אם פעם אחת אתה סוף סוף צודק...
(בכך שאתה מבקש פרטים על התאונה - ולא מקבל) החלטתי להגיב, כי זה מקרה כ"כ נדיר (שאתה צודק). ובכן, הייתי עד לתאונה. הנה סיכום הכשלים כפי שאני חושב/ראיתי/זוכר: טעות ראשונה: החזקת הגלשן נמוך על הצוואר ולא על הכתפיים. יש להחזיק את המשולש כך שהצלעות ייעצרו בקימור הכתף. טעות שניה: זווית קלה של האף כלפי מעלה. המצב הנכון: הקיל מקביל לקרקע. רבים לא מקפידים על כך ורצים כך שיש זווית בין הקיל לקרקע ולעיתים זווית זו הולכת ומתרחבת - עד להזדקרות. כך קרה גם בתאונה הנ"ל. כנף שמאל הזדקרה לאחר שהאף עלה קצת, ואז שפשפה את השיחים. במהירות ריצה גבוהה הוא היה יוצא מזה, אבל ברגע הזה הוא כבר ויתר (מה שמוכיח שלא היה ב"מוד המראה"). מה שיובל עשה נכון לאחר הכשל: הוא המשיך במש עד למגע עם הקרקע. כך המהירות היא מינימלית וגם הנזק. טעות שלישית: מהירות ריצה נמוכה. אין להאשים את השיחים. לכולם היו שיחים. לסיכום: קיימת חשיבות רבה לתנוחת היציאה בטרם ההמראה. ועוד: אם אתה לא מרגיש שאתה הולך לכבוש את העולם ולטחון את המטרים הספורים שלפניך, שב בצד ותכניס את עצמך "למוד המראה". אל תתחיל אם אתה חש שברכיך פקות והפחד משתק אותך. אני כותב את הדברים מתוך נסיון שחלקו היה מר. היו לי המראות כושלות, אני לא "ממריא טבעי" כמו גיא או אחרים, אבל הצלחתי ללמוד מהרבה טעויות והרגלים רעים שהיו לי, והיום אני ממריא טוב יותר מאי פעם. אבל הי (גיא) קצת רספקט, זה יכול לקרות לכולם. ראיתי אלופי עולם נמרחים בהמראות ובנחיתות.