היה היה - Habia una vez
היה היה, לפני כ-6 שנים, נער בן 16. הנער הזה אהב מאוד לראות טלוויזיה, ביום שבת אחד, בערך בשש בערב, הדליק הילד את הטלוויזיה, בערוץ 6, הראה חבורה של ילדות קטנות עם מדים כחולים, מה זה קטנות - קטנטנות, מתרוצצות על המרקע ושרות במין שפה מוזרה ולא מזוהית על כמה שנמאס להן לנקות והן רוצות לברוח למקום שבו יאהבו אותן. לאחר צפייה של כמה דקות זיהיתי שהן מדברות בספרדית (אפשר כבר לגלות שהילד הזה הוא אני). הייתה שם ילדה ג´נג´ית שכל הזמן דיברה שטויות וכולם צחקו עליה.(לאורה) הייתה שם ילדה חמודה עם קוקיות שכל הזמן חייכה.(ג´ורג´ינה) היו שם שתי אחיות נחמדות.(מארו וורו) הייתה שם ילדה שחומת עור שכולם ירדו עליה חוץ ממילי.(חימנה) והייתה שם ילדה שכל לילה סיפרה להן סיפורים וחלמה על אימא שלה.(מילי) ואז ראיתי את השלט בחוץ :"HOGAR DE NINAS - RINCON DE LUZ". באותו יום הכרתי לראשונה את מילי, מארו, ורוניקה, ג´ורג´ינה, לאורה, סינטיה, סול ואת כל השאר - סבריו, בלן, פיוחו, קלריטה, ומרטין. הפרק נגמר די מהר ונאלצתי לחכות שבוע שלם עד הפרק הבא. בחיים לא חשבתי שאני אתמכר לסדרת טלוויזיה, ובטח לא לטלנובלה אבל לאט לאט מצאתי את עצמי יושב כל שבוע ורואה "קטנטנות". באותו זמן היתה הפסקה מאוד ארוכה בין עונה לעונה ואני, שכבר הייתי בן 18, התגייסתי לצבא וכבר כמעט שכחתי מהסדרה. עד שבאחת החופשות שלי ראיתי שערוץ 6 שב לשדר את העונה השניה, ברצף , כל יום פרק ! חשבתי לעצמי: האם כדאי להתחיל שוב לראות "קטנטנות"? ואיך ? מה אני אקליט את כל הפרקים בוידאו ? ואכן, השכל אמר "לא, אתה כבר לא ילד", אבל הלב...הלב אמר אחרת. וכך מצאתי את עצמי חוזר מהצבא אחרי שבועיים שלא הייתי בבית, צופה בוידאו ב-2 קלטות מלאות ב -10 !!! פרקים של קטנטנות. כל מה שיכולתי לחשוב עליו כשהייתי בצבא זה לחזור הביתה ולראות קטנטנות ! ליוויתי את הבנות כש-ג´ינט המרשעת רצתה לגרש את כולן. ראיתי איך מכניסים לראשונה בנים למעון. מרטין נסע לחו"ל, בלן הכירה את פקונדו ואת אנדרס. המפקח היתגלה כאבא של סינטיה וכו ... ואז סגרו את המעון וכולם נאלצו לעבור למעון החדש שאנחנו מכירים עכשיו. ביום רביעי הכל יגמר. בלן, שיש לה כבר קמטים מרוב הצרות שעברו עליה במשך כל העונות תאמץ את הילדים. המעון שלמדנו כל כך לאהוב יסגר. אמנם תתחיל עונה חדשה אבל זה לא יהיה זה. עכשיו אני בן 23, סטודנט לתקשורת, בינאדם "רציני" (טוב לא כל כך), אבל אם יש דבר אחד שלמדתי מבלן זה לא לאבד את הקטנטן שבך , כי זה החלק הכי טוב שלך. קטנטנות לנצח ! - או לפחות עד שאני אחליט להתבגר...
