גם אני לא אוהבת מד"ב,
אבל נהניתי מ"מלבד הכלב" ומ"המשכוכית". את ספר יום הדין לא אהבתי, בעיקר בגלל המגיפה השחורה. הוא ספר עצוב ביותר. את חומריו האפלים של פיליפ פולמן קראתי בשקיקה. ממש לא הפריע לי שהוא ספר דמיוני - המצפן, המעבר בין העולמות, דב הקוטב המשוריין - הכל היה קסום בעיני. הדמויות חזקות ומעוררות אהדה והזדהות, השפה עשירה והתרגום מעולה. אני גם לא אוהבת פנטזיה, ובכל זאת - כל ספר של גאי גבריאל קיי שנופל לידי נבלע בשקיקה. קראתי את "אריות אל ראסאן" ואח"כ בבת אחת גם את "טיגאנה" (שני חלקים) ו"הפסיפס הסרנטיני" (שני ספרים). אני מחכה שהשאר יהיו על המדף בספריה.
