היום ברכבת

[דלזאגי]

היום ברכבת

מישהו שואל אותי איך מגיעים לרחוב אלמבי בתל אביב

 

[קא זו או]

אותיות למנ"ר

בעבודה שלי היה איש שהאותיות השניה בשמו היא למ"ד, ואצלי היא רי"ש. תארו לעצמכן כמה פעמים קיבלתי טלפונים עבורו וכמה פעמים הוא קיבל את שלי - אבל שנינו אוהבים מד"ב.

 

[ספלינטור]

ובעבודה של אחי

היה מישהו שאמר מ"ם במקום למ"ד, ולמאמן של מכבי תל-אביב הוא קרא דיוויד מַאט.

 

[giba70]

הוא טועה, דייויד מאט הוא במאי!

 

[חוכא האִטלולי]

איסטמבול וסימפוניה

ולעניין בנק, מצב דומה קיים גם במילה אנגליה, שאני, ובטוחני גם רבים וכן טובים, מבטא את נו"נהּ כבטאי את נו"ן הבנק. אך למרבה הפלא, ילדיי, ולדעתי כל בני הדור הצעיר, מבטאים א-נ-גליה וב-נ-ק בנו"ן נו"נית לחלוטין, היינו כנו"ן שבא-נ-י, לקח-נ-ו וכיו"ב. אתמהה.

 

[קא זו או]

מזכיר לי את ילדותי הסוערת

בהּ בגן הילדים היתה קלבת שבת, וידענו שאסור לשים לילון על הפנים.

 

[מוגג]

והמנהלת מוסרת

שבחדשות גל"ץ , השכם בבוקר, הקריינית שבה ודיווחה על "זיהום של שחפים" - כנראה ספגו הרעלה.

הירקון זורם ונשחף לים השחפים גם.

השפכים מהמזח נשפכו והים הזדהם ונדהם זוהיפו, ילדה, זוהיפו כאן חדשות גלי צה"ל משם

 

[אביב ש]

פחות נורא ממה ששמירה אימבר דווחה

עליו..

 

[גנגי]

תרשה לי לחדד (ולשפוך)-

רבע שעה שלמה (כמו החצי אבטיח של חוכא) היא דיברה שם על השחפים המוזרמים לים.. ובסוף ציפיתי שתשיר שהשפכים על המזח כבר צפו, אבל היא לא, בטח בגלל שביתת פועלי הנמל.

 

[מוּסקט]

אבל ככה זה נשמע

בדיבור 'רגיל' אלו מאותם קיצורי דרך פונטיים שעושים בדיבור. אם צריך להגיע לסגור את השפתיים באות ב' מקדימים קצת את הסגירה ומוותרים על ה-נ' שהופכת ל-מ'. עוד דוגמא: כשהוגים את המילה 'בנק' - היכן ממוקמת הלשון כשצריכים לבטא נ'? גם כאן לא טורחים לעבור מעיצור קדמי לאחורי (שהוא סתם עבודה קשה, מסתבר). מבטאים את ה-נ' בחלק האחורי של הלשון קרוב מאוד לאן שהיא כבר צריכה להגיע כשעליה לבטא ק'. קיצורי הדרך הללו גם מתקיימים היכן שצריך לעבור מהגה קולי לבלתי קולי ולהיפך. ההגייה בפועל עושה איזו פשרה באמצע: כביש-גביש, זכוכית-סכוכית

 

[קא זו או]

מזכירה - מסכירה

אבל כולם יבטאו כיאות מזקירה/ גם אם הקו"ף והכ"ף מבוטאות מאותו חלק מהפה תמיד אצלם.

 

[זולל מישמישים]

נשמע מעניין

יש עוד דוגמאות? (אפשר לשקול הרצאונת בנושא באיזה מפגש פורום?)

 

[MiniMax]

האמת?

כולה אותה תאוריה המזבירה (

) שוב ושוב איך אנשים, בכל שפה בעולם, יתתאמצו מינימום כדי להעביר מקסימום. יש שאוהבים לקרוא לזה "התייעלות" - אבל בינינו מדובר לפעמים גם על עצלות. וכך אנו רואים התייעלות בשפה במובן הזה שעכשיו מספיקות לנו חמש תנועות, בלי הבדלי אורך-תנועה ובלי הבדלי חיתוף הנשמעים לאוזן, להעביר את אותם מסרים שבכוונתנו להעביר, כמו גם את הדוגמאות למעלה.

 

[זולל מישמישים]

הרישא נראית לי נכונה

הסיפא לדעתי קשורה לתופעות אחרות, ולאו דווקא ל"התייעלות". היה פה דיון שבוע שעבר על הסיבות לחמש תנועות בעברית המדוברת המודרנית. ועוד בקשר ל"התייעלות": בצ'ילה האותיות S ו- D בסוף מילה לא נשמעות. הביטוי mas o menos יישמע בצ'ילה כ ma o meno. ומעניין אם כל הסופיות הבלתי נשמעות בצרפתית היו פעם נשמעות.

 

[נֵץ]

שמעתי פעם שכן (על הצרפתית)

ושמוכיחים את זה מהמילים הלועזיות ברש"י, אבל אני לא יודע מספיק צרפתית כדי להוכיח את זה...

 

[MiniMax]

ברור שיש תופעות אחרות

בגדול מדובר על מתח בין הגורם התקשורתי (כמה ניגוד תקשורתי מסויים נשמע בברור, כמה הוא אפקטיבי) לבין הגורם האנושי (כמה אותו גורם קל להגייה או לחילופין מעמיס על הדובר) - פעם זה מנצח ופעם האחר. פעמים אחרות מתפשרים. בשפה כמו בחיים.

 

[sailor]

אם הוזכרו חמשת התנועות

השתתפתי אמש בסיור "בואי כלה" בירושלים שהוא סיור בתי כנסת בשלבי קלבת שבת, ושמעתי את שיר השירים בבית כנסת תימני (בבתי גורל). שם מבטאים את כל התנועות עם הבדל של ממש בין שוא נע בתחילת מילה ובאמצעה, וגם את כל העיצורים, כולל הבדל בין ג, ד ו-ת דגושות ורפויות

 

[שבולת ירוקת העין]

לא הייתי שם

אבל אני מנחשת שלא שמעת הבדל בין הגיית הפתח והסגול למשל מֶלֶך ודאי הגו שם כמו מַלַך

 

[גנגי]

חמשת התנועות

הן לא במקרה חמש התנועות?

 

[חוכא האִטלולי]

בחייאתך, הוא היה שם והוא ספר, את

לא מאמינה לו?