היה היה, לפני כ-6 שנים, נער בן 16. הנער הזה אהב מאוד לראות טלוויזיה, ביום שבת אחד, בערך בשש בערב, הדליק הילד את הטלוויזיה, בערוץ 6, הראה חבורה של ילדות קטנות עם מדים כחולים, מה זה קטנות - קטנטנות, מתרוצצות על המרקע ושרות במין שפה מוזרה ולא מזוהית על כמה שנמאס להן לנקות והן רוצות לברוח למקום שבו יאהבו אותן. לאחר צפייה של כמה דקות זיהיתי שהן מדברות בספרדית (אפשר כבר לגלות שהילד הזה הוא אני). הייתה שם ילדה ג´נג´ית שכל הזמן דיברה שטויות וכולם צחקו עליה.(לאורה) הייתה שם ילדה חמודה עם קוקיות שכל הזמן חייכה.(ג´ורג´ינה) היו שם שתי אחיות נחמדות.(מארו וורו) הייתה שם ילדה שחומת עור שכולם ירדו עליה חוץ ממילי.(חימנה) והייתה שם ילדה שכל לילה סיפרה להן סיפורים וחלמה על אימא שלה.(מילי) ואז ראיתי את השלט בחוץ :"HOGAR DE NINAS - RINCON DE LUZ". באותו יום הכרתי לראשונה את מילי, מארו, ורוניקה, ג´ורג´ינה, לאורה, סינטיה, סול ואת כל השאר - סבריו, בלן, פיוחו, קלריטה, ומרטין. הפרק נגמר די מהר ונאלצתי לחכות שבוע שלם עד הפרק הבא. בחיים לא חשבתי שאני אתמכר לסדרת טלוויזיה, ובטח לא לטלנובלה אבל לאט לאט מצאתי את עצמי יושב כל שבוע ורואה "קטנטנות". באותו זמן היתה הפסקה מאוד ארוכה בין עונה לעונה ואני, שכבר הייתי בן 18, התגייסתי לצבא וכבר כמעט שכחתי מהסדרה. עד שבאחת החופשות שלי ראיתי שערוץ 6 שב לשדר את העונה השניה, ברצף , כל יום פרק ! חשבתי לעצמי: האם כדאי להתחיל שוב לראות "קטנטנות"? ואיך ? מה אני אקליט את כל הפרקים בוידאו ? ואכן, השכל אמר "לא, אתה כבר לא ילד", אבל הלב...הלב אמר אחרת. וכך מצאתי את עצמי חוזר מהצבא אחרי שבועיים שלא הייתי בבית, צופה בוידאו ב-2 קלטות מלאות ב -10 !!! פרקים של קטנטנות. כל מה שיכולתי לחשוב עליו כשהייתי בצבא זה לחזור הביתה ולראות קטנטנות ! ליוויתי את הבנות כש-ג´ינט המרשעת רצתה לגרש את כולן. ראיתי איך מכניסים לראשונה בנים למעון. מרטין נסע לחו"ל, בלן הכירה את פקונדו ואת אנדרס. המפקח היתגלה כאבא של סינטיה וכו ... ואז סגרו את המעון וכולם נאלצו לעבור למעון החדש שאנחנו מכירים עכשיו. ביום רביעי הכל יגמר. בלן, שיש לה כבר קמטים מרוב הצרות שעברו עליה במשך כל העונות תאמץ את הילדים. המעון שלמדנו כל כך לאהוב יסגר. אמנם תתחיל עונה חדשה אבל זה לא יהיה זה. עכשיו אני בן 23, סטודנט לתקשורת, בינאדם "רציני" (טוב לא כל כך), אבל אם יש דבר אחד שלמדתי מבלן זה לא לאבד את הקטנטן שבך , כי זה החלק הכי טוב שלך. קטנטנות לנצח ! - או לפחות עד שאני אחליט להתבגר...