש היא בס"ה אוסף של מילים משפות אחרות הייתי רגילה לשמוע ממתנגדי האידיש, אנשים שהרגישו "מתקדמים" לעומת החרדים הרגילים, אנשים שהתייחסו להרבה סממנים חרדים כ"גלותיים" ו"מיושנים", כך שההסתייגות שלהם מהאידיש היתה רק סממן אחד של הרצון להידמות לחברה הכללית. אבל רוב החרדים (בעצם, אני מדברת רק על החסידים, כי הליטאים זה סיפור אחר כמו שכבר כתבתי), שלא לוקים בנחיתיות הזו גאים באידיש שלהם והם מרגישים שהם טובים יותר כשהם מדברים בשפה הזו. לדוג´ בצאנז, עד לפני כמה שנים האידיש היתה במצב נורא, ואז האדמו"ר נפטר וכתב בצוואתו שכל אחד ואחד צריך לדבר באידיש, ומאז היתה לשפה עדנה, זוגות צעירים התחילו לדבר בבית אידיש, הילדים שלהם גדלים לתוך השפה הזו וכבר מהגן הם מתחילים לדבר בה ורוכשים אוצר מילים הרבה יותר גדול מזה שהיה לבני ובנות גילי בגילם וגם היום. וכבר סיפרתי על ההתפתחות בבית ספר בהודעה קודמת. אתה צודק שרוב דוברי האידיש בישראל, מדברים אידיש גרועה ונעזרים המון בעברית כדי להביע את עצמם עד הסוף, אבל בחו"ל החרדים מדברים בה ברמה הרבה יותר גבוהה. אני זוכרת שחברותי לכיתה התקשו להבין את האידיש שהיתה בפי בנות שעלו מארה"ב. לגבי הבנים אני לא מספיק יודעת מה המצב (לא היה לי קשר עם בנים חסידים, ובטח לא באידיש) אבל לפי ההגיון רמת האידיש שלהם אמורה להיות גבוהה משל הבנות, כי אצלם כל הלימודים הם בשפה הזו. ובגיל צעיר הם גם רוכשים המון מילים חדשות דרך לימוד הטייטש (הטאטש??). אני מתכוונת לצורת הלימוד בה בגיל צעיר לומדים חומש ומתרגמים אותו (תרגום די מילולי) לאידיש, אח"כ לומדים רש"י באותה צורה. (גם גמרא?-אתה בטח יודע יותר טוב ממני). וזה בדיוק מה שקראת לו בהודעה "שינון טקסטים שלמים". אם היחס לשפה היה כמו שאתה מתאר, לא היה מקום ללימודים בשפה הזו, לדירבון שהרבנים נותנים לדיבור בשפה הזו, ולצורה הזו שכל המערכת עובדת עם אידיש. סתם כך, אין לי עניין בשפה הזאת הרבה מעבר לשפה אחרת. אני רק עונה לשאלה שלך , על התייחסות החרדים לשפה מתוך נקודת המבט שלי.

 

[ייִדישיסט]

קלויזנבורג משום מה מיוחד בעניין זה

הם באמת מטפחים את היידיש, אבל שוב כפי שכבר אמרתי, בין טיפוח לבין הכרזה שהיידיש היא שפה ככל השפות הדרך רחוקה. לגבי לימוד היידיש מתוך לימוד הגמרא ותוספות וכו´, עניתי לך בקוריוזיות מסוימת בהודעה קודמת, רק אוסיף שמתוך לימוד הגמרא ובעצם מתוך הדיבור היומיומי נוצרה אכן השפה היידית. אכן, בשנים עברו, רמת היידיש של כל היהודים האשכנזיים היתה דומה פחות או יותר, לדעתי. הבעיה נוצרה בעת החדשה, עם התפתחות התודעה המערבית וכל הנילווה לכך. ובנושא היידיש האמריקאית: אמר לי לפני שבועיים בעל חנות ספרים במאה-שערים, חסיד סטמר, שהוא לא מבין את היידיש שבפי הבנות שלו. אלה לומדות בבתי הספר של סטמר מתוך ספרי לימוד יידיש שבאים בקרית-יואל (מונרו) בניו-יורק והבנות לומדות מילים וביטויים ואין לו שמץ מושג מה הן מדברות. אחותי שלמדה כמה שנים בסטמר אכן מעריכה את הלימוד שלי ביידיש. היא מבינה במידה מסוימת שיש הרחבה נוספת ומשמעותית בשפת היידיש שהיא עצמה לא יודעת אך היא מבינה זאת מתוך כך שהיא בעצמה חוותה את זה כאשר החלה ללמוד בסטמר יידיש מתוך חוברות אלו.

