היום אני בת 30

[אמא של אריאל ומוריה]

היום אני בת 30 ../images/Emo4.gif

לפי התאריך העברי, לפי הלועזי זה מחר. ולמה

? כי אני ממש לא יודעת מה אני אמורה להרגיש. 30, זה כבר לא עשרים פלוס, אני אמורה להרגיש מבוגרת יותר? האמת שהגיל הזה תמיד הפחיד אותי, אבל עכשיו כשאני באמת כבר בת 30, אני לא מרגישה שום הבדל. תמיד חשבתי שעד גיל 30 אני אעשה משהו עם החיים שלי, אבל תכלס מה עשיתי? סיימתי תואר ראשון וכבר שש שנים אני עובדת בתור מזכירה ולא מתקדמת לשום מקום. הענין הוא שאף פעם לא ידעתי מה אני רוצה להיות כשאהיה גדולה. ונראה לי שאני גם אף פעם לא אדע. אז נכון שהגעתי לגיל 30 ואני נשואה באושר ויש לי שני ילדים מקסימים, אבל מבחינה מקצועית, אני מרגישה על הפנים. תקועה במקום ומשום מה אני גם לא רואה שזה ישתנה בעתיד הקרוב. אז מה? להסתפק במה שיש מבחינת עבודה ולהיות מאושרת במשפחה שלי?? סליחה שיצא מבולבל, אבל ככה בדיוק אני מרגישה היום.

 

[דמעות של מלאכים]

../images/Emo49.gif, עד 120../images/Emo140.gif

לי יש יומולדת לפי הלועזי בשבוע הבא (לפי העברי זה ביום הזיכרון). אני אהיה בת 34. גם אני במצבך, גם אני למדתי ואני "תקועה" במשרה שבכלל לא בכיוון הלימודים שלי (יש לציין שזאת משרה טובה מאוד). גם אני לא יודעת מה לעשות כשאהיה גדולה, והאמת היא שרק אחרי שנועה נולדה התחלתי לחשוב ברצינות על לעשות דברים אחרים (למשל - ללמוד על תחום צמחי מרפא שמאוד מעניין אותי). מבחינת עבודה - מציעה לך, במצב הקיים במשק, להישאר במקום הזה ולהתמיד בו. כשהילדים יגדלו תוכלי לשקול הסבה מקצועית או להחליף מקום עבודה. ושוב

ליום ההולדת, הרבה בריאות, אושר ונחת מהמשפחה

 

[גל308]

מזל טב..הרבה אושר../images/Emo140.gif

 

[ילדונט]

מזל טוב ../images/Emo24.gif

התקיעות הזו היא באמת בעיה. אני מאד מזדהה איתך עם העניין של "מה אעשה כשאהיה גדולה", וזה אפילו שאני עובדת במקצוע שלמדתי. אני חושבת שזה לא טוב להרגיש תקועים, אבל אפשר להסתכל על המקום שבו את נמצאת עכשיו כעל מקפצה. לאן? רק את יכולה לדעת.

 

[POOH*]

המון המון מזל טוב....

ומאחלת שיהיה שינוי גם בעבודה ותמצאי משהו יותר מספק... POOH

 

[דפנה מי]

מזל טוב../images/Emo65.gifגם היום וגם למחר../images/Emo140.gif

זה ממש לא "כואב" גיל 30 חוץ מזה שחברתית את מצפה מעצמך וגם הסביבה מצפה ממך כבר להיות גדולה ולדעת מה את רוצה. גם אצלי יש עכשיו שינוי גדול-אני לא חושבת שאני חוזרת לעבוד במקצוע שלי ואני צריכה לחשוב על שינוי כיוון תעסוקתי, אני לא יודעת מה אני רוצה ומה שאני כן יודעת מצריך להתחיל ללמוד מחדש ובמובן כלשהו פשוט אין לי כוח להתחיל שוב הכל (ואולי גם הפעם אתאכזב ויהיה לי תואר אבל יהיה שווה ל....) ויש את עדי כזאת קטנטנה וזקוקה וכל סדרי החשיבה והשיקולים משתנים. תסתכלי לפחות על הפאן של האושר שיש לך משפחה יפה חמה ואוהבת. הרבה בריאות

 

