אור מופלא, כמובן...
סתמרוח, זוגפרח, גיבור ברברי מזדקן, דרואידים, תככים ומזימות באוניברסיטה הנעלמת, בתי ממתקים, אפוקליפסה, מוות, בעלי אוב, עצים מדברים, טרולים, וברידג'! טוב, נו, בפירוט נרחב: דמויות ראשיות:
סתמרוח
וזוגפרח, בעיקר. עלילה: כוכב אדום עומד להתנגש בדיסק ולהוביל להרס מוחלט; הימים ירתחו, היבשות ישקעו, השמש תיפול אל תוך האוקיינוס. יש רק אחד אשר יכול להושיע את עולם הדיסק מהגורל הנורא. כמה חבל שזה סתמרוח, המכשף חסר הכישרון שיודע (כאילו שאתם לא יודעים) רק לחש אחד. רע תורני: טרימון. מכשף צעיר בעל קסם אישי של ברווז צולע, שאיפה לכוח וחיבה חולנית לסדר. הבנאדם שחושב שכוכבים גורמים לשמיים להיראות מבולגנים ושצריך להחליף שפות באיזשהו קוד של מספרים. ציוני דרך חשובים: הספרן הופך לריבת תפוזים עצובה, כהן מקבל את שיני היהלום שלו, הלחש השמיני חוזר לאוקטאבו, סתמרוח חוזר לאוניברסיטה, זוגפרח חוזר אל יבשת משקל הנגד, האפוקליפסה נמנעת בפעם הראשונה מיני רבות בסדרה, איזבל מופיעה לראשונה, מוות לומד לשחק ברידג'. מוטיבים חוזרים: האור...! חשוב מאוד לזכור שהוא זורם לאט בגלל שדה הכשף של הדיסק, והוא נראה כמו סירופ זהוב ובשום פנים ואופן לא כמו זהב מותך, שכן בימיו של אולף קווימבלי או איך שלא קראו לו הצהרה כזאת הייתה נענשית בחומרה! הספר הזה הוא האהוב עליי בגלל שההומור המשובח מופיע לצד קטעים רציניים וריגשים (במילעיל. כמו מאאאגניב). גם יש בו תפיסת עולם הרבה יותר תמימה מבשאר הספרים.