 

[estersh]

צר לי לאכזב אותך, יידישיסט

אבל אני חרדית גם היום. האם אכפת לך, למרות שאין בנו את המשותף שרצית למצוא, לספר לי מה בעצם כל כך מעניין אותך באידיש שאותה לומד אותה לעומק ומנסה להחיות אותה? אני הייתי מצפה מיוצא בשאלה, שההתנגדות לשפה הזו תהיה חלק מהתכחשותו לדת. ואצלך זה ממש לא כך. נראה שאת כל הידע העמוק שיש לך בנושא פיתחת דווקא לאחר שעזבת את החברה שמדברת בשפה הזו. למדתי ממך המון בנושא (אני צריכה לקרוא שוב את המשך השירשור כדי להפנים אותו, ואת זה אני אעשה בבוקר כשאהיה רעננה). לא נראה לי שיש לי משהו להוסיף, כי בס"ה אני לא דוברת השפה, וגם כשגדלתי בקרב דוברי השפה הייתי יותר משקיפה ומבקרת מבחוץ, כך שזה לא הוגן שאני אדבר בשם החרדים שמדברים אידיש. אבל הצלחת לעורר בי סקרנות, ובשבת אולי אקפוץ לחברות ואשאל אותן על ההסתכלות שלהן והסתכלות הסביבה לשפה. אסתר

 

[ייִדישיסט]

שירבו חרדיות כמוך!

כמובן שלא התאכזבתי

אני פשוט אוהב את השפה ואת הספרות שנכתבה בה. אכן לא אהבתי אותה במיוחד בשנים הראשונות לאחר שעזבתי את הדת אבל בשלוש השנים האחרונות אני חי בתוך זה עם כל הנובע מכך. יש לי כמה חברות וחברים חילוניים שמדברים יידיש כמוני, חלקם חרדים לשעבר וחלקם למדו את השפה באוניברסיטה בסיוע בית אבא. אני מתעניין בעיקר בשירה ביידיש (ויעידו יותר מכל גליונות "עונג @ שבת"). הלימודים שלי באוניברסיטה העברית פתחו בפני אופקים חדשים (למה אני נשמע כמו פקיד הסתדרות מעצבן?)... בזה אפסיק

 

[תופס עוגב]

יידיש אני לא יודע אבל גרמנית - למדי

גרמנית היא שפה מרובת דיאלקטים. דיאלקטים חריפים עד כדי כך ששני דוברי גרמנית מלידה שדוברים דיאלקטים שונים - לא בהכרח יבינו זה את זה. השפה הכתובה זהה כמעט לגמרי בכל המקומות דוברי הגרמנית וההבדלים נשמרים בשפה המדוברת. הדיאלקטים השוויצרים, שהם אולי הרחוקים ביותר מהשפה הרשמית (ואולי עומדים בשורה אחת עם ה"פלאטדוייטש") אומנם כוללים מילים נפרדות ואפילו "הקלות" בכללי הדקדוק אך עדיין השפה הכתובה (לפחות אמורה להיות) זהה לגרמנית הגבוהה. היידיש אכן מצלצלת בהרבה מקרים כמו דיאלקט חזק של גרמנית. אני מצליח להבין לא מעט מהדברים שאני נתקל בהם ביידיש. מאידך, הדבר נכון גם להולנדית, בה הדיאלקט כתוב כבר מאות שנים (בדומה ליידיש) מה שהביא להפרדה גדולה יותר באוצר המילים (בין ההולנדית לגרמנית) ונתן להולנדית מעמד של שפה עצמאית. נראה לי, שהיידיש, למרות מוצאה הגרמני הברור, הושפעה גם מהדקדוק העברי והיא שפה בפני עצמה. לא דעת מומחה.