[גלים של שניים]

יש לך עוד כל כך הרבה זמן

באמת. אז מה עם את לא עברת את כל המשבצות ועשית

? לדעתי בין עבודה לבית וגידול שני ילדים קצת קשה להבין מה את רוצה מהקריירה וגם לבצע. זה יבוא, אני בטוחה! כרגע את מתרכזת בדברים אחרים. מישהו פעם אמר לי שבגיל שלושים הדברים מתחילים להסתדר ולקבל יותר הגיון ואיתם באה גם ההצלחה וההתפתחות האישית, אני מחכה (בתכלס אני בת 28 עוד מעט ועדיין מרגישה בגיל ההתבגרות ומבחינה מקצועית ומשפחתית אני בדיוק באותו מצב כמו שלך וגם אני לי מושג מה לעשות עם עצמי..). והכי חשוב מזל טוב! מקווה שתכננתם משהו מיוחד להיום!

 

[קרניר]

המון המון מזל טוב../images/Emo140.gif

מאלחת לך שכל חלומותיך יתגשמו ושתמצאי גם את כיוונך בתחום המקצועי.

 

[1איתן ולהב שלנו]

מזל טוב../images/Emo39.gif

גם לי היה משבר בגיל 30,הרגשתי זקנה... ממרומי גיל 32 וחצי-זה עבר לי.

 

[מאיה ורוני]

מזל טוב!

וחבל שאת מרגישה כך. עד לפני כמה שנים גם אני הרגשתי כמוך. למעשה, עד לפני שלוש שנים בכלל הרגשתי שאני לא מתקדמת לשום מקום. הייתי בת 26 , בלי שום חבר רציני עם המון בליינד דייטים מתסכלים ושום חתונה באופק , עם עבודה שלא סבלתי ומשפחה שהסתכלה עלי ברחמים (סבתא שלי היתה מחבקת אותי בכל ארוע משפחתי ומזילה דמעה או שניים על "מר גורלי" ואני הייתי מתרגזת בכל פעם מחדש ונשבעת שלא אתן לה לעשות לי את זה יותר). והיום, כמו שכתבתי השבוע, שכחתי בת כמה אני, יש לי בעל שאני אוהבת וילדה מדהימה והתחלתי בניגוד לכל הציפיות לאהוב את העבודה ולהרגיש שאני מתפתחת בה. בקיצור, אני חושבת שאם הדבר היחיד שמטריד אותך הוא הקריירה , אולי תנסי לעשות משהו בנידון . כמה שעות ביום את עובדת? מה הכשרתך? אולי אני יכולה לעזור לך.

 

[עמית@]

שלושים הוא גיל נפלא להמשיך ממנו

הלאה, יש לך כבר שני ילדים מקסימים זוגיות מאושרת, הרבה מאוד אנשים היו חושבים שזה השג מדהים לגילך הפעוט, ועכשיו תוכלי להמשיך לקדם את עמצמך הלאה מנקודת מוצא שאפשר רק לחלום עליה

אז המון מזל טוב, ובהצלחה!

 

[מ ת י ל ד ה]

שוב, מזל טוב ../images/Emo65.gif

גם אני בעוד מס' חודשים אהיה בת 30... היי גאה בהישג המשפחתי - כל פעם כשאני רואה את חברותיי הרווקות (וחלקן אף מבוגרות מאיתנו), שמיואשות ממערכות-יחסים לא מוצלחות, ועייפות מה"חיפוש" - אני מיד מברכת על מזלי הטוב. ומבחינה מקצועית - אם את ממש רוצה, אז תגייסי את הכוחות לעשות את השינוי. בגיל 28 התחלתי ללמוד תואר ראשון. עזבתי מקצוע בו הייתי מאד טובה, שלמדתי ארבע שנים, ושבו היה לי נסיון תעסוקתי מגוון. היה (ועדיין) מאד קשה להתחיל ללמוד מתמטיקה גבוהה (מי בכלל זוכר מה זה סינוס, מלבד זה שליד האף...), לאחר שעברו כ"כ הרבה שנים מהתיכון. וזה לא הנושא הכי קשה בלימודים שלי... אבל כל כך רציתי לעשות את השינוי הזה, שזה מה שדחף אותי בהתחלה - שהיתה הכי קשה, ועכשיו זה כבר זורם מכוח האינרציה. אז אם רוצים ואפשר, לא להתפשר מבחינה מקצועית. והעיקר הבריאות! נ.ב וגם לי עדיין אין מושג מה אהיה כשאהיה גדולה....

