אני יכולה להתחבר למה שאחרים כתבו לך
וללכת עם מה שאת מאמינה בו. אם את רוצה לשלם על חלקך, לכי על זה. גם אם לא אכפת לך, לפי הסיפור שלך, לאחרים כן אכפת.
אומנם לא יצאתי לדייט יותר מעשרים משנה ואני מבינה שהזמנים השתנו אבל יכול להיות שיש עדיין גברים שיש להם תרבות וחינוך כשלך. לדעתי לא צריך להיעלב מזה ולא צריך לעשות לך פרצופים. אל תגששי, שחררי.
אני די מבינה אותך. אני גדלתי רק עם גברים (חוץ מאמא), החינוך שקיבלתי לא רחוק משלך ולכל אחד היו עיצות בשבילי. מהעיצות שלהם הפקתי לקחים.
בדייטים שהיו אז, הייתי די צנועה. הזמנתי רק שתייה (ולעיתים רק מים ובהרבה מקומות לא מכרו אז מים מינרלים, כלומר המים שהגישו היו בחינם!) אלא אם הגבר עצמו היה מזמין לי ומבהיר שזהו רצונו, או מבקש ממני להזמין עוד משהו. לעיתים הצעתי לשלם אבל רק אחרי שקלטתי במהלך הערב האם כדאי לי להציע.
אולי זו רק אני אבל לא הייתי מגיעה רעבה לדייט, כי בעיני לא הגעתי "לארוחה" אלא כדי להכיר מישהו. היו גברים שביקשו ממני להזמין והיו שהסתפקו בשתייה כמוני. לא הסקתי מזה כלום (בהתייחס למה שיעצו לי): שגבר קמצן או לא, שוביניסט או לא וכדומה.
בעלי, אגב רצה לשלם עלי תמיד והוא ממש לא שוביניסיט. זה עניין של תרבות ומה שראה בבית.
ועוד דבר שיצא לי "לפגוש", שלא נראה לי שעבר מעולם הדייטים. יש גברים (אני מקווה מעטים) שחושבים שאם הם ישלמו עליך את תהי חייבת להם בהמשך הערב. אם את מציעה לשלם זה מראה להם בדיוק מי את ושאת לא חייבת להם כלום.
בהצלחה