 

[grinberg]

גם אני חושב כך ../images/Emo45.gif

 

[ייִדישיסט]

קצת על יידיש כ"שפה"

בלשנים שונים וידועי שם נדרשו לעניין הדה, ביניהם הבלשן הדגול אוריאל וינריך (מחבר המילון שדיברנו עליו כאן בכמה הזדמנויות). אין עוררין על כך שמסוף ימי הביניים כבר אפשר להגדיר את שפת "אשכנז" שבפי היהודים שמסביב לריין (בקהילות שו"ם - שפיירא, וורמייזא, מגנצא) כשפה ככל השפות. שפה שיש לה דקדוק ומבנה מאורגן ומסודר. שפה שמילים חדשות נכנסות בה לתוך אותן תבניות קיימות, דהיינו המילים החדשות מותכות לתוך היידיש והופכות לחלק ממנה. הוויכוח בין החוקרים היה על זמן הופעת השפה הזאת. דהיינו, לא על עצם תחילת השימוש במילים שבשפת היידיש אלא מתי התחילו המילים שבפיהם להתגבש לכלל שפה נפרדת משפות הסביבה. היידיש התפחתה בסביבה גרמנית. למעשה, היידיש דומה מאוד לדיאלקט גרמני שכבר אינו בנמצא. בסביבות הריין דיברו גרמנית זאת בחלקה השני של ימי הביניים (המאה ה-15-10), והיא נקראת "מיטל-הויך-דויטש" (MHD). מיטל - על שם זמנה - ימי הביניים. הויך - על שם האזור הגבוה שסביב הריין. הגרמנית של לותר והגרמנית המדוברת כיום, שורשיה באותו דיאלקט. הווה אומר: היידיש והגרמנית התפתחו במקביל באותו דיאלקט ימי-ביניימי. ולכן לא ניתן להגיד שהיידיש התפתחה מה"גרמנית" המוכרת לנו. חוקרי מודרניים של השפה הגרמנית נדרשים ליידיש בכדי להגיע לשורשי הגרמנית. ישנן הרבה מילים ביידיש שאינן מופיעות יותר בשפה הגרמנית אך כאמור קיימות אצל אבי אבות השפות הללו - "מיטך-הויך-דויטש". אינני יכול להיכנס לפרטים הבלשניים שקובעים מתי לשון שבפי בני אדם נחשב ל"שפה" ומתי זהו רק דיאלקט. אך כאמור, איך וויכוח על כך שהיידיש אינה דיאלקט גרמני אלא שפה - שפת היידיש. בנוסף לכך, יידיש מורכבת מ-80 אחוזים מילים ממקור גרמני, 12 % מילים ממקור עברי, והשאר - 8 אחוזים - מילים ממקור סלבי (פולנית, אוקראינית, רוסית ועוד) ומילים ממקור איטלקי וצרפתי. נתונים אלה אינם מדויקים אך זה מה שלימדוני רבותי וכמדומה, אין פילוח סטטיסטי מדויק של מקור המילים ביידיש. נתון זה שהבאתי זה עתה אינו אומר עדיין כלום על תדירות השימוש במילים ממקורות שונים. יתכן שלמרות שהמילים ממקור עברי מהווה רק 12 % מכלל המילים ביידיש הרי השימוש בהן בשפה עומד על 40 %. אינני טוען שהנתון הזה נכון, הבאתי אותו רק לסבר את האוזן. אבל יתכן שכמות המילים ממקורות שונים אינם נוגעים בשורש הדיון בהגדרת היידיש כדיאלקט או כשפה בפני עצמה. זה בנוגע למקור המילים. מבנה השפה גם היא אומרת דרשני, וכאן הגרמנית אינה שולטת. דווקא השפה העברית היא זאת שנותנת קול ראשון במערכה. לדוגמא: שם הפועל במשפט ביידיש מופיע תמיד במקום שני במשפט (להוציא משפטי ציווי ושאלה) ואילו בגרמנית הפועל נדחה לסוף המשפט, והדבר ידוע ללומדי ומכירי השפה הגרמנית. נתון נוסף שחייב להילקח בחשבון: המשפט הבא הוא, באופן תיאורטי, משפט שנאמר על ידי יהודים בסוף ימי הביניים, יהודים שדיברו יידיש: איך רעד ייִדיש. מבלי להיכנס לדקויות שבדבריו הרי שהוא אומר במפורש "אני דובר ייִדיש". יכול להיות שהתרגום הנאות יותר והפחות אנכרוניסטי הוא "אני מדבר יהודית", אך אין זה משנה את העובדה שהיהודי לא אומר: "איך רעד דויטש" (במבטא ימי-ביניימי כבד), אלא "ייִדיש".