 

[lulyK]

יומולדת שמח.

אני בדעה שאם לא מרוצים, תמיד יש מקום להמשיך ולנסות להתפתח - בלי קשר לגיל

 

[בזזזזזזז]

תרגעי. המשבר של גיל 30 מגיע בגיל 32

ככה זה היה אצלי. ועכשיו אני בת 33 ואחרי המשבר - וכבר יודעת בדיוק איפה אני, או כמו שכתבתי פעם - הפכתי מילדה קוצנית לאגס כזה עם "בסיס" ועכשיו אני דלעת. קחי לך את המז"טים הכי נחמדים בעולם ופשוט תהני מהרגע ומהמשפחה ומהילדים. ותעשי משהו נחמד רק בשביל עצמך לכבוד היומולדת.

 

[אדר שלי]

מזל טוב ליום ההולדת../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif

וקודם כל שיהיה לך יום נפלא! לגבי העבודה... זה תלוי אם את קמה בכיף לעבודה בבוקר או לא (והאמת, שבמצב של היום, רק לקום לעבודה כלשהי זו ברכה..). גם עבודה בתפקיד שאינו בתחום לימודייך, גם אם זה בתור מזכירה, יכולה להיות מאוד מספקת וכייפית או נוחה מבחינת שעות וכו'. אבל, אם את מתבאסת לקום בבוקר וללכת לעבודה, זו כבר בעיה אחרת. תאמיני לי, הייתי שם, עבדתי במקצוע נחשק שעמלתי רבות להשיג אותו ובעבודה ש"חלמתי" עליה ובכל זאת לא הייתי מרוצה וקמתי ועזבתי אותה. עד היום לא הצטערתי על ההחלטה הזו... כתבתי יותר מדי, כשבעצם רק רציתי לומר לך שנראה לי שבסך הכל יש לך הרבה בחיים! יום הולדת שמח!

 

[בימבילי]

קודם כל תשמחי שנפטרת מהמתח והציפייה

לקראת הגיל הזה. מעכשיו הכל נעשה יותר קל...(עד משבר גיל ה - 40). לדעתי, בלי קשר לגיל, תמיד כדאי לחפש מקום שטוב להיות בו. ותשמחי מאוד שמבחינה משפחתית את כל כך מאושרת (גם את זה לא פשוט למצוא!)

 

[odeia]

את לא צריכה להרגיש כלום, אם זה לא

קורה. שפע ברכות ואיחולים

 

[עינבלית]

המון מזלטוב../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif../images/Emo65.gif

 

[sipor]

היי מזל טוב..

אני תמיד טוענת שאצל נשים משבר הגיל הוא בגיל 30! זה הזמן לבחון מה עשינו ומה נעשה מה נשנה וכו'.. בכל מקרה, אין זה מונע לצאת לחגוג שהגעת עד היום עם הישג מרשים בעיני.. 2 ילדים= מכובד לכל הדעות.. תואר נכסף והעבודה - זה נושא שגם יסתדר בקרוב, אני כבר רואה שהמשק מתחיל לצאת מהמיתון ונפתחות אפשרויות חדשות , רק תהי עם היד על הדופק, תפתחי עיתונים, תשלחי קורות חיים ובזמן הנכון גם זה יקרה..

 

[משוש30]

קודם כל מזל טוב!! ../images/Emo65.gif

אחלה גיל 30...אני עוד זוכרת אותו במעומעם... קודם כל אושר משפחתי זה לא מעט. וחוץ מזה גיל 30 זה אחלה גיל לחשבון נפש. תמצאי לך משהו שאת רוצה לעשות זה לא חייב להיות בתחום מקצועי דווקא אבל כל תחום של לימודים או חוגים או קורסים...ואם זה יוביל גם למקצוע חדש אז למה לא? והעיקר אל תלחצי.תמצאי את הדבר הנכון בזמן הנכון...ואולי עצם השאלה היא תחילת תשובה?