היום בתפוז אנשים

[yanoka]

תום החתול הכחול/מאת יפה טלרק

 

[שירלי מאוס]

../images/Emo9.gif

וואו! מלא זמן לא שמעתי את הספר הזה- "תום החתול הכחול". תמיד שהייתי בכיתות א'-ב' המורה הייתה מקריאה לנו את הסיפור הזה. סיפור ממש נחמד

 

[maore]

../images/Emo41.gifמצגת עם הפעלה על תום החתול הכחול

באתר של צפונט ישנה מצגת עם קטעים מהסיפור ועם סריקות של איורים מהספר. וגם הפעלות כתיבה לילדים.

 

[maore]

דהרמה החתול: פילוסופיה עם פרווה

מאת: דייוויד לאורי וטד בלקול בהוצאת רימון חיים אחרים

 

[יובל100]

על הבדל שבין חתולים לכלבים

...ועכשיו, למה הכלבים על יד החתולים הם תינוקות בכושר-השיפוט ובהבנת-החיים שלהם. ניסית פעם, סֶר, לספר סיפור שמצוץ מהאצבע כשחתול בסביבה? עניתי שחתולים נכחו לעתים קרובות בזמן שסיפרתי אנקדוטות שונות, אבל עד עכשיו לא כל כך שמתי לב להתנהגות שלהם. - תעשה את זה בהזדמנות, סֶר, - ענה הבחור, - זה שווה את הניסוי. אם אתה מספר את הסיפור כשחתול בסביבה, והוא לא מרגיש לא בנוח, תהיה בטוח שיש לך ביד משהו שתוכל לספר גם לשופט הראשי בבית המשפט העליון. יש לי חבר אחד, - המשיך, - ויליאם קוּלי. אנחנו קוראים לו בּילי הכֵּן. הוא לא מלח פחות טוב מכל מי שהתהלך מתישהו על הסיפון, אבל כשהוא מתחיל לספר את המעשיות שלו הוא לא מסוג האנשים שהייתי מייעץ לך לסמוך עליהם. טוב, לבּילי הזה היה כלב וראיתי אותו פעם יושב ומספר על ידו כאלה מעשיות שחתול כבר מזמן היה יוצא מעורו, והכלב בלע אותן, כאילו כלום. לילה אחד ישבנו עם בּילי אצל החברה שלו, והוא האכיל אותנו כזו מעשייה שבהשוואה אליה בשר מומלח שיצא פעמיים להפלגה היה נחשב לפרגית. אני הסתכלתי על הכלב - לראות איך הוא יגיב. הוא שמע את הסיפור בלי למצמץ מהתחלה ועד הסוף, ורק זקף את אוזניו. פה ושם הסתכל בקהל בהבעה של פליאה או התלהבות, כאילו אומר: "נכון שזה נפלא?" "מי היה מאמין!" "ראיתם את זה?!" "יוצא מהכלל!" זה היה אידיוט ולא כלב; יכולת למכור לו כל דבר. הרגיז אותי שבּיל מחזיק לידו חיה שרק מעודדת אותו, וכשגמר, אמרתי לו: - תקפוץ אליי פעם בערב, תספר את הסיפור הזה עוד פעם. - למה? - שאל בּיל. - לא, סתם, - עניתי. לא אמרתי לו שאני רוצה שהחתולה הזקנה שלי תשמע אותו. - אין בעיה, - אמר בּיל, - רק תזכיר לי. - הוא אהב לספר מעשיות, הבּילי הזה. אחרי יומיים הוא נוחת בתא שלי ואני מזכיר לו. והוא ישר יוצא לדרך. היינו איזה שישה איש בחדר, ישבנו סביבו, והחתולה שלי ישבה לפני האח ושיפרה הופעה. בּיל עוד לא הספיק להתחמם, כשהיא הפסיקה להתמרק והסתכלה עליי במבט של תמיהה, כאילו אומרת "מה זה פה? דְרשת יום ראשון?" סימנתי לה שלא תעשה גלים ובּיל המשיך במעשייה שלו. כשהגיע לקטע על הכרישים, היא הסתובבה לאט לאחור והסתכלה עליו. אני אומר לך שהיה לה על הפרצוף כזה גועל נפש, שאפילו סוכן מכירות היה מתבייש מעצמו. הבעה כל כך אנושית, שנשבע לך, סֶר, שכחתי לרגע שהיצור המסכן לא יכול לדבר. יכולתי לראות לה את המילים על קצה הלשון: "היית עוד מספר לנו איך בלעת עוגן!" ואני ישבתי כמו על קוצים ופחדתי שבכל רגע היא תגיד את זה בקול רם. זו הייתה הקלה בשבילי כשהיא הפנתה אל בּיל את גבה. במשך כמה דקות היא ישבה בלי לזוז, ונראתה כאילו שנאבקה בתוכה. בחיים עוד לא ראיתי חתולה שידעה לשלוט טוב יותר ברגשות שלה או לסבול יותר בשקט. כאב לי הלב להסתכל עליה. סוף כל סוף בּיל הגיע לנקודה שבה הוא והרב-חובל פותחים בכוח את הלוע של הכריש, ונער הסיפון צולל לתוכו צלילת ראש, ומביא משם את השרשרת ואת שעון הזהב הלא מעוכלים, שהרב-מלחים לבש לפני שנפל אל המים; וכאן החתולה הזקנה שלי הרביצה צריחה והתגלגלה על צִדה עם הרגליים למעלה. חשבתי בהתחלה שהיצור המסכן מת, אבל היא התאוששה טיפ-טיפה, ונראה כאילו לקחה את עצמה בידיים בשביל שתוכל לשמוע את כל הסיפור. אבל קצת אחר כך בּיל שוב עבר מבחינתה את הגבול, והפעם החליטה שבשבילה זה מספיק. היא התרוממה והקיפה אותנו במבטה: - תסלחו לי, רבותיי, - אמרה (או שכך לפחות היה נדמה לי), - אולי אתם רגילים לסוג כזה של זבל, והוא לא עולה לכם על העצבים. אבל אני לא יכולה. אני חושבת שלא אוכל לסבול יותר את המעשיות המטופשות האלה, ואם זה בסדר מבחינתכם, אני אצא החוצה לפני שאקיא. במילים אלה ניגשה אל הדלת, ואני פתחתי אותה בשבילה, והיא הלכה. כך שחתולה היא לא כלב, אי-אפשר למכור לה סיפורים מהאצבע. מתוך "סקיצות לרומן", ג'רום ק' ג'רום.

 

[maore]

../images/Emo140.gif קטע מדהים!

נותר לקוות שיש את הספר בספריה אצלנו. תודה!