 

[zimes]

שאלה

לגבי הפסקה האחרונה: מה זאת אומרת "באופן תיאורטי"? אם זה רק תיאורטי, זה אולי לא נכון. אם זה נכון, זה קצת פחות תיאורטי. מה הסימוכין? (משהו כתוב שנשאר מאז?) לגבי מילים צרפתיות - אלה יכלו להגיע דרך הרוסית, ולא דוקא ישירות. מה עוד? אה. מענינת ההבחנה בין % הופעת מילים בשפה ובין % שימוש מילים בשפה (שוודאי יכולים להשתנות בין שפה כתובה ומדוברת).

 

[קאַטאָוועס]

לגבי מלים ממקור צרפתי

אין ספק שיש מלים שהגיעו ישירות ממקור צרפתי או איטלקי וזאת עקב העובדה שיידיש התפתחה בצפון צרפת ובאשכנז. המהגרים היהודים לאשכנז הגיעו מצפון איטליה וכך הן הביאו אתם את שפתם האיטלקית. לסבר את האוזן בשתי מלים שהיום נשמעות יידיש טהורה ומקורם בשפות לטיניות: צ´אָלנט בא מצרפתית - chaud lent - מתחמם לאט יענטע בא מאיטלקית - gentile (ידוע שהג´ כתוב פעמים רבות ב י. כל הספר ז´אן כריסטוף בתרגום הישן נקרא י´אן כריסטוף)

 

[ייִדישיסט]

פיתוח נוסף

לגבי מה ששאלה zimes: השימוש במילה יידיש לתיאור השפה היהודית-אשכנזית החלה כפי שאמרתי בסוף ימי הביניים/תחילת העת החדשה. הסימוכין על כך הן משאלות ותשובות שונות בהן רואים שימוש במילה זאת. לעומת זה, שימוש מודרני מושכל מתוך כוונה תחילה החלה רק בתחילת המאה העשרים (נדמה לי בשנת 1900) על ידי מנדלע מוכר-ספרים עצמו בעיתון "פריינד". לגבי שאלתי המקורית באשכול: היא אכן כפי שכתבת - למה לא מתייחסים החרדים ליידיש כשפה ככל השפות? כאשר הדיון התפתח נדרשתי גם לשאלת עצם היותה יידיש שפה. קאַטאָוועס, מעניין השתנות משמעות המילה "יענטע" או "יענטל". הרי במקור מדובר ב-gentile האיטלקית, ג´נטלמן הוא הרי ההיפך ממה שהשם יענטע מזכיר לנו. בספרות היידיש החדשה וכן בפולקלור נועד ליענטע תפקיד אישה מוזנחת, רכלנית וטרחנית. מי לא מכיר את הביטוי: ס´גייט אָן די באָבע יענטע [=זה מעניין את סבתא ינטה], בזלזול כמובן. [סליחה על טעויות הכתיב השונות בהודעה שלמעלה]

 

[תופס עוגב]

בענין מיקום הפועל בגרמנית - לא ולא!

בגרמנית הפועל בפירוש מופיע במקום השני במשפט (למעט משפטי שאלה וצווי). הענין הוא שלרוב יש בתוך המשפט משפט טפל או פסוקית, מה שגורר את הפועל למקום שנראה כמו סוף המשפט למרות שמבחינת האנליזה הדקדוקית הוא במקום השני של המשפט העקרי.

 

[ייִדישיסט]

צודק, התכוונתי לדבריך

דהיינו, משפטי הטפל באים לפני הפועל וזה יוצר משפט ארוך שהפועל נאמר בסופו. אכן המיקום של הפועל מבחינה דקדוקית נשאר במקום השני.