היום באמצע הקניות הטלפון צילצל..

קוראת אותך והדמעות עולות

סבתא שלי נפטה לפני 3 חודשים בדיוק ביום הולדתו החמישי של בני הבכור. כמו שכתבת זה סיום של תקופה. לפחות היא הספיקה ל"חתן" 3 נכדים ולהנות משני נינים. (כנולד תמוז היא כבר לא היתה לגמרי מחוברת ולכן לא ממש נהנתה ממנו, אבל בהחלט ידעה על קיומו) משתתפת בצערך.
 

אורית ג.

New member
זה תמיד עצוב לאבד סבא או סבתא

לא משנה באיזה קשר היינו אתם, כמה אהבנו אותם או מה היה מצבם הבריאותי. חלק גדול מהעצב הוא על עצמינו, על יתמותנו, על סופה המוחשי של הילדות על הילדים שנלד ולא יכירו עוד את האנשים האלה שאנחנו גדלנו לידם. על עוד דור שנעלם ואנחנו עברנו להיות דור אחד הלאה. אתך בצערך ובכאבך רותי. אורית ג.
 

ציפי ג

New member
אמי נתנה לי השבוע

תמונה שלי, שצולמה עם סבי כשהייתי בת 13. אני זוכרת את הביקור הזה אצלו כאילו היה אתמול. סבי נפטר כשהייתי בת 17, ועד היום אני מתגעגעת אליו. אני מאחלת לך, שהוריך יזכו לראות את נכדיהם גדלים, מעמידים צאצאים, מצליחים בכל אשר הם פונים, בהכרה מלאה.
 
לרותי ../images/Emo24.gif אני משתתפת בצערך.....

את ואורית היטבתן לתאר את ההרגשה.גם אני איבדתי השנה את הסבא האחרון שנותר לי
הוא אכן היה כבר זקן, חולה ולא לגמרי צלול ולמען האמת שלא ראיתי אותו הרבה בשנתיים האחרונות... אבל ההרגשה היתה בדיוק כפי שתיארתן. וזהו, אין לי יותר סבים וסבתות (וגם לבעלי אין מזמן מזמן) ונפרדנו מילדותינו ומתמימותינו (אני תמיד הרגשתי ליד סבא וסבתא מאוד ילדותית , תמימה ונאיבית אפילו כשכבר הייתי אדם בוגר). משתתפת בצערך רותי,
ים חמים,
שירלי.
 

Iris G

New member
שלא תדעי עוד צער ../images/Emo7.gif

כול כך מבינה לליבך, קבלי חיבוק וחיזוק
 
למעלה