היא לובשת ראש של תרנגול

שירה כמים 1959

Well-known member
תבכי תבכי
לא נשאר כלום מהעולמות הישנים
את הולכת זקורה וזקופה
כאילו יש לך שורשים
אלה שהיו, הרקובים, נשרו ברובם
את מנסה להצמיח חדשים
הגשם מאיים עלייך
אולי לא יגיע בכלל
השמש גם לא מסבירה לך פנים
הערב יורד
באמת יורד
האופק הולך וקרב מתוקה שלי
האופק הולך וקרב
 

שירה כמים 1959

Well-known member
ואז הפכתי אחת עם העולם
דווקא בבדידותי
דווקא בצמצוצי
כשקירות חדרי הקט פתחו לי עולמות
 
למעלה